"רמת הלגיטימציה הבינלאומית של ישראל בירידה. אם בתחילה המלחמה עמדנו על 80-70 אחוז תמיכה, שעון החול המדיני בירידה ואנחנו עומדים על 70-60 אחוזי תמיכה. העולם שוכח לצערנו את הזוועות ונכנסים יותר ויותר שיקולים אחרים של מדינות ובעיקר שיקולי פנים והחשש מהפגנות של מוסלמים. בסך הכל יש לישראל גיבוי רחב בעולם אבל הוא מתחיל לרדת. סיפור החטופים עוד עוזר, אבל נכנסים שיקולי פנים ורצון לשלם אתנן למוסלמים ולערבים. ככל שהמלחמה תימשך ונעבור לפעולה הקרקעית – התמיכה בישראל תלך ותרד, בעיקר באירופה".
כך אומרים גורמים מדיניים בכירים בישראל בהתייחסם לרמת הלגיטימציה הבינלאומית של ישראל. בימים האחרונים התגברו ההפגנות האנטי ישראליות בעולם. בארה"ב מאות מפגינים פרו פלסטינים, רובם יהודים אנטי-ציונים מארגון "קול יהודי לשלום", גרמו לשיתוק תחנת הרכבת גרנד סנטרל בניו יורק, אחת התחנות העמוסות בעולם. כמה מהיהודים התכסו בטליתות, התיישבו על רצפת תחנת הרכבת וסירבו להתפנות. מאות נעצרו על ידי משטרת ניו יורק.
הגורמים הוסיפו: "התמיכה עדיין רחבה, אבל זאת עבודה שצריך לתחזק כל הזמן. זה לא פשוט. השעון המדיני החשוב ביותר זה ארה"ב והיא איתנו. אבל זאת מערכה אחרת ולא כמו הסבבים הקודמים. צריך לקחת בחשבון שהלחץ המדיני על ישראל ילך ויגבר".
העצרת הכללית של האו"ם קראה ביום שישי להפסקת אש הומניטרית מיידית בין ישראל לחמאס, ודרשה להזרים סיוע לרצועת עזה הנצורה. ההחלטה, שניסחו נציגי מדינות ערביות ובראשן ירדן, אינה מחייבת - אך נושאת משקל מדיני. 120 מדינות הצביעו בעד ההחלטה, 45 נמנעו ו-14 הצביעו נגד.
מלבד ישראל, המדינות שהתנגדו להצעה הן: ארצות הברית, אוסטריה, קרואטיה, צ'כיה, פיג'י, גואטמלה, הונגריה, איי מרשל, מיקרונזיה, נאורו, פפואה גינאה החדשה, פרגוואי וטונגה.
באופן מפתיע, דווקא עיראק לא תמכה בהצעה אלא נמנעה, אך לאחר מכן ביקשה לתקן את הצבעתה לבעד בטענה שהייתה תקלה במערכת ההצבעה האלקטרונית. גם אוקראינה נמנעה, באופן שגרם לאכזבה בישראל.
בישראל יש אכזבה קשה משמונה מדינות אירופיות שתמכו בהחלטה הערבית: צרפת, ספרד, אירלנד, פורטוגל, בלגיה, לוקסמבורג, מלטה וסלובניה. מנגד, 14 מדינות אירופיות נמנעו ובהן גרמניה, איטליה, שבדיה, הולנד, פולין, יוון, קפריסין, דנמרק, אסטוניה, פינלנד, לטביה וליטא.
בירושלים טוענים כי מרגע שצרפת וספרד תמכו, הן גרמו לסחף בעמדת שאר המדינות האירופיות. במשרד החוץ שוקלים לזמן שגרירים של כמה מדינות מאירופה שתמכו בהצעה הערבית.
שגריר ישראל בפורטוגל דור שפירא גינה את תמיכתה של ליסובן בהצעה: "אני מצטער, אבל כשאתה מצביע כמו איראן, סוריה, רוסיה וצפון קוריאה, ולא כמו ארה"ב, בריטניה, יפן וגרמניה, משהו לא מסתדר. הזכות להתגונן מפני ארגון טרור לא מוזכר בהחלטה".
במקביל להצעה הערבית, קנדה הביאה להצבעה החלטה להכניס תיקון להצעה הערבית שכוללת גינוי של חמאס וקריאה לשחרור מיידי של בני הערובה. משרד החוץ הישראלי עשה מאמץ גדול לייצר רוב לתיקון וכמעט הצליח – 88 מדינות הצביעו בעד, 55 נגד ו-23 נמנעו. מאחר ולפי כללי האו"ם נדרש רוב של שני שליש, ההצעה נפלה על שלושה קולות. באופן אבסורדי, גם מדינות שאזרחיהם נחטפו נמנעו – לתאילנד יש 54 חטופים ברצועת עזה ולאאפל יש חמישה חטופים. כמו כן, רוסיה שיש לה שישה חטופים בעזה, סין (חטוף אחד), סרי לנקה (חטוף אחד) וטנזניה (שני חטופים) – הצביעו נגד.