בסביבות השעה עשר בבוקר של 16 בפברואר אשתקד הגיעו שלושת המומחים לאיסוף מודיעין ולמעקב סמוי ל"גרקו אוזרי", מסעדה יוונית נחשבת בצפון תל-אביב. הם התיישבו ליד אחד השולחנות, הזמינו משהו לאכול ולשתות, אבל בעצם חיפשו את המקום הכי טוב במסעדה, בו יוכלו להתקין את המצלמות והמיקרופונים.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
אחר כך הם חיכו לשני האנשים, שכדי לתעד את פגישתם נדרשו השירותים המיומנים שלהם. "לו הפגישה הזו הייתה נקבעת במקסיקו", אומר אדם הבקיא בפרשה, "היא לא הייתה מתרחשת, כי מדובר על שניים שהפנים שלהם - לטוב או לרע, תלוי את מי שואלים - מוכרים כמעט בכל בית במדינה. תוך רגע היו מזהים אותם, ותוך שני רגעים לוקים בהלם לראות את השניים האלה, שני האויבים המושבעים, יושבים יחד. רק במקום רחוק כמו ישראל, בקצה השני של העולם, הם יכולים להיפגש ולאף אחד זה לא ייראה מוזר".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בערך ב-12:30 הגיע המשתתף הראשון: תומאס זֶרון, לשעבר ראש האף-בי-איי של מקסיקו, שהפך לאחד מהאנשים המפורסמים במדינה, וללא ספק מהמרואיינים המבוקשים ביותר בתקשורת המקסיקנית והעולמית. זרון הפך לרוקסטאר של מערכת החוק המקסיקנית בעיקר אחרי לכידתו של אל-צ'אפו (חואקין גוזמן). פעמיים הוא היה בין מובילי המבצעים ללכידתו של ברון הסמים המפורסם: פעם אחת כשנלכד לראשונה ב-2014; ובפעם השנייה, אחרי שאל-צ'אפו נמלט מהכלא במנהרה, נלכד שוב והועבר לרשויות החוק האמריקניות.
עטור תהילה, זרון הפך לאחד ממובילי החקירה של חטיפתם ורציחתם האכזרית של 43 סטודנטים במחוז גררו בדרום מקסיקו בספטמבר 2014, בידי שלוחה מקומית של אחד מקרטלי הסמים. הפרשה התקבעה במקסיקו כקו פרשת מים במאבק נגד הקרטלים והשחיתות השלטונית, הובילה לנפילה של נשיא אחד, ואין מקסיקני שלא מכיר את "הרצח ההמוני באיגואלה" (העיר שבה התרחש האירוע).
זרון היה אחד מהבכירים שהזדרזו להודיע על פענוח התיק, אבל חקירה מאוחרת האשימה אותו בעבירות חמורות של עינוי נחקרים ושיבוש מהלכי משפט. כשעונש מאסר שיכול היה להגיע ל-60 שנה תלוי מעל לראשו, זרון עזב או ברח - שוב, תלוי את מי שואלים - לקנדה, ומשם לישראל, עימה אין למקסיקו הסכם הסגרה. מקסיקו דרשה מישראל להסגיר אותו לידיה, ומאז הפכה הפרשה גם לתקרית דיפלומטית חמורה בין המדינות.
המשתתף השני בפגישה במסעדה התל-אביבית, שהגיע כמה דקות מאוחר יותר, מוכר אף הוא במקסיקו. משימת חייו היא להביא להסגרת זרון לארצו, ולהעמדתו למשפט. זהו סגן השר לזכויות אדם, אלחנדרו אנסינס, שמונה על ידי נשיא מקסיקו אנדרס אוברדור להוביל את החקירה נגד זרון ובכירים אחרים, שנטען כי היו מעורבים בפרשת רצח הסטודנטים.
זו הייתה פגישה מפתיעה, שתואמה בחשאיות בין זרון ואנסינס. ממשלת מקסיקו לא עידכנה את הרשויות הישראליות בקיומה.
כשלוש שעות נמשכה השיחה. אנסינס דיבר ודיבר, כשניכר שהוא אינו מודע לכך שהוא מוקלט בסתר, ואם לסכם זאת במילים פשוטות, אמר את ההפך המוחלט מכל מה שהיה מצופה ממנו שיגיד. אנסינס אמר כי הוא יודע שזרון אינו אשם בעבירות שחיתות עליהן נחקר בפרשה אחרת: קבלת עשרות מיליוני דולרים שוחד מחברות מודיעין ישראליות, שגם מימנו, כך לפי אותן טענות, את הבריחה שלו ממקסיקו וגם מממנות כיום את שהותו בישראל וגם דואגות כי לא יוסגר למקסיקו.
