אלכסנדר וינדמן היה בן שלוש כשאמו מתה מסרטן ואביו החליט לקחת אותו, את אחיו התאום יוג'ין והאח הבכור ליאוניד, מרפובליקת אוקראינה שבברית-המועצות לארה"ב. השנה הייתה 1979, והאב, מהנדס בכיר שהותיר חותם בבנייני קייב, הבין שלילדיו אין עתיד מאחורי החומות.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
המשפחה היהודית התמקמה בברוקלין ואבא סימון עבד בהעברת רהיטים תמורת 20 דולר ליום. הוא ראה את הבנים גדלים לתפארת, וכמו הרבה ילדים למהגרים ממדינות טוטליטריות, גם הופכים לפטריוטים אמריקאים נלהבים.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אלכסנדר הלך לצבא, נפצע ממטען צד במלחמת עיראק וסוחב עד היום רסיסים בגופו; הוא צבר אותות ועיטורים, הגיע לדרגה המקבילה לסגן אלוף, הפך חבר בכיר במועצה לביטחון לאומי של הבית הלבן, היה האיש שהחל לגלגל את כדור השלג שהסתיים בניסיון ההדחה הראשון של דונלד טראמפ במה שנודע כ"אוקראינה-גייט", ושילם על כך בחיסול הקריירה שלו בצבא ארה"ב.
בקיצור, אלכסנדר וינדמן עבר וראה הרבה בחיים וקשה לגרום לו להפגין כעס של ממש באופן פומבי. מה שהופך את הצורה שבה עיניו נדלקות כשהוא מדבר על עמדת ממשלת ישראל בנוגע למלחמת רוסיה-אוקראינה, למחזה נדיר.
"נשבר לי הלב לראות איך ישראל מגיבה למה שרוסיה עושה לאוקראינה", אומר וינדמן מיד בתחילת השיחה, שמתקיימת בשעה שמתגלות עוד תמונות זוועה מבוצ'ה וערים נוספות שמהן נסוג הצבא הרוסי. "נפתלי בנט חושב שהוא עושה את הדבר הנכון לישראל בכך שהוא משתף פעולה עם רוסיה, ואני חושב שזה נוגד את הערכים היהודיים והישראליים, מוזיל את העיקרון המקודש של Never Again ומתעלם מהנזק שהעמדה הזו עושה למעמד של ישראל בעולם".
אתה יכול להבין את נקודת המבט הישראלית בכל הקשור לחופש לפעול בסוריה?
"אני מבין את הטענות, אבל לא מקבל אותן. זו גם מחשבה קצרת טווח, גם הגזמה קיצונית בהערכת הכוח של רוסיה, ואולי הכי עצוב, זה מקטין את ישראל. ממתי ישראל מבקשת אישור ממישהו להגן על עצמה? היא לא צריכה לקבל רשות מרוסיה. מישהו באמת חושב שפוטין יטריד מטוסים של צה"ל בסוריה? ישראל פועלת עכשיו ממקום של פחד וחולשה שמעולם לא ראיתי ממנה, ועל הדרך לוקחת את הצד הלא-נכון של ההיסטוריה".
מה אתה מצפה מישראל לעשות?
"היא יכולה לעזור לסיים את המלחמה הזו יותר מהר. איך היא לא מוכנה לספק לאוקראינה עזרה צבאית או טכנולוגית? מעולם לא האמנתי שישראל תיקח עמדה כזו. זו לא ניטרליות, כי אי-אפשר להיות ניטרלי במצב כזה. אתם רואים את התמונות, רוסיה מדינה פשיסטית שמבצעת רצח עם וכל אחד צריך לבחור צד. זו תועבה לשבת ככה על הגדר וכיהודי שמרגיש קשר עמוק לישראל, זה שובר לי את הלב".
לא במקרה נראה וינדמן נסער כשהוא מדבר על המלחמה באוקראינה. היא החזירה אותו לשורשיו יותר מכל רגע ב-46 שנותיו. "אני מזדהה קודם כל כאמריקאי", הוא אומר, "ומעדיף שלא יקראו לי אוקראיני-אמריקאי, אבל עכשיו אני מבין כמה עמוק הקשר שלי למדינה שבה נולדתי ובה השורשים שלי. אני מרגיש גאווה עמוקה במה שהאוקראינים עושים עכשיו, הם מקריבים קורבן איום כדי להגן על הדמוקרטיה בשביל כל העולם.
