כבר שנים הוא נמצא בדרום לבנון, בסמוך לגבול, ומעורר פרובוקציות - ומתחילת המלחמה הוא הפך לצינור המידע הישיר של כל מה שקורה בגבול, מהזווית של חיזבאללה. זהו עלי שועייב, כתב ערוץ אל-מנאר הלבנוני, אולי הפה של חיזבאללה בדרום לבנון.
עלי שועייב, המכונה גם חאג' עלי, מדווח מיידית על תקיפות של מוצבים ואתרים ישראלים, על תקיפות ישראליות וחיסולים בעיירות דרום לבנון, ונמצא לאורך כל המלחמה בעיירות הגבול, עם האנשים שבחרו להישאר בבתיהם למרות הסכנות, חלקם כמובן פעילי חיזבאללה.
קטעים מסרטונים שצילם עלי שועייב
את המידע מפרסם שועייב בערוץ אל-מנאר המזוהה עם ארגון הטרור חיזבאללה - אך גם בפלטפורמות השונות הפועלות בשמו, בין היתר בחשבון הטלגרם שלו הכולל למעלה מ-53,000 עוקבים. עם זאת, לאורך המלחמה הוא נתקל בלא מעט קשיים.
על חשבון הטוויטר שלו למשל, בו הוא מפרסם תכנים של חיזבאללה המפרים את כללי הקהילה, התלוננו לא מעט אנשים, מה שהביא להשעייתו. מיד אחר כך פתח שועייב חשבון טוויטר חדש, אך גם הוא נחסם. שועייב לא מוותר על הפלטפורמה וממשיך לפתוח חשבונות נוספים. בחשבון האחרון החל להעלות תכנים בשבוע שעבר.
אם רוצים לדעת מה קורה בדרום לבנון או מה חיזבאללה מנסה להגיד – שועייב הוא הכתובת. הוא אמנם לא פעיל רשמי של ארגון הטרור הלבנוני, אך עובד ללא ספק עבורו. הערוץ שלו עמוס בתמונות וסרטונים מעיירות הגבול השונות בלבנון, מאתרים שהותקפו על ידי ישראל, הלוויות של פעילי חיזבאללה, שריפות בדרום לבנון שפרצו כתוצאה מתקיפות ישראליות, הודעות של חיזבאללה וגם תמונות של מוצבים ישראלים כפי שהם נראים משטח לבנון. כמובן שהוא לא חוסך גם את פרשנותו לאירועים בגבול. כמו חיזבאללה, הוא נוהג גם להעלות סיכומים של התקיפות הישראליות מדי יום.
באוקטובר 2023, ממש בתחילת המלחמה, עיתון אל-אחבאר הלבנוני, שופר נוסף של חיזבאללה, קיים אתו ראיון בו אמר שועייב כי הקרב כעת "דומה בכמה דברים למלחמת לבנון השנייה". באותו הריאיון נכתב כי שועייב מוצב בחזית הדרומית כבר 30 שנה עבור ערוץ אל-מנאר ורדיו "א-נור", שניהם של ארגון הטרור, וממשיך להעביר את מסריו שהם "שווי ערך לנשק הצבאי", כך לפי העיתון.
באותו הריאיון סיפר שועייב כי הוא נוסע ברוב אזורי הגזרה המזרחית בדרום לבנון, מבקר בעיירות כמו כפר כילא, אל-חיאם, בלידא ובכפרים השונים בין ישראל ללבנון ואפילו צוטט כאומר שישראל "נזהרת לא לתקוף שם אזרחים". לדבריו הוא הפך ל"מקור דאגה עבור ישראל".
"העיתונות הישראלית מזכירה אותי בשמי ומאיימת לתקוף אותי. האיום מופנה אליי. חיילי האויב פונים אלי בשמי. אני לא מגיב. הם אומרים לי 'הגיע תורך', אבל לא אכפת לי מהם. הם אומרים שאני מעורר פרובוקציות כי אני חושף את התקיפות הישראליות והם לא רגילים לעבודה עיתונאית מהסוג הזה", אמר בריאיון והוסיף: "אני לא מתגרה בהם. אני רק עושה את חובתי המקצועית. אני מנסה לחשוף את האמת באמצעות התמונות והדיווחים שאני מפרסם". לגבי השימוש בתקשורת להעברת המסרים אמר באותו הריאיון: "כמו שלכדור יש תפקיד, כך גם לתמונה. המצלמה חייבת ללוות את שיגור הטיל. היא מהווה השתקפות של האירוע הצבאי".
נצמד לחיילי צה"ל, חודש לפני המלחמה
(מתוך טוויטר)
מצלם את הרמטכ"ל, בביקורו בגבול הצפון
שועייב אמנם טוען כי הוא רק עושה את עבודתו, אך הוא כאמור ידוע בפרובוקציות שלו. חודש בלבד לפני פרוץ המלחמה שועייב "נצמד לחיילי צה"ל בגבול והצטלם איתם". הוא העלה לרשת סרטון שבו נראים לוחמים באזור הר דב, והציג את מפקד החטיבה. מצה"ל נמסר אז כי שועייב לא חצה את הגבול ועמד "כהתרסה". בחודשים לפני כן, פרסם שועייב צילומים של הרמטכ"ל, הרצי הלוי, בסיורים בגבול.
לשועייב יצא לצלם במסגרת עבודתו לא מעט בכירים מחיזבאללה. באל-אחבאר נכתב כי ב-16 בפברואר 1992 צילם שועייב את עבאס אל-מוסאווי, מי שהיה מנהיג חיזבאללה, בנאום בג'בשית, באזור א-נבטיה שבדרום לבנון. שעות אחרי הצילום חוסל מוסאווי. "זו הייתה ההתחלה שלי בתקשורת", אמר. לאחר מכן סיקר כמובן אירועים רבים בגבול, בשנות ה-90 ובמלחמת לבנון השנייה. לטענתו הוא היה הראשון שצילם את נסיגת צה"ל מדרום לבנון בשנת 2000. "אני בוחן כל ידיעה לפני פרסום, כי אני נושא באחריות גדולה לגבי השלכות המידע על המלחמה עם האויב", הוא טוען.
גם מהריאיון עמו באוקטובר לאל-אחבאר עברו הרבה מים בנהר, שמונה חודשים נוספים של לחימה בגבול, שגם הסלימה בצורה משמעותית, אך עלי שועייב עדיין שם, ממשיך להעביר את מסרי חיזבאללה.
