זמן קצר לפני מתקפת הפתע של חמאס בשבת בבוקר, המודיעין זיהה זינוק בפעילות של רשתות חמושי חמאס שאחריהן עקב. שני גורמי ביטחון ישראלים בכירים, שחשפו זאת בפני ה"ניו יורק טיימס", אמרו כי במודיעין הבינו שדבר מה חריג מתרחש, ושלחו אזהרה ללוחמים בגבול עזה. אבל האזהרה לא הובילה לפעולה, או בגלל שהחיילים לא קיבלו אותה, או בגלל שלא קראו אותה.
זמן קצר אחר כך, חמאס שלח רחפנים לנטרול חלק מרשתות התקשורת הסלולריות ומגדלי ההאזנה בגבול, במטרה למנוע את המעקב מרחוק במצלמות. הרחפנים גם השמידו את מערכת "רואה-יורה", המופעלת מרחוק על ידי תצפיתניות ותצפיתנים, במטרה לפגוע מחבלים המתקרבים לגדר. לפי חמאס, 35 רחפנים לקחו חלק במכת הפתיחה, ובהם הכטב"מ המתאבד "זווארי".
כל זאת סייע למחבלי חמאס לפוצץ קטעים בגדר ולהרחיב אותם עם בולדוזרים בקלות מדהימה, מה שאפשר למאות רבות של מחבלים נוספים להיכנס דרכם לשטח ישראל. בטבח שאותו ביצעו נרצחו ונפלו יותר מ-1,200 ישראלים, ויותר מ-3,000 נפצעו.
הכתבה הנרחבת של "ניו יורק טיימס", עליה חתום גם עיתונאי "ידיעות אחרונות" רונן ברגמן, מגלה כי הכשלים המבצעיים הללו היו רק חלק ממחדלים לוגיסטיים ומודיעיניים רבים אחרים.
לפי ארבעה גורמי ביטחון בכירים ישראלים, הניתוח הראשוני הראה כי ההצלחה של חמאס בביצוע הטבח נבעה מכמה כשלים במודיעין ובצבא:
* קציני המודיעין נכשלו בניטור רשתות תקשורת מרכזיות שבהן השתמשו המחבלים הפלסטינים.
* ישראל התבססה יתר על המידה על אמצעי מעקב שחמאס הפיל בקלות, מה שאפשר להם לפשוט על הבסיסים והיישובים.
* כבר בשלב הראשון של המתקפה חמאס פשט על בסיס ובו קצינים בכירים, ובכך מנע תקשורת עם יתר הכוחות.
* קבלת ההנחה שהשמיעו בכירים צבאיים של חמאס ברשתות פנימיות שהפלסטינים ידעו שהישראלים מאזינים להן - לפיה הם לא מתכוננים למערכה.
"הוצאנו מיליארדים כדי לאסוף מודיעין על חמאס. ואז, בשנייה, הכול נפל כמו דומינו", אמר יואל גוז'נסקי, בכיר לשעבר במל"ל.
הכשל הראשון אירע חודשים לפני תחילת המלחמה, כשבכירי הצבא והביטחון העלו הערכות שגויות בנוגע לאיום מעזה. "חמאס מורתע מאוד, ל-15 שנים לפחות, אין פניו להסלמה", אמר ראש המל"ל צחי הנגבי זמן קצר לפני המלחמה.
כשבכירי המודיעין תדרכו בשבוע שעבר בנוגע לאיומים הדחופים, הם התמקדו בסכנות מהגבול הצפוני. האתגר שהציב חמאס כמעט לא הוזכר. "חמאס מורתע", אמר אחד מהם, כמו דבריו הפומביים של הנגבי.
בשיחות ביניהם, שידעו שישראל מאזינה להן, יצרו פעילי חמאס את הרושם שהם רוצים להימנע ממלחמה נוספת, שנתיים אחרי "שומר החומות". כעת, אמרו שני גורמים ישראלים, המודיעין בודק אם אותן שיחות היו אמיתיות או מבוימות.
שניים מהגורמים אמרו ל"ניו יורק טיימס" כי מערכת המעקב בגבול התבססה כמעט אך ורק על מצלמות, חיישנים ומערכות "רואה-יורה" המופעלות מרחוק. בכירי צה"ל סברו שהשילוב בין מערכות מעקב מרחוק לגדר ולמכשול התת-קרקעי למניעת מנהרות חוצות-גדר יהפוך חדירה לישראל לכמעט בלתי אפשרית, ויקטין את הצורך במספר רב של חיילים המוצבים בבסיסים.
עם התקנת המערכת, הצבא החל להפחית את מספר הכוחות בגבול עזה, והעביר אותם לאזורים אחרים, ובהם הגדה המערבית. אלוף במיל' ישראל זיו, שאמר זאת לעיתון האמריקני, הוסיף כי "הקטנת הכוחות נראתה הגיונית על רקע בניית הגדר והאווירה שהיא יצרה, כאילו היא בלתי-מנוצחת ואיש לא יוכל לחדור אותה".
אבל למערכות שליטה מרחוק יש חיסרון - ניתן גם להשמיד אותן מרחוק. חמאס ניצל את נקודת התורפה הזו בכך ששלח עשרות רחפנים לתקוף את מגדלי התקשורת שהעבירו אותות ממערכת המעקב ואליה. ללא אותות סלולריים, המערכת חסרת תועלת. חיילים המוצבים בחדרי השליטה לא קיבלו התרעות על החדירה, ולא יכלו לראות בווידאו את אנשי חמאס הורסים את הגדר עם בולדוזרים. גם את הגדר עצמה, התברר, הרבה יותר קל לחדור ממה שהיה צפוי.
יותר מ-1,500 מחבלים חדרו לעזה ביותר מ-30 נקודות בגבול, חלקם באמצעות גלשני אוויר שעברו מעל המכשול, והגיעו לארבעה בסיסי צה"ל לפחות מבלי שיורטו. בתמונות שהועברו על ידי קצינים ישראלים נראו לוחמים רבים שנורו למוות בחדרי המגורים שלהם בבסיסים, חלקם בזמן שישנו.
הכשל המבצעי השני היה ריכוז הקצינים מאוגדת עזה בנקודה אחת בגבול. כשמפקדת האוגדה נכבשה, רבים מהקצינים הבכירים נהרגו ונפצעו. לפי שני גורמים ישראלים, היו גם כמה מהם שנלקחו בשבי. כל זאת מנע תגובה מתואמת למתקפה, והקשה על העברת חומרת המצב לקצונה הבכירה.
"כתוצאה מכך, איש שם לא חש בצורך המיידי במתקפה אווירית מסיבית ובכיסוי אווירי נרחב, אפילו כאשר ברשתות החברתיות הופצו התמונות על מתקפות ביישובים רבים", נכתב ב"ניו יורק טיימס" מפי גורמים ישראלים. לקח שעות לחיל האוויר להגיע לאזור, אף שהבסיסים נמצאים במרחק של דקות טיסה משם.