באשר לרצח הסטודנטים, אנסינס אמר כי סביר להניח שזרון, אם יגיע לבית המשפט, יידע להוכיח את חפותו. ובעיקר, הוא הודיע לזרון כי "אני אומר לך בכול הכנות, אני לא רוצה להכניס אותך לכלא", וגם כי נשיא מקסיקו אוברדור, אינו רוצה שייכלא. זה בדיוק הפוך מכול ההצהרות שלהם לציבור, ולא פחות חשוב - למשפחותיהם האומללות של הסטודנטים שנרצחו.
"ענייני פנים", הסביר אנסינס לזרון את הסיבות לכך שהואשם בכל העבירות הללו, רומז לפוליטיקה המושחתת של המדינה. "אני לא מאשים אותך או מטיל עליך אחריות לשום דבר, אני לא שוטר מנוול", אמר. ורק בקשה אחת בפיו של אנסינס: "עזור לי לפענח את כל זה", תוך שהוא מבטיח שאם זרון יחזור איתו למקסיקו, הוא "מציע לספק ביטחונות" עבורו בהליך המשפטי.
אנסינס הגיע לפגישה אחרי שכול המאמצים שלו ושל צוות עצום של חוקרים ותובעים שמינה הנשיא אוברדור לא הצליחו גם הם לפענח את הטרגדיה, או לפחות לגלות אם יש עוד שרידים של הצעירים שאפשר להביא לקבורה. וכך, כל מה שהוא רוצה זה "לפתור את הדבר הזה, זה מה שמעניין אותי", טען.
לקראת סיום השיחה חלק אנסינס את צרותיו עם זרון, וסיפר לו עד כמה קשה לו עם השחיתות של כמה מהקרובים ביותר לנשיא אוברדור. אבל זרון, שמכחיש את כל ההאשמות נגדו, סירב בתוקף לבקשתו של אנסינס לחזור למקסיקו.
"הוא היה צריך להיות מאוד תמים, או אולי נואש, אם הוא היה חושב שהוא יצליח לשכנע אותי בהבטחות הללו, ובמילים הללו, לחזור למקום שבו מתנהל נגדי מסע רדיפה פוליטי, שמבוסס כולו על שקרים", אומר תומאס זרון, המבוקש הבכיר ביותר במקסיקו, בריאיון ראשון ובלעדי לתקשורת מאז עזב את המדינה לפני ארבע שנים.
מקסיקו הגישה לישראל בקשת הסגרה נגד תומאס זרון, בקשה שיצרה משבר דיפלומטי בין המדינות. אבל פקידים ישראלים בכירים אומרים כי הסיכוי שישראל תיעתר לבקשה קטן מאוד, בין השאר בגלל עצם קיום הפגישה במסעדת היוונית, מבלי ליידע את המחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים.
"על פי החוק במקסיקו מי שעוסק בשיבוש מהלכי חקירה ומשפט, בהעלמת ופברוק ראיות בפרשיות של חטיפה, כפי שתומאס זרון מואשם", מסביר אחד מהפקידים, "אפשר להאשים אותו בעבירת החטיפה, אפילו אם הוא לא היה מעורב באקט עצמו. והנה, אדם בכיר מאוד מואשם בעבירות הללו, ומקסיקו לא חוסכת מאמצים, כולל ניהול קמפיין בינלאומי פומבי שמטיח ביקורת חריפה ביותר בישראל שלא מסגירה אותו. ובעת ובעונה אחת, האיש הבכיר שם מגיע בחשאיות לישראל כדי לנהל עם אותו אדם בדיוק משא ומתן?"
אבל, אמר הפקיד הבכיר, הבקיא בטיפול בבקשת ההסגרה של זרון במשרד המשפטים, חמורים יותר דבריו של אנסינס בשיחה עם זרון, שעשויים להיות מה שהוא תיאר כ"מסמר האחרון" בארון של בקשת ההסגרה. ישראל בינתיים האריכה שוב את ויזת השהות של זרון בישראל, מה שעשוי להוות עדות נוספת לכוונתה לסרב לבקשה. החלטה שלא להסגיר אותו עשויה להוות מכה קשה, אולי סופית, לחקירה שכבר כמעט עשור מסעירה את מקסיקו.
תומאס זרון מגיע לראיון עימנו חמוש בזקן צרפתי ובחולצה שחורה של "בוס", צמיד חרוזים על ידו האחת ועל השנייה שעון "אפל", בו הוא מציץ לעיתים קרובות לקרוא הודעות מהטלפון. זרון, אדם שהרבה אנשים - משני עברי החוק - היו שמחים לשים עליו את ידם במקסיקו, נראה משוחרר יחסית לאדם שנמצא בבריחה.
