בכירים בליכוד חושפים את מה שנראה כמו הרקע להצהרות עוד ועוד חברים במפלגה שלא יתמכו בהכרח בהמשך חקיקת המהפכה המשפטית: ראש הממשלה בנימין נתניהו, לדבריהם, הבטיח שנוסח הצעת החוק לביטול עילת הסבירות - שאותה הגיש יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן, ישתנה ולא יגיע למליאת הכנסת במתכונתו. אלא שהנוסח ה"מחמיר" עבר בשלוש קריאות - וההבטחה התפוגגה. "בסוף ביבי נעלם - והחוק של רוטמן עלה כמו שהוא. לא ניתן לזה לקרות יותר", אמרו הבכירים. בתוך כך, ל-ynet נודע כי לקריאות להקמת ממשלת אחדות בליכוד הצטרפה גם השרה גילה גמליאל, שמאשימה את השר לוין.
הבכירים בליכוד סיפרו כי "העברנו מסרים ונפגשנו עם נתניהו, והוא הבטיח שהנוסח שהגיש רוטמן הוא ראשוני והוא מבטיח לשנות את החוק. ולכן גם הבטחנו לנתניהו לתמוך בחוק. אבל בסוף החוק המקורי של רוטמן עלה בלי השינוי שהבטיח לנו - וברגע שחיפשנו אותו הוא נעלם. לכן יותר ויותר שרים וח"כים בליכוד לא מוכנים לתמוך יותר כמו עיוורים בחוקים של לוין ורוטמן".
בינתיים, כאמור, ל-ynet נודע כי שרת המודיעין גילה גמליאל יצאה נגד שר המשפטים יריב לוין בשיחות סגורות והאשימה כי הוא "מכר את הליכוד בהסכמים הקואליציוניים". לדברי גמליאל, "עכשיו הוא מקבל גיבוי מבן גביר אוטומטית ומאיים קבוע על פירוק הממשלה. האיומים שלו נגד נתניהו מחייבים לקדם ממשלת אחדות רחבה, זה הפיתרון הנכון בעת הזו".
נוסח החוק לביטול עילת הסבירות שאושר במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, נזכיר, קובע כי הממשלה, השרים וראש הממשלה יהיו פטורים מביקורת שיפוטית באמצעות עילת הסבירות על החלטות, לרבות מינויים, וגם על הימנעות מהפעלת סמכות. לאורך הדיונים הנוסח לא עבר ריכוך, להיפך - הוא עבר הקשחה על ידי תוספת ההגדרה להחלטה של השרים והממשלה, שתהיה פטורה מביקורת שיפוטית באמצעות עילת הסבירות, וגם הבהרה שמדובר בנוסף בפטור מביקורת גם בעת אי-ביצוע פעולה מסוימת, שמתוקף תפקיד השר או ראש הממשלה.
בימים האחרונים עוד ועוד חברי כנסת בליכוד מודיעים שלא בהכרח ימשיכו לתמוך בחקיקת המהפכה המשפטית. חלקם עושים זאת מאחר שהם מרגישים שאינם שותפים למתרחש במפלגה, ואחרים - כמו ח"כ אלי דלל - רוצים לעשות זאת בהסכמה עם האופוזיציה, אחרי המחאות והטלטלה במדינה שגרמו גם לפגיעה בכלכלה ובביטחון.
אחד מאלה שדרשו מעורבות של המפלגה בחקיקה בהמשך הוא ח"כ דוד ביטן, ששיגר השבוע מסר לראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין, כשאמר שבליכוד "לא יאפשרו יותר שבן אדם אחד יקבע את מה שקורה". מלבד ביטן, בקבוצה הזו ניתן למנות גם את ח"כ יולי אדלשטיין, שהודיע היום כי אינו מבטיח תמיכה בהמשך החקיקה.
"הודעתי דבר אחד פשוט למי שצריך לדעת: בפעם הבאה הם יצטרכו לתאם ולדבר איתי מא' ועד ת' על כל החוקים שקשורים ברפורמה. איך יעלה, מתי ובאיזה נוסח", אמר אדלשטיין הערב בשיחה עם ynet. "רק אז אחליט אם אני תומך או לא. אני רוצה לדעת בדיוק מה יעלה ואז אחליט".
בימים האחרונים פורסם כי עוד שרים וח"כים בליכוד מתנגדים להמשך חקיקת המהפכה המשפטית. בין השאר מדובר בשר הביטחון יואב גלנט, שלפי טורו של נחום ברנע הבוקר ב"מוסף לשבת" דוחף לממשלת אחדות; השר אבי דיכטר שהתנגד ל"בריונים שמקדמים חקיקה קיצונית"; השרים גילה גמליאל וניר ברקת; ועוד שרים שהעבירו מסרים בשיחות סגורות נגד המהלכים של לוין, שמחה רוטמן ואיתמר בן גביר.
הבוקר הצטרף לקריאות האלה בקולו גם שר המדע אופיר אקוניס, שטען בתוכנית הרדיו "נבחרים" כי "על דעת ראש הממשלה אני אומר שהמשך החקיקה יהיה תוך רצון להסכמות רחבות. לזה צריך תמיד גם צד שני". בנוסף, יצא אקוניס מפורשות נגד לוין, כשטען כי "אין סיבה שהוועדה לבחירת שופטים לא תתכנס להכרעות בערכאות של בתי משפט השלום והמחוזיים".
נתניהו עצמו, שהתראיין אתמול לכלי תקשורת בעולם - בזמן שאינו עושה זאת בארץ - נשאל ברשת ABC על המגעים לפשרה ודווקא לא שלל עוד צעדים חד-צדדיים. "אני אופטימי יותר עכשיו מקודם, כי עכשיו, כשהם רואים שאנחנו מוכנים להתקדם בלעדיהם, אולי נוכל להתקדם איתם", הוא אמר. "אפשר לדבר עם הצד השני. אני מקווה שנצליח לעשות זאת (בהסכמה) מקיר לקיר, אבל אם לא - עלינו לעשות את זה בקונצנזוס לאומי. אעשה את המיטב, נתגבר על כך".