"ארה"ב יושבת בצד, אירופה יושבת בצד, ישראל למרבה הצער אפילו גרועה יותר ובחרה להיות בצד הלא-נכון. גם אם יש תחושות היסטוריות קשות מוצדקות כלפי האוקראינים, הם מכפרים על הכל עכשיו. הם משמרים בגופם עולם שאנחנו רוצים לחיות בו".
לא יהיה מדויק לומר שאלכסנדר וינדמן הפך כוכב בן לילה, יותר נכון להגיד שזה קרה תוך כמה שעות. בבוקר 19 בנובמבר 2019 הוא היה אלמוני לגמרי, ובערב כבר היה שם מוכר בכל בית בארה"ב. עדותו במשפט ההדחה הראשון של דונלד טראמפ, חשפה את הניסיון של הנשיא לשעבר לסחוט מנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי - אף הוא אלמוני למדי אז לציבור האמריקאי - הודעה על פתיחת חקירה נגד ג'ו ביידן ובנו האנטר, בתמורה לשחרור סיוע בסך 400 מיליון דולר שהקונגרס אישר לאוקראינה.
כשוינדמן יצא מהקונגרס באותו יום, הוא כבר היה אדם אחר: כזה שמזהים בכל מקום ומקבל גם מחיאות כפיים במסעדה וגם קללות ברחוב. קצין שעמד להיות מקודם לטופ ודרכו נחסמה עד שנאלץ לעזוב את הצבא. בשנתיים שעברו מאז, הפך לסוג של סלבריטאי. לפני מספר חודשים אפשר היה לראות אותו בהופעת אורח בסדרה "תרגיע" של לארי דיוויד, ולפני כמה שבועות עזר לארנולד שוורצנגר לייצר וידיאו אולטרה-ויראלי, שניסה לחדור את מכונת הפרופוגנדה של פוטין ולהגיע לאזרחי רוסיה.
אין הרבה אנשים בארה"ב שמכירים את אוקראינה, רוסיה ומה שביניהן יותר טוב מוינדמן, שכמנהל גזרת אירופה במועצה לביטחון לאומי (NSC) בבית הלבן, היה אחראי על תיאום המדיניות מול אוקראינה. בעזרת שליטה בשפה, עבודה קשה ותואר מאוניברסיטת הרווארד, הוא טיפס בסולמות האגף המזרח-אירופי בפנטגון, עד שנחת בג'וב החלומות בבית הלבן.
ב-16 ביולי 2018, בדיוק ביום שבו התקיימה מסיבת העיתונאים המפורסמת של טראמפ ופוטין בהלסינקי - במהלכה הבהיר טראמפ כי הוא מאמין לנשיא הרוסי ולא לסוכנויות המודיעין שלו בוושינגטון - התייצב וינדמן במשרדו החדש. הוא לא הגיע לבד. איתו היה אחיו התאום, יוג'ין, המבוגר ממנו בתשע דקות. יוג'ין, עורך דין צבאי, מונה לאחראי על האתיקה במועצה לביטחון לאומי, וכך עשו התאומים המהגרים היסטוריה פיקנטית.
בדיוק שנה מאוחר יותר תיאם וינדמן שיחת טלפון בין דונלד טראמפ לוולודימיר זלנסקי, כשזה ניצח בבחירות לנשיאות. "האוקראינים רצו שיחת ברכה עם נשיא ארה"ב וגם הגיעה להם אחת כזו", אומר וינדמן, "אז אירגנתי את זה".
