הנסיעה הביתה הייתה רטובה במיוחד. כביש 443 הוצף והגשם לא פסק לרגע. בשלב מסוים ערפל כיסה את הכול. אלמלא האורות המהבהבים, היה בלתי אפשרי לראות את כלי הרכב מסביב. ככל שהתקרבתי הביתה הערפל דעך, אבל הקושי לראות נותר כשהיה. עלטה. כי החשמל נפל. כשנכנסתי סיפרה לי אשתי שהאורות כבו שעתיים קודם לכן. בהיעדר חימום, הקור חדר היטב גם פנימה.
כרם רעים שבו אני גר הוא יישוב צעיר. רק לפני שבועיים ציינו עשור לעלייה לקרקע. מזה כמה שנים שהסטטוס שלו עבר מ"התיישבות צעירה" ליישוב מוסדר. בעיות התשתית אינן שונות במיוחד מאלה בשאר הפריפריה. לפעמים החשמל מקרטע (בגלל העומס), לפעמים האינטרנט צולע (מחכים לסיב אופטי גואל), אבל בסך הכול מצבנו טוב.
אבל כשאתה מתיישב, אתה לא מתיישב לבד. אנחנו שומעים מה עוברים חברינו בחוות גלעד, שדה בועז, קומי אורי, פני קדם. חלק מהקהילות הללו אוחזות בקרקע כבר יותר מ-20 שנה. אם החוק מחייב את פינויים של התושבים, במשך שנים רבות מדי המדינה העלימה עין ובחלק מהמקרים אף סייעה להם להישאר. בסיור שערכתי בחנוכה עם ח"כ שעבדתי איתו באחד היישובים הסמוכים לבקעת הירדן סיפרו על פתרון יצירתי שהצית את הדמיון לבעיית החשמל שאיתה התמודדו: הם חוברו למסגד סמוך.
אם ההורים אשמים, והמאחזים לא חוקיים, למה הממשלה הזו פועלת להפר את החוק? ואם הממשלה הזו פועלת לחבר אותם לחשמל, אז מה אתם רוצים מההורים?
הסבל שחווינו במשך כמה שעות ביום חורפי וגשום השבוע היה זמני, אבל עבור שאר אנשי ההתיישבות הצעירה מדובר במציאות קבועה. אי אפשר להסתיר שמדובר בסוגייה פוליטית, אידיאולוגית, שהעמדות סביבה חלוקות בהתאם לפוזיציה.
מעבר לקו הירוק החוק נאכף בצורה בררנית. יש חוק אחד ליהודים וחוק אחר למוסלמים. יהודי שבנה בניגוד לחוק יזכה לרדיפה בידי ארגונים "הומניטריים" הזוכים למימון בינלאומי וייתכן שגם להריסה מוחלטת של ביתו. מוסלמי שבונה בניגוד לחוק יזכה להתעלמות, סיוע של אותם ארגונים בדיוק ולהתמהמהות באכיפה. בתים פלסטיניים שנבנו לאחרונה סמוך לקריית ארבע חוברו לחשמל. הרשויות יתעלמו. מה בנוגע לבתים באביגיל שנבנו על ידי יהודים?
ובכן, הם יקבלו תזכורת חביבה מראש הממשלה החליפי ושר החוץ יאיר לפיד, שלפיה הגדרת האחיזה שלהם בקרקע היא מכובסת וכי מדובר ב"מאחזים לא חוקיים". שר האוצר אביגדור ליברמן, מתנחל בעצמו, הזכיר רגעים חשוכים במיוחד כשאמר בישיבת הסיעה אתמול (יום ב') בתשובה לכתב ערוץ 7 חזקי ברוך ש"מי שמאפשר לילדים לישון בחושך ובקור עושה מעשה לא נכון והאחריות חלה על ההורים".
הציטוט הפרוע הזה, שנראה כאילו הגיע מפיו של איש שמאל קיצוני, הזכיר לי את הכתבה המזעזעת ביותר שקראתי, לפני יותר מעשור וחצי: "פיגוע ירי בבית חגי: נער נרצח ו-4 נפצעו". הנער, אביחי לוי, היה חבר שלי מגיל 8. חיפשתי תחושת שייכות והכרה והעין נמשכה לטוקבקים. אבל מה שראיתי שם היה מבול של הסתה.
"אין להם מה לעשות שם, זה לא ייגמר לעולם", קבע הגולש יהודה. "אלוהים, למה אתה לא מגן על מתנחלים?", עקץ מישהו שכונה "מאמין". נטלי מצאה פתרון מקורי: "לפנות את מתנחלי בית חגי". אחר שאל: "מי נתן להם לגור שם?", ודין ופסק: "אשמת המתנחלים – מגדלים את ילדיהם שם. בושה וחרפה".
עקיבא לםדניס ויסלפוהאבסורד בדבריו של ליברמן הגיע דווקא אחרי הציטוט הכואב שבו האשים את ההורים. הוא הוסיף: "הממשלה הזאת, בניגוד לממשלות אחרות, עושה הכל כדי לחבר לחשמל. כל מה שניתן לעשות עושים".
אם ההורים אשמים, והמאחזים לא חוקיים, למה הממשלה הזו פועלת להפר את החוק? ואם הממשלה הזו פועלת לחבר אותם לחשמל, אז מה אתם רוצים מההורים? כנראה שבנוסף לניתוח המפורסם לקיצור הפתיל, ליברמן עבר גם השתלת לשון.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
