חואן מנואל גאלאן היה נער בן 17 כאשר אביו, לואיס קרלוס, שהיה מועמד לנשיאות קולומביה, נרצח במהלך עצרת קמפיין באוגוסט 1989. לואיס קרלוס גאלאן היה ליברל פופולרי שהוביל בהפרש גדול בסקרים, כאשר גם 18 שומרי ראש חמושים לא יכלו להציל אותו מגזר דין מוות שהטיל עליו ברון הסמים, פבלו אסקובר.
גאלאן תמך, בין היתר, בהסכם הסגרה של אנשי קרטלי סמים לארה״ב, ושילם על כך בחייו. חואן מנואל איבד את אביו הנערץ, אבל 35 שנה אחרי, הוא עומד בראש מפלגה ליברלית שבונה את עצמה מחדש על העקרונות שקיבל מאבא. אף על פי שיש עוד שנתיים עד הבחירות הבאות לנשיאות בקולומביה, גאלאן מוביל לפחות כרגע בסקרים על הנשיא המכהן, גוסטבו פטרו.
פטרו הוא סוג של דונלד טראמפ, רק משמאל, שבין היתר החליט לנתק קשרים עם ישראל. ״זו החלטה כל כך רעה, מהלך פופוליסטי ואנטישמי״, אמר גאלאן, 52, איש אלגנטי ומסביר פנים. ״זו החלטה לא מוסרית, אבל היא בעיקר מזיקה מאוד לקולומביה״.
מאיזו בחינה?
״מדיניות חוץ וביטחון צריכה להיות מעל שיקולים פוליטיים או מפלגתיים. הדבר היחיד שחשוב הוא האינטרס הלאומי שלנו, והאינטרס הלאומי שלנו דורש לקיים יחסים חזקים עם ישראל. כל ההגנה האווירית האסטרטגית שלנו היא מישראל, רוב הציוד הצבאי והמשטרתי, והציוד טכנולוגי. אני לא מבין איך אפשר לסכן את זה, ובשביל מה? תמיכה בחמאס? זה ארגון טרור קיצוני, ארגון פונדמנטליסטי שלא מייצג באמת את העם הפלסטיני. לפלסטינים מגיעה ממשלה הרבה יותר טובה״.
אם תנצח בבחירות, תחדש את היחסים עם ישראל?
״אני מקווה שהם יחודשו הרבה קודם, יחסים הדוקים עם ישראל הם אינטרס לאומי עליון של קולומביה״.
״להמציא מחדש את הדמוקרטיה״
גאלאן נכח בשבוע החולף בוועידה הדמוקרטית בשיקגו. מבחינתו זו השקעה לטווח ארוך, וגם הצהרה ברורה לגבי הכיוון שאליו ייקח את קולומביה אם ינצח בבחירות.
״אני חושב שהוועידה הזו הייתה היסטורית מהרבה בחינות״, הסביר גאלאן. ״בעיקר בגלל התקופה שאנחנו נמצאים בה. יש איום עולמי על הדמוקרטיה, שנובע ממגוון סיבות: הקיטוב, החולשה של מפלגות פוליטיות, חוסר היכולת שלהן להתעדכן ולהתחדש, והכישלון להקשיב לדרישות של אנשים. המסר שהוועידה הזו שלחה הוא שאי אפשר לקחת את הדמוקרטיה כמובנת מאליה. אנחנו צריכים להילחם עליה. ואנחנו צריכים לחשוב על האנשים שנשארו מאחור ועל האכזבה שלהם״.
4 צפייה בגלריה
סוג של דונלד טראמפ, רק משמאל. נשיא קולומביה גוסטבו פטרו
(צילום: EPA/Mauricio Duenas Castaneda)
לדבריו, ״אנחנו גם צריכים לחשוב על איך אנחנו יכולים להמציא מחדש את הדמוקרטיה כדי שאנשים לא יאבדו את האמון בה וייפלו טרף לאוטוקרטים ודמגוגים. זה מאוד דומה לתקופה שבין מלחמת העולם הראשונה לשנייה. גם אז יצאנו ממגפה, הייתה אינפלציה, הייתה קריסת אמון במוסדות, ואנחנו יודעים למה כל זה הוביל. צריך לעשות הכל עכשיו כדי ללמוד מזה. אני חושב שהמסר העיקרי שאנחנו רוצים לשלוח בנוכחות שלנו בוועידה הזו, הוא שבאמת אכפת לנו מהיחסים עם ארה"ב. ואגב, גם עם ישראל. בזמנים הקשים ביותר שלנו, תמיד קיבלנו תמיכה בטחונית גם מארה״ב וגם מישראל״.