6 צפייה בגלריה
''אי-אפשר להיות ניטרלי במצב כזה''. הרס באוקראינה כתוצאה מתקיפה רוסית
(צילום: זיו קורן)
ב-25 ביולי 2019 ישב וינדמן בחדר קטן עם אנשי ביטחון ויועציו הפוליטיים של טראמפ, וחיכה במתח. הוא לא ידע למה לצפות. בשבועות שלפני החלו לצוף דיווחים על פגישות של רודי ג'וליאני, עורך דינו האישי של טראמפ, עם בכירים בממשל האוקראיני, שבהן דרש מהם לנהל חקירה נגד ביידן. הנסיעה של סגן הנשיא, מייק פנס, להשבעה של זלנסקי בוטלה, והעברת הסיוע הדחוף לאוקראינה עוכבה.
"נכנסתי לשיחה הזאת בעירוב של חשש ותקווה", נזכר וינדמן, "על פניו זו הייתה צריכה להיות שיחה שגרתית של ברכה לראש מדינה אחרי זכייה בבחירות, אבל כבר היה ברור שיש עננת שחיתות סביב טראמפ, שהיה מאמץ ממוקד לצייר את אוקראינה כאיש הרע, לנקות את רוסיה ולמצוא כל דרך לערב את ג'ו ביידן. בתפקיד שלי קיבלתי את כל המודיעין הרלוונטי ותיאמתי בין הסוכנויות, אז ידעתי שיש סיכון בשיחה הזו, אבל עדיין קיוויתי.
"בדיעבד לא הערכתי נכון עד כמה טראמפ היה מושקע אך ורק בבחירות של 2020 ולא היה אכפת לו משום דבר אחר. כל המעגל הפנימי שלו היה מעורב בזה. ראש לשכת הבית הלבן, מיק מאלוויני, רודי ג'וליאני, כל מיני חברים מפוקפקים. כולם יחד דחפו ללחוץ על זלנסקי לפתוח בחקירה נגד ביידן.
"אני ניו-יורקר ותמיד ידעתי מי זה טראמפ, אבל בראש עדיין חשבתי לעצמי, 'הוא נשיא ארה"ב, נשיא ארה"ב לא ינסה לסחוט בעלת ברית שלנו לטובת האינטרסים האישיים שלו. זה לא יכול להיות'. ברגע שהתחילה השיחה היה ברור לי שטעיתי. טראמפ בכלל לא רצה להיות שם, הוא היה מרוחק וזועף. רק כשזלנסקי הזכיר שהוא עדיין מחכה להעברת הסיוע, טראמפ התעורר ואמר לו את המשפט המפורסם, 'כן, אבל אנחנו צריכים שתעשה לנו טובה'".
מה ראית בחדר?
"היועצים הפוליטיים לא הבינו מה קורה, אבל המקצוענים הבינו מיד, אפשר היה לראות את התדהמה בשפת הגוף שלהם. בדיעבד לא הייתי מציע לקיים את שיחת הטלפון הזו, אבל ברגע ששמעתי מה טראמפ אמר, לא הייתה לי ברירה אלא לעשות משהו. זה התפקיד שלי".
וינדמן יצא מהחדר והלך ישר ללשכה של אחיו בצד השני של המסדרון, סגר את הדלת ואמר ליוג'ין: "אם מה שאספר לך עכשיו יתגלה בפומבי, הנשיא יודח". "האמת היא שלא חשבתי שיש סיכוי שהדבר הזה יהפוך פומבי", אומר וינדמן עכשיו, "אבל ידעתי שמדובר היה במעשה שלא ייעשה".
בהמשך הוגשה נגד טראמפ תלונה רשמית על ידי whistleblower - מקור אנונימי שחושף שחיתויות - שזהותו לא ידועה גם היום (לדברי וינדמן גם לא לו), והקונגרס החל להניע גלגלי חקירה. לפי וינדמן, זה כמעט היה מאוחר מדי.
"היינו במרחק יומיים מתסריט ריאלי של פתיחת חקירה באוקראינה נגד ביידן", הוא אומר, "ההודעה על החקירה נגד טראמפ בקונגרס הגיעה ב-11 בספטמבר, אבל מה שהרבה אנשים לא יודעים זה שיומיים אחר כך היה מתוכנן לזלנסקי ראיון עם פאריד זכריה ב-CNN. שם הוא אמור היה להודיע על תחילת החקירה נגד ביידן. כל מה שטראמפ היה צריך זה את ההכרזה הזו כדי להבטיח שביידן לא יוכל לרוץ נגדו ב-2020. פתיחת החקירה בקונגרס טרפה את הקלפים האלה, ובעיניי גם הצילה את הדמוקרטיה האמריקאית".
