"לשקול חיסון לבני 40 ומעלה": הריאיון עם פרופ' אש, הבוקר
(צילום: משי בן עמי, אבי חי)
ועדת החיסונים של משרד הבריאות תתכנס הערב (יום ה') לדון בהרחבת מבצע החיסונים במנה השלישית לקבוצות נוספות. חברי הוועדה ידונו במתן מנה שלישית לעובדי מערכת הבריאות, ובהורדת הגיל המינימלי של המתחסנים ל-40, 45 או 50, במקום 60 כיום.
בדומה למבצע חיסוני המנה השלישית, גם הורדת גיל המתחסנים הוא מהלך תקדימי וישראל תהיה הראשונה בעולם לבצע זאת. מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש אמר הבוקר באולפן ynet שזו אחת הסיבות לכך שנקבעים גילאים מינימליים לקבלת החיסון. "בגילאים המבוגרים אנחנו מודעים לכך שהחיסון מציל חיים, ותופעות הלוואי לא רבות. לכן בגילאים המבוגרים הסיכון קטן יותר והתועלת רבה יותר, אבל כשיורדים לגילאים קטנים יותר, מאחר שהתחלואה הקשה נמוכה יותר, האיזון אחר", אמר אש.
הוא הוסיף שיש לשקול לחסן את בני ה-40 ויותר במנה השלישית, שעלולים לחלות גם הם במצב קשה. "אנחנו יודעים שירידת היעילות משפיעה על כל הגילאים. אנחנו רואים את ההדבקות", הסביר. "אני חושב שצריך לשקול זאת ברצינות, וככל שתתקבל החלטה כזו - היא תצא לפועל ביום ראשון".
בנט למנכ"לי קופות החולים: "ערוכים מבחינת מלאי החיסונים"
ראש הממשלה נפתלי בנט תומך במהלך ומקדם אותו, והבוקר שוחח עם מנכ"לי קופות החולים יחד עם שר הבריאות ניצן הורוביץ. "אני מעריך שהערב נקבל את אישור הצוות לטיפול במגפות לחסן שכבת גילאים נמוכה יותר בחיסון השלישי המשלים", אמר להם. "לכן, יש להיערך להרחבת טווח הגילאים של החיסון השלישי בשבוע הבא. אנחנו ערוכים מבחינת מלאי החיסונים בישראל".
אף שבנט סבור שיש מקום להוריד את גיל ההתחסנות המינימלי, חלק מחברי הוועדה סבורים שאין די נתונים שמוכיחים את יעילות החיסון השלישי, בעוד אחרים דווקא תומכים במהלך. נכון להיום התחסנו 716,518 בני אדם במנה השלישית, אולם עד כה לא נרשמה האטה או ירידה במספר המאושפזים והחולים במצב קשה, כפי שחזה המחקר של בית החולים שיבא בתל השומר.
"לראות שהחיסון הראה ירידה בהדבקה"
ד"ר דורון דושניצקי, חבר ועדת החיסונים של משרד הבריאות ורופא ילדים מומחה בחטיבת הרפואה של קופת החולים לאומית, אמר שהוא מעריך שלדיון יובאו נתונים שיציגו את תועלת החיסון השלישי. "אני קודם ארצה לראות את הנתונים הכי עדכניים שיכולים להציג וירמזו לכך שהחיסון הראה ירידה בהדבקה", אמר. "הרציונל בחיסון המבוגרים היה להוריד את רמת המחלה הקשה. ברגע שיורדים בגילאים אז האמירה הזו פחות חדה ולכן צריכים להראות שיש תועלת גדולה בלחסן אנשים צעירים יותר בפעם השלישית".
לדבריו, "לרדת בגיל מעצם הגיל הוא דבר שלא אצביע בעדו, אלא אם אראה הוכחות למועילות".
למה לא מתחסנים בחברה הערבית והרוסית?
(צילום: אבי חי)
גם ד"ר ליאון פולס, חבר הצוות לטיפול במגפות של משרד הבריאות שצפוי להשתתף בדיון הערב, סבור שאין נתונים שישכנעו מספיק בדבר יעילות המהלך. "לא ראיתי את תוצאות מתן המנה השלישית בקרב מבוגרים ולא ראיתי שום הוכחה מדעית לכך שיש לזה אפקט מגן, אפקט שמשפיע על התחלואה או על הסיכוי של מתחסני המנה השלישית להימנע מאשפוז", אמר.
לדברי פולס, "חשבתי שיש לזה הצדקה באוכלוסיות שנמצאות יותר בסיכון לעומת אחרות במידה שהן נדבקות בקורונה, ואנחנו יודעים שהם מחוסנים במנה שנייה. אנחנו יודעים שמחוסני מנה שנייה חולים פחות קשה מבלתי מחוסנים, אבל עדיין יש קבוצה לא מבוטלת של מחוסני מנה שנייה מעל גיל 60 שהגיעו למחלה קשה".
פולס תהה מדוע נחפזים "לרוץ ולחסן מתחת לגיל 60", כלשונו. "אנחנו רואים שקבוצת האוכלוסייה שמתאשפזת מתחת לגיל 60 היא בעיקר בלתי-מחוסנים. לכן יש להתמקד במי שלא התחסן כלל. המטרה למנוע מחלה קשה או לבלום את התחלואה? אפידמיולוגית זה לא נכון, ומעשית יש להתמקד במי שלא התחסן. אני לא רואה מספיק אנשים מתחת לגיל 60 שהתחסנו בשתי מנות וחולים במחלה קשה, אז למה לחסן במנה שלישית?".
אחרים, כאמור, סבורים שיש לשקול את המהלך בחיוב – אבל מדגישים שיש לערוך קודם סדר עדיפויות באשר למתחסנים הבאים במנה השלישית. "יש לחסן אוכלוסיות ספציפיות, למשל עובדי מערכת הבריאות", אמר פרופ' דוד גרינברג, יו"ר החטיבה לרפואת ילדים במרכז הרפואי סורוקה וחבר בוועדת החיסונים של משרד הבריאות. "יש לנו עכשיו מקרים של השבתה של צוותים שנחשפו ואנחנו רוצים להגן עליהם. עכשיו מערכת הבריאות בחזית אז אנחנו רוצים להגן על אנשי מערכת הבריאות ולאחר מכן אולי להמשיך לשאר האוכלוסייה".
לדבריו, "אם נצטרך לתת סדר עדיפויות אז ההתחלה תהיה בכיוון הזה. ההיגיון מחייב שאם ניתן מנת דחף נראה עלייה ברמת הנוגדנים ותופעות הלוואי הן פחותות מהאפקט של מנת הדחף אז אני בעד".
