אחמד אבו גאנם (55) משכונת הר הזיתים בירושלים, נהג בחברת "קווים", נפצע אמש (רביעי) בפיגוע הירי בגוש עציון כשמחבל פתח באש לעבר האוטובוס בקו 291, שבו נהג עם נוסעיו מביתר עילית לכיוון עיר הבירה.
בשיחה עם ynet מבית החולים הדסה עין כרם שאליו פונה, הוא שחזר את רגעי האימה כאשר נורו הצרורות, סיפר על טוביה שמחה בן ה-12 שנרצח בפיגוע, וכיצד פעל להציל את יתר הנוסעים: "טסתי לכיוון המחסום". הצהריים מובא יהושע למנוחות.
אחמד אבו גנאם, אחד הפצועים בפיגוע הירי בגוש עציון ומטופל בבית חולים הדסה
(צילום: אלכס גמבורג)
"הסתכלתי על הרמזור המהבהב לכיוון המחסום ליד כפר חוסאן, ופתאום נשמע צרור יריות", משחזר אבו גאנם. "ראיתי כלי רכב שחור, ובהתחלה קפאתי, לא ידעתי מה לעשות. פתאום הרגשתי שריפות בגב ובראש, שם נפגעתי". כשהבין שמדובר בירי, לחץ אבו גאנם על דוושת הגז. "טסתי לכיוון המחסום. לא ידעתי מה קרה, מי נפגע, רק רציתי לצאת משם ולהציל את הנוסעים ואת עצמי. כשהגענו למחסום פתחתי את הדלתות ואנשים ירדו בבהלה".
במהלך הנסיעה אבו גאנם לא הבין את חומרת פציעתו. "חשבתי שזה לא רציני, עד שהנחתי את היד שלי והרגשתי בדימום", הוא מספר. לאחר שהגיע למחסום, נשמע צרור יריות נוסף. "שכבתי על רצפת האוטובוס יחד עם פצוע נוסף. ראיתי את יהושע שוכב ללא תנועה. אני משתתף בצער המשפחה, כואב לי וצר לי מאוד על מה שקרה לו. הסתכלתי עליו, על הילד, וראיתי שאומרים שהוא לא מגיב. אחר כך ידעתי שהוא נפטר".
"אני בן 55 ומעולם לא שמעתי צרור יריות", הוא מוסיף. "זו הפעם הראשונה ששמעתי צליל של יריות כל כך קרוב. לא ציפיתי, ולא תיארתי לעצמי שאגיע למצב כזה. היה פחד מוות, הגעתי למחסום רועד. איך הגעתי למחסום אני לא יודע. המחבל הזה לא הבדיל בין יהודי לערבי. צריך שיהיה פה מקום טוב יותר".
5 צפייה בגלריה
אלוף פיקוד מרכז אבי בלוט, וראש העיר ביתר עלית מאיר רובנשטיין בזירה במחסום המנהרות
(צילום: )
הפיגוע אמש התרחש כאשר המחבל בעז אלדין מלוח, תושב בית עוא הסמוכה לחברון, ירה כ-23 קליעים לעבר האוטובוס בצומת אל-חאדר, סמוך למחסום המנהרות. הילד יהושע ז"ל, בנו של הרב זושא שמחה - ראש הישיבה הכלל חסידית בביתר עילית, היה בדרכו חזרה עם משפחתו מאירוע בעירם.
הוא פונה במצב אנוש לבית החולים הדסה עין כרם, שם נקבע מותו למרות מאמצי החייאה ממושכים. לאחר מצוד נרחב, שכלל כיתור צבאי על בית לחם, הסגיר המחבל את עצמו לכוחות הביטחון, לאחר שמשטרת הרשות הפלסטינית סירבה לקבלו למשמורת.
"ילד מצטיין, ציפו ממנו לגדולות"
טוביה בן ה-12 הובא למנוחות בצהריים בבית העלמין בני מנחם בירושלים. אביו, הרב דוד זושא שמחה, ספד: "אתמול ישבנו כל המשפחה ב'שבע ברכות' והילד השתתף בסעודה ושמע את כל דברי התורה, הוא תמיד לקח חלק פעיל בדברי התורה. קראנו בפרשה על רחל אמנו שלא נולדו לה שנים הרבה ילדים. צער על ילדים זה דבר כואב. זה פשוט נורא שהורים צריכים לעמוד בהלוויה של הילד שלהם. רצינו לקנות לך תפילין לבר מצווה, קנינו לך חלקת קבר".
"תמיד חשבתי שאני צריך להודות על זה שיש לי כזה בן דגול, כזה בן מדהים", סיפר. "הילד תמיד רצה ללמוד, לדעת, והייתי צריך להתאמץ כדי להגיע אליו. הוא היה ילד קדוש, איך הוא היה חוזר על הגמרא כדי לוודא שהוא הבין מה שלמד. כל הזמן באת לשאול אותי אם כבר הכל מוכן לבר מצווה, אם הדברים מתקדמים. היה חשוב לך לדעת שהכל מוכן לקראת בר המצווה".
האב הוסיף: "זה כל כך קשה עכשיו למשפחה ולילדים הקטנים שהם רואים את האסון הזה, קשה לי כאבא לראות את הילד ככה. זה פשוט שובר אותנו. היית קרבן ציבור, יש הרבה קרבנות לאחרונה. זה נורא ואיום. אנחנו לא עושים חשבונות שמיים. אנחנו לא מתלוננים. אנחנו לא מבינים".
האח יחזקאל אמר: "כל פעם שהייתי מגיע לשבת, אז יהושע שאל אותי אם השבת יהיה לי זמן ללמוד איתו. היתה לו הבנה בלימוד כמו ליהודי בן 40".
הרב שאול אלתר, שעומד בראשות קהילת "פני מנחם", ספד גם הוא: "דיברנו על החיים, על הדרך הארוכה, הלא פשוטה וההזויה שצריך לקבל. יהושע, בלב הטהור שלך, שמעת והפנמת. רצית לבנות את עצמך כאדם וכיהודי, ועם הלב הטהור שלך חיית כאילו 70 שנה, מלא בכוונות טובות. חז"ל אומרים על הרוגי ביתר שהיו טהורים וצדיקים. הילד הזה, שנהרג בשערי העיר, תמיד למד ותמיד התפלל".
ישראל קושמרסקי, שכן של משפחת הילד שנרצח, סיפר: "המשפחה עלתה לארץ מחו"ל לפני 20 שנה. הם גידלו כאן משפחה לתפארת, כשרוב המשפחה המורחבת גרה בחו"ל. האבא איש מיוחד מאוד, הקים מוסדות, הקים ישיבה, כיום ראש ישיבה גדולה, איש חינוך. האמא אשת חסד גדולה.
"הילד היה עדין, אציל, לא היה דבר כזה שילד אחר ייפגע ממנו. הוא עסק בלמידה כל הזמן. היה מוכשר מאוד, מהמצטיינים בכיתה שלו בתלמוד תורה, גם בהתנהגות, באנושיות, ביחס, אינטליגנטי מאוד. ילד חושב, מעמיק בספר ומאיר פנים. ציפו ממנו לגדולות".
עוד סיפר השכן כי באותו לילה שבה המשפחה מ"שבע ברכות" - הסעודה המסורתית האחרונה שנערכה לכבוד חתונת בתם הגדולה. האירוע התקיים בישיבה שבראשה עומד האב, הרב זושא שמחה. "הם חזרו משבוע של שמחה, ועכשיו יתחילו שבוע של אבל ושבעה".
פורסם לראשונה: 12:26, 12.12.24
