בטביליסי בירת גאורגיה חודשו אמש (יום ד') העימותים בין השוטרים למפגינים, שמוחים על חוק שנוי במחלוקת שלטענתם מסכן את הדמוקרטיה בארצם.
המשטרה השתמשה בגז מדמיע, רימוני הלם וזרנוקי מים כדי לפזר את המחאה מחוץ לפרלמנט, ביום שני של הפגנות בקרבתו. לפי BBC, השוטרים השתמשו בכוח נגד מפגינים שפירקו מחסום שהוצב מחוץ לבניין, וכמה מפגינים נפצעו. העימותים פרצו בסיום הפגנה שבה השתתפו רבבות אנשים.
מאות שוטרים התפרסו אתמול לפנות ערב ברחובות הסמוכים לפרלמנט כדי לאבטח את הבניין, ולמנוע מההמון להתקרב אליו. בניגוד למהומות שהיו שלשום בטביליסי, הפעם אין עדות לכך שהמפגינים השליכו אבנים ובקבוקי תבערה על השוטרים. משרד הפנים בגאורגיה דיווח כי שלשום נעצרו 77 מפגינים בעימותים בטביליסי, ויותר מ-50 שוטרים נפצעו בהתפרעויות.
החוק שנגדו מוחים ההמונים הוא "חוק הסוכנים הזרים", ששלשום אושר בקריאה ראשונה. המחנה הדמוקרטי בגאורגיה ובכירים באיחוד האירופי מזהירים כי החוק, השואב השראה מחוק דומה שהעביר משטרו של ולדימיר פוטין ברוסיה, נוגד את תהליך הדמוקרטיזציה של גאורגיה, מציב אותה על המסלול לעבר משטר סמכותני, ויפחית דרמטית את סיכוייה להתקבל לחברוּת באיחוד. נשיאת גאורגיה, סלומה זורבישווילי, הודיעה אמנם כי תטיל וטו על החוק, אולם לפרלמנט יש סמכות להתגבר על הווטו הזה ולאשרו בכל זאת.
"חוק הסוכנים הזרים" שמקדמת הממשלה הגאורגית קובע כי כל כלי תקשורת וארגון לא-ממשלתי שיותר מ-20% מהמימון שלו מגיע ממקורות בחו"ל יהיה חייב להירשם כ"סוכן של השפעה זרה". חוק כזה בדיוק שנחקק ב-2012 ברוסיה נוצל שם בשנים האחרונות לסגירת שלל כלי תקשורת וארגונים שהעזו להשמיע ביקורת על המשטר. מתנגדי החוק בגאורגיה מזהירים כי אם הוא יאושר, גם בארצם ייפגע קשות חופש העיתונות. מקדמי החוק טוענים מצדם כי הוא נחוץ מטעמי שקיפות.
גאורגיה, נזכיר, הייתה בעבר חלק מברית המועצות, אך בתחילת שנות ה-90 יצאה לעצמאות, ומאז המלחמה ב-2008 שבה פלשו כוחות רוסיים לעומק גאורגיה כדי לאפשר לחבלים הבדלניים אבחזיה ודרום אוסטיה להתנתק מהמדינה, רבים מהגאורגים רואים במוסקבה אויב לכל דבר.
אלא שהשלטון הגאורגי הנוכחי, בהובלתו של ראש הממשלה אירקלי גריבשווילי, נתפס בעיני מתנגדיו ככזה שהולך ומתקרב אל הקרמלין, ובשנים האחרונות הוא ספג ביקורת בינלאומית על צעדיו, שלתפיסת המערב מרחיקים את גאורגיה מהדמוקרטיה. אם "חוק הסוכנים הזרים" יאושר סופית, גאורגיה תצטרף בכך לרשימה של רפובליקות סובייטיות לשעבר המונהגות על-ידי משטרים סמכותניים ולא-דמוקרטיים כמו בלארוס, טג'יקיסטן ואזרבייג'ן.
גאורגיה – יחד עם אוקראינה ומולדובה – הגישה ממש בשנה שעברה בקשה להתקבל לאיחוד האירופי, והיא עשתה זאת ימים אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה. קייב וקישינב קיבלו ביוני מעמד רשמי של מועמדות לחברות באיחוד, אבל גאורגיה לעומתן נדרשה לבצע קודם לכן כמה רפורמות, והובהר לה שרק לאחר מכן תוכרז כמועמדת רשמית. הכוונה להצטרף לנאט"ו ולאיחוד האירופי מעוגנת בחוקת גאורגיה, ולפי סקרי דעת קהל במדינה זוכה לתמיכתם של לפחות 80% מהאוכלוסייה.
המפגינים שמחו היום מחוץ לפרלמנט הגיעו עם דגלי גאורגיה והאיחוד האירופי, חסמו את התנועה וקראו: "לא לחוק הרוסי!". אחד המפגינים אמר לרויטרס: "אסור לנו לתת למדינה שלנו להפוך למדינה רוסית או פרו-רוסית, או בלתי-דמוקרטית". המפגין, מהנדס תוכנה בן 33, אמר: "אין לנו שום ברירה אחרת: או שגאורגיה היא דמוקרטיה – או שלא תהיה גאורגיה. אנחנו ננצח".
ארה"ב מזהירה: "לחוק יהיו השלכות על היחסים שלנו"
ארה"ב קראה אמש לממשלת גאורגיה לאפשר לקיים הפגנות שאינן אלימות, והביעה סולידריות עם המפגינים. דובר מחלקת המדינה האמריקנית נד פרייס קרא לכל הצדדים לגלות איפוק וציין: "אנחנו מתייצבים לצד העם הגאורגי ושאיפותיו". על "חוק הסוכנים הזרים" שמקדמת הממשלה בטביליסי הוא אמר: "אנחנו חוששים שלאישור חקיקה מסוג זה יהיו השלכות על היכולת שלנו להמשיך להיות שותפים אסטרטגיים של גאורגיה ושל אזרחיה לאורך עשרות שנים".
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הביע אתמול תמיכה במחאה, וייחל ל"הצלחה דמוקרטית" בגאורגיה. "אין אוקראיני שלא מייחל להצלחתה של חברתנו גאורגיה. הצלחה דמוקרטית. הצלחה אירופית".
פורסם לראשונה: 23:10, 08.03.23