כשמביטים בתמונות מהימים הסוערים שבהם כיהן כראש סוכנות החקירות הפדרלית של המדינה, ניתן לזהות עד כמה התקופה בישראל עשתה לו טוב: הוא חטוב יותר ואפילו שיערו המפוסק קיבל איזו חיות. "אני עושה פה הרבה ספורט וישן כמו שצריך", הוא מסביר. "אחרי שנים של עבודה אינטנסיבית, יש לי עכשיו קצת זמן איכות עם עצמי".
במקסיקו, גם אנשי החוק וגם הקרטלים ישמחו לשים על זרון יד. בישראל, הוא אומר, הוא חש בטוח. "למדתי כאן שחלק מהדברים הטובים בחיינו הם אלו שניתנים בחינם: חופש, ביטחון, טבע, בריאות וחברות אמת. מודה שהתאהבתי"
הוא עזב את מקסיקו בפעם האחרונה באוגוסט 2019. "כמה חודשים לפני כן התחלתי לקבל מסרים שהמצב לא טוב", הוא מספר. יום אחד התעורר וגילה ששומרי הראש שלו קיבלו פקודה מאוברדור, הנשיא החדש של מקסיקו, להתקפל. "הבנתי שכדאי לי לצאת לחופשה בחו"ל", הוא אומר.
במקסיקו טוענים שזרון ברח, כי ידע שהוא עתיד להיעצר זמן קצר לאחר מכן. כך או כך, הוא הגיע לישראל כשבועיים מאוחר יותר. מכיוון שהוא אינו יהודי, זרון לא יכול להשתקע כאן רק על בסיס חוק השבות, למרות שמדבריו עולה שהיה רוצה להישאר כאן. "חיי בישראל מוקדשים כיום להרהור על משמעות החיים, חשיבה ולמידה", הוא אומר. "בארץ למדתי שחלק מהדברים הטובים בחיינו הם אלו שניתנים בחינם: חופש, ביטחון, טבע, בריאות, וחברות אמת.
"בישראל, התאפשר לי להתחבר עם מגוון אנשים מדהימים, החל מטבחים, מדריכים, אמנים, יזמים שונים ועד פועלים פשוטים אשר פתחו את ליבם וביתם, והכירו לי את המסורת והמנהגים היהודיים, והם עבורי כמשפחה. בישראל נחשפתי לעולם הקולינרי, ומודה שהתאהבתי".
תומאס זרון דה לוסיו, 60, נולד במקסיקו-סיטי. "הוריי התחתנו בגיל מוקדם. אמי הייתה בת 16 ואבי בן 22", הוא מספר. אביו עבד כרואה חשבון ואמו הייתה עקרת בית. "אנחנו ארבעה אחים, אבל שניים מהם כבר אינם לאחר שמתו ממחלה", אומר זרון, שנוטל כדורים רפואיים כדי לשמור על בריאותו. "פעמיים בשנה אני הולך לבדיקות כלליות בקופת חולים", הוא אומר. "יש לכם מערכת בריאות נהדרת".
הוא גדל במשפחה מהמעמד הבינוני. "מעולם לא למדתי בבית ספר פרטי", הוא אומר. "תמיד בבתי ספר ציבוריים". כילד, פינטז על קריירה צבאית, אך לאחר התיכון, בלחץ המשפחה, המשיך ללימודי מינהל עסקים באוניברסיטה. בהמשך השלים תואר שני במשפטים, אם כי מעולם לא הוסמך כעורך דין.
תחילת דרכו הייתה בתחום העסקי - זרון היה היבואן שהביא למקסיקו את מותג האופנה הצרפתי "לה קוסט", למשל - אבל בסופו של דבר המיתון במקסיקו הכריע אותו. ב-2007 התגלגל במקרה לעבודה במשטרה הפדרלית המקסיקנית. "עסקתי בעיקר בתחום הכלכלי", הוא משחזר.
בשלב מסוים השתלב בתפקיד בכיר יותר במשרד לביטחון הפנים, גם הפעם בתפקיד כלכלי, תחת השר חנארו גרסיה לונה. גרסיה לונה הורשע ממש לאחרונה בארה"ב בסחר בסמים, לאחר שהתגלה כי בהיותו בממשלה שיתף פעולה עם אל-צ'אפו.
זרון, שלא הסתדר עם השר לביטחון הפנים, פוטר מהר מאוד. כך מצא עצמו עובד עבור משטרת מדינת מקסיקו שבדרום, אחת מ-32 המדינות המרכיבות את הפדרציה המקסיקנית. שם נפגש לראשונה עם עולם המודיעין המשטרתי. "אמרתי למי שגייס אותי, שאני לא מבין כלום במודיעין", מספר זרון. "הוא אמר לי, 'אין בעיה, תלמד'".