אתה מוצא הקבלות בין המפלגה שלך בקולומביה למפלגה הדמוקרטית פה?
״יש קווי דמיון. בקולומביה יש היום ממשלה ונשיא שלא נוח להם עם הדמוקרטיה. זה איום בכל העולם״.
אבל אנשים בוחרים במנהיגים האלה. אולי זה פשוט מה שהם רוצים.
״במקרה של פטרו, אנשים הצביעו בעד שינוי. אנשים רוצים שינוי כבר הרבה מאוד שנים בקולומביה. אבל עכשיו הם מרגישים נבגדים, אפילו לא מאוכזבים, אלא ממש נבגדים. הוא נתן להם הבטחות פופוליסטיות ואמר שהוא יתקן הכול, אבל שלטון יחיד זה אף פעם לא פתרון. התשובה הטובה היחידה היא דמוקרטיה. לנו יש אחריות להגיב לדרישה של אנשים לשינוי, תוך שמירה על הדמוקרטיה ועבודה בצוות. בקולומביה נצטרך את הצוות הכי גדול והכי טוב כדי שנוכל לבנות את המדינה מחדש״.
לפחות כרגע הסקרים מבטיחים מבחינתך.
״יש עוד הרבה זמן, אבל אנשים עקבו אחריי למעשה מאז שהייתי נער, והם יודעים מה עשיתי. אני חושב שאנשים לא רוצים קיצוניות, אבל הם כן רוצים לשמוע דרך קוהרנטית וברורה, ואני מקווה שהם יקבלו את זה ממני״.
״אבא היה מועמד של תקווה״
גאלאן הוא ליברל קלאסי, עם ניציות ביטחונית מתבקשת במדינה כמו קולומביה. בין היתר הוא בעד דה-קרימינליזציה של סמים מסוימים, תומך בנישואי הומואים ובהמתות חסד. הוא רואה בקריירה הפוליטית שלו מילוי צוואה של אביו. ״אבא שלי היה מועמד של שינוי״, תיאר גאלאן בעיניים נוצצות.
״הוא היה מועמד של תקווה, וכשהוא נרצח, התקווה מתה להרבה זמן. אני זוכר שהייתה לי תחושה רעה באותם ימים כי היו כל כך הרבה איומים עליו, האווירה הייתה מפחידה. ברגע שהרופאים אמרו לנו שהוא מת מפצעיו, התחלתי לכתוב לו נאום הספד ואמרתי שאקדיש את חיי להילחם למען האידיאלים שלו. באותו זמן לא הבנתי כל כך מה היו הרעיונות שלו, אבל ראיתי את התגובה של האנשים אליו, ואיך הם אהבו אותו״.
מה הזיכרון האחרון שיש לך ממנו?
"הוא היה מדוכא כי כבר היה ניסיון התנקשות אחד בו, והרבה אנשים פחדו אפילו לגנות את זה. זה מאוד ייאש אותו. ואז הוא נסע לוונצואלה וקיבלו אותו שם כאילו הוא כבר זכה בבחירות. הוא חזר עם אנרגיות מחודשות וסיפר שאנשים אמרו לו שהם רוצים שהוא ינצח, כי הוא מקרה חסר תקדים של מישהו שמורד בסטטוס קוו באמריקה הלטינית בלי אלימות, וגם בלי לנקוט במדיניות קיצונית ומרקסיזם.
"אבל הוא שילם מחיר מאוד כבד ואיבדנו אותו בגיל 45. אנחנו שלושה אחים וכל חיינו עוצבו בידי מה שקרה לאבא. אחד האחים שלי הוא עכשיו ראש עיריית בוגוטה, ואני מאוד מקווה להיות נשיא קולומביה ולעשות את מה שאבא לא הספיק״.