זלנסקי היה כל כך קרוב להיכנע ללחץ?
"הוא אמר 'לא' לאורך הרבה זמן, אבל האחריות הראשונה שלו היא לאוקראינה. המדינה שלו הייתה במלחמה הרבה לפני הפלישה הרוסית הנוכחית, והוא היה חייב להתפשר בין הערכים שלו לצורך הדחוף ב-400 מיליון דולר. זה היה מצב בלתי אפשרי".
וינדמן ידע כי הקריירה שלו בבית הלבן תסתיים ברגע שבו יעיד נגד טראמפ. ואכן, טראמפ זוכה בסנאט ביום רביעי, 5 בפברואר 2020, וביום שישי כבר היו שני האחים וינדמן מחוץ לבית הלבן. "הופתעתי שלקח יומיים", הוא מרשה לעצמו לחייך עכשיו. "עוד לפני העדות בקונגרס כבר הודחתי מנסיעות ומפגישות, והיה מאמץ מאורגן לתקוף אותי אישית היישר מהמעגל הקרוב לטראמפ. הוא נקמן ומחסל חשבונות כמו בוס מאפיה".
ידעת שנגמר הסיפור בבית הלבן, אבל גם בצבא?
"לא. קיוויתי לשרוד בצבא. זה מוסד שבנוי על ערכים כמו אינטגריטי, כבוד, אתיקה, אמירת אמת, נאמנות לחוקה, וציפיתי שהוא יתמוך בי. אחרי העדות בקונגרס הייתי בעיניהם כאב ראש פוליטי. אני יכול להבין את זה ברמה הרציונלית, אבל שירתי יותר מ-21 שנה וחשבתי שזה ייגמר אחרת. כשהבהירו לי שאין לי יותר לאן להתקדם, ואם אשאר בצבא אוכל למצוא את עצמי באיזו תחנת רדאר באלסקה, לא הייתה לי ברירה אלא לעזוב בכאב גדול".
עוד במהלך עדותו בקונגרס, ניסה וינדמן לתת קונטקסט רחב יותר לשיחת הטלפון וההתנהלות של טראמפ סביב אוקראינה ורוסיה. "אמרתי שאנחנו במאבק עולמי גדל והולך בין דמוקרטיה לאוטוקרטיה, וארה"ב לא יכולה למצמץ כאן", הוא נזכר.
בשנתיים שעברו מאז, המשיך וינדמן להזהיר מפני התוכניות של פוטין, והפלישה לאוקראינה לא הפתיעה אותו בשום צורה. "בדצמבר כתבתי ב'ניו יורק טיימס' שיש מעט מאוד סיכוי למנוע את הפלישה, וניסיתי ללחוץ על כפתורי האזעקה. היה ברור שיהיו השלכות עצומות למלחמה בין המדינה הכי גדולה בעולם למדינה השנייה בגודלה באירופה.
"הרבה מהצעדים שעשינו בשבועות האחרונים היו צריכים להיעשות לפני הפלישה, מאספקת נשק ועד סנקציות כלכליות. כבר כשהם הציבו 150 אלף חיילים בגבול".
למה זה לא קרה?
"בעיקר כי כולם חשבו שאוקראינה תיפול תוך כמה ימים, והרבה אנשים לא הבינו שההשלכות רחבות הרבה יותר מאשר רק מלחמה בין שתי מדינות. אם אוקראינה תשרוד, זה יאחד את העולם הדמוקרטי כדי להדוף את הגל הטוטליטרי המסוכן מאוד של השנים האחרונות, אבל אם רוסיה תצא מזה עם ניצחון, נהיה בצרות אמיתיות".
גם אתה ציפית שאוקראינה תיפול מהר?