במסגרת הכשרתו הוא ביקר בישראל ב-2008, ועבר כאן קורס לוחמה ומודיעין בן שבועיים. עם שובו למקסיקו התגלה כאיש מודיעין יעיל, וסמכויותיו הלכו וגדלו. לאחר שמושל המדינה, אנריקה פניה נייטו, נבחר לנשיא מקסיקו, עבר איתו זרון לבירה ומונה לראש ה-AIC, גוף אכיפה ממשלתי חדש שהוגדר בתור ה"אף-בי-איי המקסיקני".
זרון התרשם מאוד מהטכנולוגיות שראה בהכשרה שלו בישראל ובמתחמים הסגורים של הרשות האמריקנית למלחמה בסמים (DEA) במקסיקו-סיטי, וביקש לחולל במוסדות האכיפה והחוק של מקסיקו מהפכה טכנולוגית.
בתקופה בה כיהן בצמרת שירותי הביון והאכיפה של מקסיקו נחתמו שורת חוזים עם חברות מודיעין ישראליות לרכישת מערכות מעקב ופריצה עבור רשויות החוק והמודיעין במקסיקו, בתוכן גם מערכות פגסוס של חברת NSO לחדירה לטלפונים. חתימתו של זרון אף מתנוססת על לפחות אחד מהחוזים עם NSO. המערכות הללו סייעו מאוד במלחמה נגד קרטלי הסמים, אבל גם שימשו, כך לפי דוחות בינלאומיים שונים, למעקב אחרי פעילי זכויות אדם ואנשי אופוזיציה במדינה, ואפילו נגד ההורים הדואבים של הצעירים הנעדרים.
אחת המשימות הראשונות שקיבל הייתה ללכוד את אל-צ'אפו, שעמד אז בראש סינלואה, אחד מקרטלי הסמים הגדולים והאכזריים בעולם, ובמידה רבה דמות נערצת במולדתו. "אל-צ'אפו נחשב גיבור במקסיקו", אומר זרון. "צריך גם להבין את מערכת היחסים בין הקרטלים לקהילה המקומית. אנשים עניים במקסיקו מקבלים יותר כסף מהקרטלים מאשר מהממשלה".
בצוות שעקב אחרי ברון הסמים הציב זרון שוטרים צעירים, כאלה שלא היו מקושרים עם עולם הפשע, ושיתף פעולה עם הצבא, חיל הים וה-DEA. בסדרה של פשיטות, הצליח הצוות להדק את המצוד על אל-צ'אפו, תוך שהוא נעזר במסוקים ובמכוניות משוריינות. כשזרון החל להבין שגורמים מתוך הצבא מספקים לאנשי הקרטל מודיעין מתוך החקירה, צימצם את חלקם בפעולות והסתמך יותר ויותר על ה-DEA.
"אז גם התחלנו להצליח", הוא אומר. "באחת הפשיטות לכדנו 11 עבריינים, ששהו בדירת מסתור עם כמאה כלי נשק חמים ואלפי כדורים. חיפוש באחד הטלפונים שנמצא בזירה הוביל אותנו קרוב יותר לאל-צ'אפו".
תוך ארבעה חודשים כבר עלה זרון על מיקומו של אל-צ'אפו, אבל בגלל שכוח הפריצה התעכב במשך עשר דקות במהלך הפריצה למתחם שבו שהה, הוא הצליח להימלט. שבועיים אחר כך מזלו של אל-צ'אפו נגמר. "אני זוכר את התאריך שבו לכדנו אותו - 22 בפברואר 2014", אומר זרון, שהיה מי שבישר אישית לנשיא מקסיקו את החדשות הטובות.
המעקב הטלפוני אחר אל-צ'אפו, אגב, לא התבצע בעזרת תוכנת פגסוס, אלא תוך שימוש בצווים משפטיים שאילצו את חברות הטלפון המקומיות לספק מידע למשטרה. אבל פגסוס שיחקה תפקיד מפתח בשורת מבצעים אחרים שניהלו זרון ואנשיו במלחמה נגד קרטלי הסמים. המודיעין המקסיקני השיג את הדגמים המסוימים של הטלפונים הסלולריים שבהם עשו ברוני הסמים שימוש, ואנשי NSO הטיסו אותם למעבדה של החברה בהרצליה, שם נבנתה עבורם חליפת פריצה מיוחדת.
אל-צ'אפו נשפט, הורשע ונכלא במקסיקו, אבל ביולי 2015 הדהים את העולם, כשהצליח להימלט מהכלא במנהרה בעומק 19 מטרים ובאורך של קילומטר וחצי, שנחפרה עבורו.
