שר החינוך יואב קיש הודיע שהוא מאמץ את המלצות הביניים של הוועדה שמינה בשל המשבר בחינוך המיוחד. ההמלצות כוללות צמצום דרמטי על מספר התלמידים בגנים ובכיתות בבתי הספר היסודיים, מעבר לחמישה ימי לימוד בשבוע וכן הפיכת הפירמידה במיקוד ועדיפות בהקצאת משאבים בגיל הרך כדי לחזק את ילדי הגן לפני המעבר לבתי הספר היסודיים, וזאת במטרה לאפשר גם לתלמידים עם צרכים מיוחדים להשתלב באופן מיטבי בחינוך הרגיל.
קיש הנחה את מנכ"ל משרד החינוך מאיר שמעוני להקים צוות ייעודי בראשותו כדי להתחיל בהערכות ליישומן עם הגשת ההמלצות הסופיות. יישום ההמלצות יעשה תוך שיתוף פעולה עם כל הגורמים המעורבים לעשייה החינוכית.
2 צפייה בגלריה
מסיבת עיתונאים להצגת המלצות הביניים של ועדת שפירא
מסיבת עיתונאים להצגת המלצות הביניים של ועדת שפירא
מסיבת העיתונאים, בה הוצגו ההמלצות
(צילום: סיון שחור, לע"מ)
הוועדה מונתה על ידי שר החינוך תחת הכותרת "החינוך בראי החינוך המיוחד" ובראשה עומד עמוס שפירא לשעבר נשיא אוניברסיטת חיפה, מנכ"ל סלקום, מנכ"ל אל על ויו"ר אלוט אגודה לילדים אוטיסטים. הוועדה מונתה על רקע הכאוס וכישלון רפורמת שילוב התלמידים בחינוך הרגיל. המשבר החמיר על רקע תיקון חוק לשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בבתי ספר רגילים שנחקק בשנת 2018. החוק נחקק בחיפזון, ללא התאמות תקציביות נדרשות או הכשרת המורים בחינוך הרגיל וגיוס מערך מטפלים פרא רפואיים וסייעות. הוא נחקק חרף התנגדות כל גורמי החינוך בהם הסתדרות המורים, מנהלי מחלקות חינוך ואנשי אקדמיה שהתריעו מפני ההשלכות ללא התאמות נחוצות.
הוועדה הציבורית גילתה כבר בתחילת עבודתה, כי במשך חמש שנים זינק באופן דרמטי מספר התלמידים הלומדים בחינוך המיוחד מ-128,725 בשנת 2019 ל-199,926 בשנת 2023 - גידול של 71,201 תלמידים המהווים צמיחה של 55.3 אחוזים. בוועדה הביעו חשש שהגידול המואץ והחריג יעמיק את המשבר ויקשה במתן מענים לחינוך המיוחד. בהמשך נמצא שאחת הסיבות המרכזיות לגידול המואץ קשורה לאכזבה והתסכול של הורים לילדים עם צרכים מיוחדים מהמערכת הרגילה שהוציאו את ילדיהם מהחינוך הרגיל והחזירו אותם לחינוך המיוחד .

המלצה: קיצור שבוע הלמידה ל-5 ימים

מהמסקנות עולה כי יש צורך במיקוד אסטרטגי של משאבים בחינוך לגיל הרך - "היפוך הפירמידה". לדברי הוועדה, "מערכת החינוך לגיל הרך נדחקה עד היום במורד סדר העדיפויות. חובה להפוך את הפירמידה ולהציב אותה בראש סדר העדיפויות. השנים הראשונות הן קריטיות להתפתחותו התקינה של הילד בכל תחומי החיים: קוגניטיבי, רגשי, חברתי ומוטורי. השקעה אסטרטגית וממוקדת של משאבים בשכבת גיל זו תסייע למנוע קשיים רגשיים, חברתיים ולימודיים בהמשך החיים, וצפויה להקטין את הצורך במתן שירותי חינוך מיוחד בבית הספר".
2 צפייה בגלריה
כיתה בבית ספר
כיתה בבית ספר
כיתה בבית ספר. המלצה דרמטית לצמצום כמות התלמידים
(צילום: עמית שעל)
במקביל, מומלץ להגביר את השילוב של תלמידים עם צרכים מיוחדים במסגרות החינוך הרגיל על ידי הכשרה רציפה של צוותי הוראה תוך הפקת לקחים מהעבר. מסקנה נוספת היא שיפור סביבת העבודה של המורה באמצעות הקטנה דרמטית של גודל הכיתות לכ-19 תלמידים בממוצע וקיצור שבוע הלמידה ל-5 ימים. על-פי הוועדה, מספר הילדים הממוצע בכיתות הלימוד ובגנים מהווה לא רק מכשול ליכולת של מורי בתי הספר ומורות הגיל הרך להתמודד עם האתגר, אלא מהווה סיבה מרכזית בנטישת המערכת על ידן. בהמלצותיה ציינה הועדה כי לגודל הכיתות והגנים השפעה מכרעת על יכולת המורים לתת מענה חינוכי לכלל התלמידים ובמיוחד לאלה עם צרכים מיוחדים.
חברי הוועדה הסבירו, כי שיפור המענה בחינוך הרגיל בהשוואה למערכת החינוך המיוחד הנפרדת, הוא הכרחי כדי לצאת מהסחרור הקיים במערכת החינוך.
שר החינוך קיש אמר כי "המורכבות ההולכת וגוברת עקב העלייה המואצת של מספר התלמידים עם צרכים מיוחדים, לצד נתוני השילוב הבלתי מספקים של אותם ילדים במערכת החינוך המשולבת, מחייבת אותנו, במבט צופה פני עתיד, לשינויים פרדיגמטיים בתפיסת העבודה האסטרטגית של מערכת החינוך כולה. נראה שהוועדה השקיעה מחשבה מרובה מתוך מטרה להוביל את כלל המערכת לחינוך טוב יותר. האתגר ביישום יהיה כיצד ניתן במשאבים הקיימים של כוח האדם להוביל את מערכת החינוך כולה למודל שאכן יאפשר חינוך איכותי, יעיל ומשלב".
יו"ר הוועדה, עמוס שפירא אמר, כי הוא מאמין בזכותו של כל ילד למצות את יכולותיו, ככל שניתן, במסגרת החינוך הכולל יחד עם חבריו בשכונת מגוריו כדי שיגדל להיות בוגר התורם לעצמו ולחברה.