"בכנות, לא חשבתי שהם יילחמו ככה, אבל גם לא חשבתי שזה ייגמר תוך 72 שעות. אני מכיר מבפנים את המערכות האלה, ומורל הוא אלמנט מאוד משמעותי במלחמות. האוקראינים היו נלחמים גם עם מקלות ואבנים. אנחנו צריכים להכיר בכך שאוקראינה מצילה עכשיו את העולם הדמוקרטי. היא עזרה למערב הליברלי למצוא את עצמו, והיא עושה את זה עם מעט מאוד עזרה מאותו מערב ליברלי".
אתה מופתע מזלנסקי?
"לא. פגשתי אותו ב-2018 לפני שהוא רץ לנשיאות, הוא היה צעיר אנרגטי וכריזמטי, והייתה בו כנות אמיתית של מישהו שרוצה לעזור לאנשים במדינה שלו. אחרי הפגישה חזרתי לוושינגטון עם תוכנית לעזור לו להשלים את המעבר של אוקראינה לדמוקרטיה אמיתית. הרבה מהרפורמות לא קרו כי די נטשנו את אוקראינה, וזלנסקי היה צריך להיאבק מול שלושה עשורים של אוליגרכיה ושחיתות. המנהיגות הזו שרואים עכשיו הייתה שם תמיד, היא פשוט דוכאה".
נשמע שיש לך לא מעט ביקורת על ממשל ביידן.
"בנושא הזה יש לי ביקורת על הרבה ממשלים אמריקניים. ממשל בוש לא העריך נכון את הסכנה של רוסיה, ממשל אובמה לא העריך נכון את הסכנה של רוסיה וממשל טראמפ לא העריך נכון את הסכנה של רוסיה. המקרה של טראמפ כמובן שונה, אבל גם הנשיאים האצילים שלנו חשבו שהם יכולים להביט לצד השני כשרוסיה נלחמה בצ'צ'ניה ובגיאורגיה ובסוריה, והתנקשה באנשי אופוזיציה ועיתונאים. אחר כך הרוסים התערבו בבחירות ב-2016, הכל נבנה לקראת מה שאנחנו רואים עכשיו ולא לקחנו את זה ברצינות הראויה".
פוטין ילך עד הסוף?
"תלוי איך מגדירים עד הסוף. המערב הרגיל אותו שהוא יכול להתנהג ככה בלי להיענש. לכן אפשר להבין למה היה לו כל כך הרבה ביטחון לפלוש, ולמה הוא הופתע מאוד מכך שהתגובה הייתה כל כך חזקה. אני לא פוסל שנראה ממנו שימוש בנשק כימי, אבל לא גרעיני. 'הרס הדדי' זה עדיין דוקטרינה בטוחה לגמרי. פוטין לא משוגע וגם לא התאבדותי, לא במקרה ראינו אותו יושב במרחק של מגרש כדורגל מהיועצים שלו".
אביו של וינדמן, סימון, הוא היום בן 90. כמו מהגרים מבוגרים רבים שהגיעו מברית-המועצות לשעבר, הפך האב באמריקה לאיש ימין שמרן. לפני שנתיים ניסה לשכנע את בנו לא להעיד נגד טראמפ, ולא רק בגלל שהצביע לו ב-2016. כמי שגדל בברית-המועצות, זכר אבא וינדמן שמעשים כאלה מסתיימים בגולאג ולא ידע איזה גורל יצפה לבנו אפילו באמריקה.
לוינדמן לא היה ספק כי הוא מתכוון להעיד - "ישנתי טוב בלילה לפני העדות, ידעתי שאני עושה את הדבר הנכון" - אבל בסיום דבריו בקונגרס פנה ישירות לאביו ואמר לו: "אבא, העובדה שאני יושב פה מול מחוקקים ומספר להם מה קרה, מוכיחה שעשית החלטה נכונה להביא אותנו לכאן. אל תדאג אבא, אני אהיה בסדר כי אני אומר אמת".
שנתיים אחרי, אתה מתחרט על משהו?
"עדיין מוזר לי לא להיות בצבא, אבל אני לא מתחרט על כלום. עשיתי את הדבר הנכון גם כמודל לבת שלי וגם כי נשבעתי להגן על החוקה. אני יכול לחיות עם כל ההשלכות של זה".
