הישראלים שמתנדבים באוקראינה בזמן המלחמה
(צילום: יריב כץ )
אחרי שבועיים וקצת של שכנועים, גם איגור (28) התגייס לצבא העם האוקראיני. "תראה את אירנה אשתי - היא בחודשי היריון מתקדמים", הוא סיפר. "זה לא ממש פשוט עם כל המלחמה. רק לפני כמה ימים שדה התעופה כאן הופצץ, טילים רוסיים הגיעו גם לכאן ללבוב. רציתי מזמן כבר להתגייס לצבא העם האוקראיני כמו הרבה מחבריי, ובגלל ההיריון של אירנה חיכינו - אבל חייבים לסייע להגן על המולדת שלנו".
איגור הגיע אתמול בשעות הבוקר המוקדמות לרחוב סופטייה, רחוב צדדי קטן ליד השוק בלבוב שבמערב אוקראינה. אירנה אשתו הגיעה איתו כמובן, כדי לסייע לו במסע רכישת הבגדים לצבא העם: חולצה, מכנס, נעליים וכובע. הוא קיבל הנחיות מדויקות מהמוכר רומן, שהסביר במקצועיות איזו מידה כדאי לקחת. "כובע עולה משהו כמו 20 שקל, וסט בערך עוד 150 שקל. מעיל ונעל מחממת טובה יעלו עוד 300 שקל, וזהו, לך לקבל נשק וקדימה - להגן על המדינה שלנו", אמר המוכר בגאווה.
איגור מודד כובעים, מחליף מעילים וממתין לאישור של אירנה לגבי הבגדים שייקח. היא מציינת בדאגה: "כולנו מוטרדים. כולנו חוששים. איגור התלבט אם להתגייס, אבל בגלל שאין שום הפסקת אש אנחנו חייבים להמשיך להירתם ולסייע. לאיזה עולם בכלל התינוקת שלנו תיוולד? פוטין הרי זרע הרס וחורבן, וגם כשהכל יסתיים למיליוני אנשים לא יהיה בכלל בית לחזור אליו. לכן אני גאה באיגור שלי, שמתגייס לצבא העם האוקראיני כדי לסייע לבני עמו להילחם".
איגור מודאג מצבע המעיל, ומבקש מעיל איכותי יותר. הוא מבטיח לאירנה שלא ייעדר זמן רב - ובינתיים לרחוב הצר מגיעים עוד ועוד צעירים בני 25 עד 45, שרוצים לרכוש מדים כדי להתגייס לצבא העם האוקראיני. ברחוב נתלים דגלים בצבעי הכחול והצהוב של אוקראינה, שממשיכה למרות האבידות הרבות לעמוד איתנה.
4 צפייה בגלריה
"פעם ראשונה שהיא מחייכת אחרי הרבה זמן". דיאנה בת השבע מלבוב והמתנדבת הישראלית אורטל אטדגי
(צילום: יריב כץ)
4 צפייה בגלריה
מנכ"ל "יד עזר לחבר" שמעון סבג מחלק צעצועים לילדים הפליטים. "הם ברחו מהתופת והגיהינום"
(צילום: יריב כץ)
איגור מחליף חולצה, ומנסה להבין איזה כובע יתאים לו יותר. רומן המוכר עסוק במכירה של בגדי צבא לצעירים שנכנסו לחנות במטרה לקנות מדים, טרם היציאה לאימוני ירי מקומיים. לבסוף, רומן מתפנה ומביא לאיגור מראה גדולה כדי שיראה את עצמו, ואולי ירגיש מעט בטוח יותר במדי הצבא החדשים שלו, בדרכו להגן על המדינה.
"אני וחבריי מתגייסים כדי להגן על העם", סיפר איגור. "חשוב שכולנו נמשיך להתייצב להגן על המדינה שלנו. נגרמו נזקים אדירים בערים רבות, ואנו חייבים להמשיך בהתנדבות. מי יודע מה פוטין עוד מתכנן לנו, עם הכתישה האיטית הזו. ההתגייסות שלנו לצבא העם של הצעירים מפיחה הרבה רוח כדי להגן על המולדת שלנו".
לא רחוק משם, בתחנת הרכבת המרכזית בלבוב, עמדה במשך דקות ארוכות עמדה הילדה דיאנה גלה בת השבע מחרקוב שנהרסה כמעט כליל. לאט-לאט היא החלה להעלות על פניה חיוך מבויש, הססני משהו, וסבא שלה ניקולה החל לדמוע.
"זו הפעם הראשונה שאני רואה אותה מחייכת אחרי הרבה זמן, העיר שלנו נהרסה כמעט כליל", סיפר הסב. "אבא של דיאנה, הבן שלי, נשאר בויצינה. הוא רופא שעובד שם בבית החולים, מנסה להציל חיים של אזרחים שנפגעו ואנחנו מנסים לשרוד איכשהו. הכול נהרס. פוטין פשוט חירב לנו את חרקוב לאט-לאט ולכן ברחנו".
את פניהם קיבלו בתחנת הרכבת בלבוב נציגי עמותת "יד עזר לחבר" מחיפה, שהגיעו לסייע לפליטים שממשיכים להגיע מערי אוקראינה - קייב, אודסה, מריופול ועוד. "המטרה שלנו היא להמשיך לסייע להוציא ניצולי שואה ולארגן סיוע ליהודים, לחלץ אותם מכל מקום שאפשרי", מסביר לנו בתחנת הרכבת מנכ"ל העמותה שמעון סבג.
סבג ואנשיו כבר יותר משישה שבועות מתנדבים בסיוע לחלוץ קשישים וניצולי שואה יהודים, והוא מתכוון להמשיך להישאר פה עד להפסקת אש או הסדר הומניטרי כלשהו. "לאיש אין ממש מושג כמה זמן המלחמה עוד תימשך בכלל, וכאן אנחנו ממתינים בתחנת הרכבת לאלפי הפליטים שמגיעים ומעניקים להם מים, מזון, סיוע רפואי דחוף עם צוות רפואי שלנו ומשחקים לילדים הקטנים שברחו מהתופת והגיהינום בערים שלהם שהופגזו ממושכות ומנסים להעלות על פניהם חיוך".
