בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה היום (שלישי) את בקשתם של סנגוריו של מיקי גנור, הנאשם המרכזי בפרשת הצוללות, לזמן לעדות פרקליטים בכירים בתיק במסגרת משפט הזוטא - בהם ליאת בן ארי, המשנה לפרקליט המדינה.
בפרשת הצוללות, נזכיר, מתנהל מיני משפט שנקרא "משפט זוטא" על קבילות ההודאות של גנור במשטרה. גנור חתם על הסכם עד מדינה ואז חזר בו לאחר שמסר עשרות עדויות מפורטות, ולכן הוגש נגדו כתב אישום חמור שכולל שוחד. כעת הוא מבקש לפסול את ההודאות המוקדמות טרם חזר בו, והפרקליטות מנגד טוענת שהן קבילות. בית המשפט יכריע בכך בהמשך.
עורכי הדין של גנור, עמית ניר ורוית צמח, ביקשו לזמן את הפרקליטים שקיימו את ישיבות המשא ומתן לחתימת הסכם עד מדינה מול מי שהיו אז סנגורי גנור. הנאשם טען דרכם שלל טענות פסילת הודאות, כשבין השאר טען ל"מרמה" על ידי הפרקליטות לפני החתימה על הסכם עד המדינה ואחריה.
סנגוריו של גנור טענו כי במסגרת המשא ומתן שנערך לפני ההסכם, הוצגו בפני עורכי דינו הקודמים "מצגי שווא מטעים וכוזבים בדבר היקף עבירות המס המיוחסות לו, ולפיהם מדובר בעבירות מס בסכומים דמיוניים שלא היו ולא נבראו". לטענתם, אילו היה הנאשם יודע את הפרטים הנכונים, לא היה מתקשר בהסכם עד המדינה ולא היה מוסר את הודאותיו.
טענה נוספת של ההגנה הייתה כי במסגרת המשא ומתן להסכם עד מדינה, "הוסיפו ורימו הפרקליטים את הסנגור של גנור לסבור שהעונש שסוכם במסגרת המו"מ הוא עונש בגין עבירות המס בלבד, והולם". בפועל, לטענת ההגנה, הענישה שנדרשה על ידי הפרקליטים לא הלמה את היקפן האמיתי של עבירות המס של גנור והתייחסה לעבירות השחיתות - ועל כן מדובר בהסכם למראית עין, בלתי חוקי ובטל. עוד טענו הסנגורים של גנור שהפרקליטים המשיכו להסתיר את טיוטת כתב האישום גם לאחר חתימת הסכם עד המדינה ולא גילו אותה לנאשם, ובכך המשיכו את מצגי השווא.
השופטת טלי חיימוביץ דחתה את בקשת הסנגורים והסבירה את החלטה: "במסגרת פרשת ההגנה נשמעה עדותו של גנור. עמדתו הנחרצת של הנאשם בכל הנוגע לייעוץ שקיבל מסנגוריו בימים בהם התנהל המשא ומתן לחתימת הסכם עד המדינה, הייתה כי אינו זוכר דבר וחצי דבר משיחותיו עם סנגוריו. אחר ששמעתי את טענות הצדדים החלטתי לדחות את הבקשה״.
2 צפייה בגלריה
השופטת טלי חיימוביץ'. "גנור אמר שאינו זוכר דבר וחצי דבר משיחותיו עם סנגוריו"
(צילום: אתר בתי המשפט)
עוד קבעה השופטת כי "עדות הפרקליטים אינה יכולה להועיל לבירור טענות הפסול הרלוונטיות, נוכח התשתית הראייתית המצויה בפניי כיום". היא הסבירה שיש נסיבות שבהן מותר לזמן פרקליטים על פעולות שעשו בתפקיד אם עדותם רלוונטית, אולם לפי פסיקות קודמות ראוי לנקוט בצעד זה "במשורה".
"אילו סברתי שעדות הפרקליטים תועיל להגנת הנאשם ולו במעט, הייתי מורה על זימונם", קבעה השופטת חיימוביץ'. "לא סברתי כך ואלה טעמיי: אם כך הדבר, והנאשם אינו זוכר מאומה מהשיח בינו לבין סנגוריו באותם חמשת ימי המו"מ, כיצד ניתן לטעון, כעילת פסול, כי דבריהם גרמו לו לאבד את רצונו החופשי? בהיעדר בסיס ראייתי מינימלי לטענת ההטעייה, לא תועיל עדות הפרקליטים לבירור הסוגיה שבמחלוקת.
"בהחלטתי מ-14 ביוני 2024 הסתמכתי על פרוטוקולי המו"מ כדי לקבוע כי הורם הנטל הראשוני לקבוע כי הנאשם לא הוטעה, ועתה איני מתירה לה לזמן את הפרקליטים כדי לעמת אותם עם הפרוטוקולים. זימון לשווא של פרקליטים שלא למטרת מתן עדות שייכת לעניין ושתועיל לבירור הסוגיה שבמחלוקת נושאת בחובה גם נזק לאינטרס הציבורי".
פרשת הצוללות (תיק 3000) החלה ב-2016 ועוסקת באישומים הנוגעים לעבירות שחיתות חמורות בפרשת רכש כלי שיט, כולל צוללות, על-ידי המדינה. הפרשה הקיפה לאורך השנים סכומי כסף גבוהים ושורת חשודים ונאשמים בשוחד, מרמה ועבירות נוספות. תחילה, גויס גנור כעד מדינה שחתם על הסכם עם הפרקליטות והפליל מעורבים נוספים בתיק. הוא מסר יותר מ-60 עדויות, אבל אז, אחרי חודשים ארוכים, חזר בו וביטל את ההסכם. לכן, הוגש נגדו כתב אישום חמור לצד הנאשמים האחרים.
כעת מתנהל כאמור משפט הזוטא על קבילות הודאותיו של גנור במשטרה כראיות במשפט. עורכי הדין עמית ניר ורווית צמח, סנגוריו של גנור, מנסים לפסול אותן, בטענה שהופעל על גנור לחץ כביכול לחתום על ההסכם, והתביעה, בראשות התובע ירון גולומב מפרקליטות מיסוי וכלכלה, טוענת שיש לקבלן. השופטת תכריע בהמשך.