"אל-צ'אפו נחשב גיבור במקסיקו", אומר זרון. "צריך להבין את מערכת היחסים בין הקרטלים לקהילה המקומית: אנשים עניים במקסיקו מקבלים יותר כסף מהקרטלים מאשר מהממשלה"
הכבוד המקסיקני עמד על כף המאזניים, וזרון הוזנק שוב להשתתף בלכידתו. הפעם פגסוס כן הייתה מעורבת: לפי ספרו של כתב "הניו יורק טיימס" אלן פאר, אל-צ'אפו ביקש משחקנית טלנובלות מקסיקנית להשתתף בסדרה דרמטית על חייו, בדומה ל"נרקוס". השחקנית הייתה מטרה לפגסוס, וכשהגיעה לפגישה עם אל-צ'אפו (כשלצידה השחקן שון פן), זוהה מיקומו של ברון הסמים.
זרון: "התרגשתי ושמחתי מאוד לקחת חלק במבצע כל כך משמעותי. אל-צ’אפו אמר לי דבר שהידהד אצלי עוד זמן רב: הלכידה שלי, כך אמר, לא תשנה דבר בעולם הסמים. 'אני בסך הכול מותג, אבל מאוד יכול להיות שבעוד חצי שנה היקף הסחר רק יעלה’".
בינתיים, הסעירה את מקסיקו פרשה אחרת, שגם בה יש חלק לפגסוס ולקרטלי הסמים.
ב-26 בספטמבר 2014 עלו 43 סטודנטים ממכללה להוראה על אוטובוס בדרך לעיר איגואלה, כמאה ק"מ דרומית לניו-מקסיקו, כדי להפגין כנגד מדיניות הממשלה. אחד מהקרטלים הפועלים באזור זיהה ככול הנראה בטעות את אוטובוס הסטודנטים כתגבורת של קרטל מתחרה. המשטרה המקומית, שקיבלה מאנשי הקרטל שוחד, עצרה את האוטובוס, הורידה ממנו את הסטודנטים באיומי נשק, העלתה אותם על רכבי משטרה, ומאז הם לא נראו.
"הגעתי לאזור לאחר שהחקירה הפכה לפדרלית", מספר זרון, "והצטרפתי לחמ"ל שהוקם בפיקודו של התובע הכללי, ובהשתתפות כל הגופים המעורבים, כולל הצבא והפרקליטות". מהר מאוד זרון הפך לפנים ולשם של החקירה.
לדברי החוקרים, מערכת הפגסוס ונתוני תקשורת נוספים העלו כי מושל האזור ואשתו מעורבים בחטיפה. זרון ואנשיו עצרו חלק מאנשי הקרטל, שהתחילו לדבר. העדויות, שלא פורסמו מעולם, קשות מאוד לקריאה.
באחת מהן, שגבה זרון ומתפרסמת כאן לראשונה, מספר אחד מהחיילים הזוטרים בקרטל כי "הורידו אותם (את הסטודנטים מרכבי המשטרה) וכולם שכבו. והרוצחים השכירים הם נושאים אקדחים קצרים, אקדחים בקליבר 0.38 וכך הרגו אותם, ביריות. חצי מהם, כשהרגו אותם, חצי מהם נשארו בחיים, ואז אמרו לי, תסחב אותם מכאן עד לקצה המזבלה. סחבתי אותם, הם ירדו ואז שלחו אותי לסחוב אבנים ועצי הסקה. כשחזרתי האחרים כבר היו מתים".
"איך הרגו אותם?" שואל אחד החוקרים.
"אפשר לומר שהרגו אותם ביריות או בסקילת אבנים, כי היה להם דם בכל הגוף". ואחרי שחייל הקרטל וחבריו הציתו מדורה גדולה, "והשעה כבר הייתה שלוש אחר הצהריים למחרת, כבר הכול נשרף וחיכינו עד השעה חמש. ואז אספנו את השרידים שנותרו ולקחנו אותם כדי להשליך אותם לנהר".
בסך הכול, העיד, הם ארזו שמונה שקים, "אבל אלו לא היו רק עצמות, אלו היו חלקי עצמות, פחם, אדמה, הכול מעורבב. והגענו למקום שבו זרקו את השקים, בגשר נהר סן חואן". רק חלק קטן מהשקים הללו, עם שרידי הגופות, נמצאו.
היעלמות הסטודנטים והסערה הציבורית שהתעוררה, גרמו לביקורת חריפה ביותר כלפי הנשיא שכיהן אז, אנריקה פנייה נייטו, ונטען כי הוא אינו עומד בהבטחתו להילחם ללא פשרות בקרטלי הסמים. זרון, שנחשב מקורב לפנייה נייטו, היה בין הבכירים שהובילו את החקירה הראשונה בפרשה.
