מפלגת עוצמה יהודית של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מקדמת הצעת החלטה ממשלתית שאמורה להוות יישום מעשי של חוק הלאום במשרדי הממשלה, ובמסגרתה ערכי הציונות יהיו ערכים מנחים ומכריעים בעיצוב המדיניות, החקיקה ופעולות הממשלה, יחידותיה ומוסדותיה. מקורות משפטיים הבהירו כי קיים קושי בהצעה, מאחר שהיא לא תואמת את האופן שבו קבע בית המשפט שיש לפרש את חוק הלאום כשאישר את החוקתיות שלו.
בהצעה, שמתכננת עוצמה יהודית להביא לאישור הממשלה, נכתב כי "ערכי הציונות, כפי שהם באים לידי ביטוי בחוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, יהיו ערכים מנחים ומכריעים בעיצוב מדיניות המנהל הציבורי, מדיניות הפנים והחוץ, החקיקה והפעולות של הממשלה וכלל יחידותיה ומוסדותיה, הן בשלב עיצוב המדיניות הציבורית והן בשלב ההטמעה והביצוע - ובלי לגרוע מהעקרונות המעוגנים בחוקי היסוד".
מי שעומד מאחורי הצעת החוק הוא שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף, מספר 2 של בן גביר. "מטרת ההחלטה להורות לכלל הגורמים בממשלה ובזרועותיה לתת משקל משמעותי לערכי הציונות בעת קביעת מדיניות והטמעתה", נכתב בהצעה שמקדם השר. אלא שלפי ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, אם הצעת ההחלטה תעניק הטבות ייחודיות ליהודים בתקציבים, או בהקצאות של קרקעות - גם בנגב והגליל - היא תסתור את הנכתב במגילת העצמאות וגם בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ועלולה להביא לאפליה לרעה של אזרחים ערבים תוך שימוש בציונות - בניגוד לזהות המדינה כדמוקרטית.
היועצת המשפטית לממשלה תידרש לנושא לקראת ישיבת הממשלה, אבל מקורות משפטיים העריכו כי קיים קושי משפטי-חוקתי בקשר ליוזמה. לדברי המקורות, החלטת בג"ץ שאישרה את חוקתיות חוק יסוד: הלאום התגברה על החשש שהחוק עלול לקבע עליונות בקבלת החלטות על חשבון האזרחים הערבים בכל הקשור להעדפת התיישבות והשפה העברית. למעשה, בית המשפט קבע שיש לפרש את החוק על פי "פרשנות מקיימת". הכוונה היא שרשויות השלטון וחוקי הכנסת יתבקשו לפרש את החוק על פי הנוהג באורח שוויוני, כפי שהיה ערב קבלת החוק, ולא בצורה שתעדיף יהודים ותפלה בינם לבין ערבים.
בהצעת ההחלטה נכתב כי היא תחול על יחידות ומוסדות הממשלה, נציגי ועובדי הממשלה במנהל מקרקעי ישראל ורשות מקרקעי ישראל, על נציגי ועובדי הממשלה במועצה הארצית לתכנון ובנייה וגם ועדות המשנה שלה והוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה, וכן על נציגי הממשלה בתאגידים שהוקמו על פי חוק, בחברות ממשלתיות ובגופים בעלי פונקציה ציבורית.
ההצעה מבוססת על סעיף בהסכמים הקואליציוניים בין עוצמה יהודית לליכוד, ולפיו "בתוך 30 יום מיום הקמת הממשלה תתקבל החלטת ממשלה לפיה הציונות כהגדרתה היסודית תיחשב לערך ראשון במעלה, מנחה ובעלת משקל מכריע בעיצוב מדיניות המנהל הציבורי, מדיניות הפנים והחוץ, החקיקה ופעולות המדינה וכלל יחידותיה ומוסדותיה. החלטה זו תהיה מכרעת גם בתחומי התכנון, המכרזים, מתן הפטורים וההקצאות, בדגש על הנגב והגליל ומתן הטבות למשרתי מילואים".
השר וסרלאוף, שיוזם את ההצעה, אמר כי "ההחלטה תאפשר לנו לתת עדיפות ללוחמים בפרט וליוצאי צבא בכלל, לחזק את ההתיישבות בנגב ובגליל ולחזק את החינוך לערכי הציונות", והוסיף כי "מדובר בהחלטה היסטורית שיוזמת שמשמעותה 'ציונות לפני הכול'". השר בן גביר אמר כי "צריך לומר במפורש דברים שפעם היו מובנים מאליהם. הציונות היא ליבת הערכים של המדינה היהודית. אנחנו מחזירים את ערכי הציונות למקומם הראוי כערכים שינחו את כלל פעולות הממשלה".