הוא, התובע הכללי ובכירים נוספים פירסמו גרסה לפיה הנערים נרצחו זמן קצר אחרי חטיפתם, גופותיהם הושמדו באופן שלא ניתן לאתרם, וכי כל המעורבים - השוטרים המושחתים, ואנשי הקרטל הרוצחים - היו מקומיים, ללא מעורבות של גורמים ברמה הפדרלית. הסיפור הזה היה זוועתי, אבל הרע במיעוטו עבור הממשל של פנייה נייטו.
הגרסה הזו התקבלה בביקורתיות מצד משפחות הנעדרים וקבוצת עורכי דין שהתגייסו לסייע להם, שטענו כי מדובר בשקר, שמטרתו להרחיק את הרצח ההמוני מהנשיא. צוותי בדיקה בינלאומיים שבדקו את הפרשה העלו אף הם ספקות קשים באשר למהימנות הגרסה, וטענו כי הצוות של זרון פיברק ראיות ועינה עדים.
זרון דבק במסקנות הבדיקה שלו, אך אחרי שורת פרסומים לא אוהדים על אודותיו, עזב את זרוע החקירות שבראשה עמד, לטובת תפקיד היועץ לביטחון לאומי של הנשיא פנייה נייטו.
בבחירות הבאות לנשיאות, פנייה נייטו הפסיד, במידה רבה בגלל פרשת רצח הסטודנטים. כאשר אוברדור נבחר לנשיאות, זרון עזב את הממשל, אבל הפרשה הייתה רחוקה מלהסתיים. משרד התובע הכללי פתח בחקירה נגד זרון כי שיבש את חקירת היעלמות הנערים, ואף עינה נחקרים כדי שימסרו את הגרסה שרצה.
אחד מאנשי הקרטל טוען כי בשעת טיסה במסוק, בדרך לזירת האירוע, זרון דרש ממנו לשחזר את המעשה אחרת "אני אשליך אתכם מהמסוק וזה מה שתהיו שווים, בני זונות, ברור לכם". זרון מכחיש בתוקף כי אמר משהו כזה, או עינה את האיש, וממילא לדבריו, הטענה כולה משוללת הגיון: “הוא (החשוד) את הגרסה המלאה שלו, את ההודאה שלו באשמה, מסר בנוכחות עורכי הדין שלו עוד עשר שעות קודם לכן. אז למה לי לענות אותו". אלא שבמקרה אחד לפחות הוא תועד כגורם הבכיר בחקירתו של אדם שנחשד שהוא ראש הקרטל ומי שהורה על הרצח. זרון עומד מעליו, עם חוקרים נוספים, כשהעצור עירום בחצי גופו העליון והשמיכה מכסה את ראשו. זרון מצווה על הפושע לספר לו "כל מה שאתה יודע על התלמידים", ואז מוסיף "החירטוט הראשון שתגיד לי, ואני הורג אותך".
זרון אומר בראיון כי הדברים נאמרו בשעת רתיחה: "אתה מדבר עם הרוצח המתועב הזה, ומבין מה הוא עשה ובאיזה קור רוח הוא טבח את הנעדרים המסכנים האלה, ואתה פשוט מתפוצץ”.
באוגוסט 2019 עלה זרון על מטוס לקנדה. למרות שטרם הוכרז רשמית כחשוד בפרשה, השלטונות במקסיקו טוענים כי הוא ברח כתוצאה מהחקירה. זרון טוען כי עזב את המדינה בגלל ששומרי הראש שלו קיבלו הוראה מהנשיא להשאירו ללא הגנה, כך שהאיש שהוביל את לכידת אל-צ'אפו, נותר חשוף לנקמת קרטלי הסמים.
בספטמבר 2019 הוא עזב את קנדה לישראל, ונכנס ללא קושי כתייר. כשוויזת התייר שלו פגה, הגיש זרון בקשה למקלט מדיני בגין רדיפה פוליטית בארצו, רדיפה שהוביל למה שזרון מכנה "האשמות שקריות ומפוברקות שכל מטרתן להשיג רווח פוליטי לגורמים מסוימים".
במשרד הפנים טרם התקבלה החלטה לגבי הפרשה, ונדמה כי גם שם וגם במשרד המשפטים לא ששים לגעת בתפוח האדמה הלוהט הזה. "הליכי המקלט בעניינו של המבקש לא הוקפאו", נמסר לנו בתגובה מרשות האוכלוסין, "ואולם לאור הנסיבות הנושא מטופל במלוא כובד הראש על ידי הגורמים המוסמכים לכך".
למה זרון נמלט דווקא ישראל? "מאז הביקור הראשון שלי כאן ב-2008, דיברתי לא מעט על ישראל", אומר זרון. "חשבתי שיהיה נחמד להיות כאן תייר".
זרון אומר כי אין לעובדה שלישראל אין הסכם הסגרה עם מקסיקו כל קשר לעניין, "שהרי החקירה בעניין שלי כלל עוד לא נפתחה". הוא גם מכחיש בתוקף את הטענות של שלטונות מקסיקו כאילו הגיע לישראל כדי לזכות במטרייה הרחבה שיפרסו פה מעל ראשו הבעלים של חברות הסייבר ההתקפי, שאת המוצרים שלהן הורה לרכוש כשהיה בתפקיד במקסיקו.
קשה להכריע בסוגיה הזו. מצד אחד, זרון שומר על קשרים חמים עם חלק מאותם אנשי סייבר ישראלים, ודרך הקבוצה הזו יצר לו מעגל חברים מקומיים קרוב, ובעצם המציא את עצמו מחדש בארץ זרה. מצד שני, לפחות עד עתה לא נמצאה כל עדות כי בזכות אותם אנשי סייבר לא הסגירה ישראל את זרון למקסיקו.
בימיו הראשונים בתל-אביב, כך אומר זרון, הוא לא חש בטוח. "אנשים במקסיקו אמרו לי שכדאי לי להיזהר מהממשלה המקסיקנית, ושאתחיל לבדוק אם מישהו עוקב אחריי", הוא מספר. "עברתי לגור בבניין שיש לו לובי עם מאבטח. את רוב הזמן ביליתי בדירה, לבדי. הייתי מדוכא. אנשים אמרו לי, 'אתה בעיר הכי מגניבה בעולם'. ניסיתי להסביר להם שאני לא כאן כדי לבלות".
לאחר שבתקשורת המקסיקנית החלו להתפרסם ידיעות על כך שהוא מבוקש, שכר זרון את שירותיה של עו"ד ליאורה טורלבסקי, כדי שתסייע לו בהסדרת מעמדו בישראל. "הבנתי שבמקסיקו רודפים אותי פוליטית", הוא מסביר.
טורלבסקי מקדישה לתיק שנים מחייה, במסירות עצומה, כדי להוכיח לעולם "שהקליינט שלי לא אשם, שהוא למעשה הקורבן בפרשה, ולא הנבל שהשלטון המושחת הזה עשה ממנו".
טורלבסקי אומרת שהיא לא תסתפק בהחלטה ישראלית שלא להסגיר את הקליינט אותו היא מכנה "אדם של ערכים וצדק", אלא שיש בכוונתה לפרסם את עשרות אלפי המסמכים החסויים שברשותה, ואף להפגיש את זרון עם ההורים הדואבים של הסטודנטים עצמם, כדי להסביר ולשכנע שהם מטווחים את האיש הלא-נכון.
"זה סיפור שהוא כל כך מושחת, כל כך נורא וכל כך רקוב", היא אומרת, "עד שקשה להאמין שהוא מתרחש במציאות ולא בעוד פרק של הסדרה 'נרקוס'".
בינתיים, הכסף של זרון החל לאזול, והוא היה חייב למצוא הכנסה כלשהי. זה הגיע מתחום לא צפוי לחלוטין: אוכל.
"בתור מקסיקני, כמובן שכול הזמן חיפשתי טורטייה טובה", הוא מספר. "יום אחד גיליתי חנות בשוק הכרמל, שמוכרת אוכל מקסיקני. בתוך שבועיים הבעלים סיפר לי שהוא החליט לסגור את החנות, והצעתי לו שנעשה משהו יחד. פתחנו מסעדת פועלים מקסיקנית קטנה בתל-אביב, כשהוא מתעסק בצד של האוכל ואני בצד העסקי. יש לנו אחלה טורטייה".
מרבית הסועדים של זרון לא מתארים לעצמם שהאיש שתפס את אל-צ'אפו, שותף במסעדה שבה הם אוכלים.
אתה חושש לחייך?
"בישראל אני מרגיש בטוח. במקסיקו פחות".
אתה מתגעגע?
"בטח. אני מרגיש שהחיים שלי במקסיקו נמצאים כרגע בהפסקה כפויה. אבל אני מעדיף לא לחשוב על העתיד, כי זה מכניס אותי לדיכאון. אני מרגיש שהממשלה של המדינה שלי הפכה אותי למבוקש, בגלל רדיפה פוליטית. מציירים אותי כאשם בעינויים של נחקרים. זה בולשיט".
בינתיים, במקסיקו, הזעם על ישראל, שלעת עתה לא נענית לבקשת ההסגרה, הולך ומתגבר. הנשיא אוברדור חזר ודרש בשורת מסיבות עיתונאים את ההסגרה, ואף כתב מכתב חריף לראש הממשלה בנט, אקט חריג מאוד בנושאי הסגרות, שאמור להתנהל בין משפטנים ושופטים. במכתב אמר הנשיא כי זרון הוא האיש אשר, "עמד מאחורי הקנוניה הפלילית הזו", והסגרתו היא עניין קריטי, כדי "שהצדק יתגשם לאלתר".
כשלא נענה, עשרות אלפי מקסיקנים יצאו בקיץ שעבר להפגנות בדרישה שישראל תסגיר את זרון, ובספטמבר הושחתו קירות חיצוניים בשגרירות ישראל במקסיקו ורוססו עליהן סיסמאות הדורשות להסגיר את זרון.
למה ישראל לא מסגירה את זרון? בכיר ישראלי, בשיחה עם "הניו יורק טיימס", תולה את זה גם בפוליטיקה הבינלאומית. לטענתו, מאז נבחר אוברדור לנשיאות, היחסים בין מקסיקו וישראל הידרדרו, ומקסיקו אף הצביעה נגד ישראל במועצת זכויות האדם של האו"ם. עם זאת, אותו בכיר גם טוען שלא ניתן לפסול כי זרון אכן נרדף על לא עוול בכפו.
סגן השר אנסינס הגיב על הדברים הללו בחריפות. "איזו רדיפה פוליטית?" אמר ל"טיימס". "יש סרטון שהוא (זרון) מענה מישהו וסרטון אחר שהוא מאיים להרוג מישהו. זה לא עניין של ספקולציות או רדיפה פוליטית".
ובינתיים, תומאס זרון, שהשהות בישראל "השילה ממני לפחות 20 שנה בתחושה ובמראה", מסכם את הלך רוחו נכון להיום: "המטבח, מקום שהיה עבורי זר עשרות שנים, הפך למוקד מרכזי בחיי, סוג של דרך ביטוי שטרם הכרתי, וזה מהווה עבורי תרפיה בזמנים קשים של געגוע למולדת ולמשפחה.
"למעשה, כיום אני משמש בתור יועץ קולינרי במסעדה אתנית בישראל, ונהנה מאוד מהפן הזה בחיי. כמו כן, אני מתעמל הרבה ומקפיד על תזונה מאוזנת ומקיים אורח חיים בריא, נהנה מטיולים בטבע ובאתרים היסטוריים בישראל וממוזיקה".
ובשאר הזמן?
"ביתר הזמן אני מתמקד בלמידת התיק המשפטי, הבנתם של האישומים המופרכים נגדי והמניעים להם".
פרקליטתו של זרון בישראל, עו"ד ליאורה טורלבסקי, מסרה בתגובה: "תומאס זרון הוא איש אכיפת חוק, ישר ונקי כפיים, אדם שהקדיש את חייו להילחם בארגוני הפשע המסוכנים באומץ רב ומתוך תחושת שליחות, דבר שרבים אחרים חששו וחוששים לעשות.
"הוא נלחם וימשיך להילחם על חפותו, ואינו מוכן לחתום על שום עסקה עם הממשל המקסיקני המושחת, שמשתמש בכוחו לרדיפה אחר גורמי אכיפת החוק, במקום העמדה לדין של רוצחי הסטודנטים - חברי קרטל מטונפים ושוטרים מושחתים - תוך עשיית הון פוליטי מטרגדיה איומה זו.
"לעניין החקירה עצמה: כל הגורמים שנעצרו מסרו אותה גרסה, ושלל הראיות הובילו לאותם ממצאים. הרשות האמריקנית למלחמה בסמים העבירה לממשלת מקסיקו תמליל של הודעות טקסט ושיחות בין הנהגת הקרטל לחבריה מיום האירוע, שבהן ניתן לראות כיצד מנהיגי הקרטל תיכננו את החטיפה ואת הרצח, ואכן ביצעו את המעשים.
"מה המניע של זרון לשבש את החקירה ולהגיש ממצאים 'שגויים'? וכיצד ייתכן שממצאי החקירה ('האמת ההיסטורית') שגויים כאשר אותה גרסה ממש נמסרה בעדויות של נחקרים רבים ונתמכה בראיות אובייקטיביות? יודגש, כי גם בחקירה החדשה שנפתחה לא נמצא אף ממצא אשר סותר את האמת ההיסטורית, ולא הוצגה כל אלטרנטיבה אחרת להשתלשלות האירועים. חשוב לציין שהוא לא היה האחראי העליון על החקירה, ולכן ההאשמות שהועלו כלפיו מגוחכות".
