מליאת הכנסת אישרה הערב (שלישי) בקריאה שנייה ושלישית את חוק ועדות הקבלה (תיקון לחוק האגודות השיתופיות) שיאפשר את הרחבת ההתיישבות הכפרית בגליל, בנגב, ובאזורי עדיפות לאומית עם עד 700 בתי אב. החוק נועד לשמור על הצביון הקהילתי ביישובים שעד היום לא היו יכולים להתרחב, בשל החשש שיאבדו את היכולת לשמור על המרקם הקהילתי שלהם.
הצעת החוק שהובילה שרת ההתיישבות ח"כ אורית סטרוק מהציונות הדתית זכתה לתמיכת חברי כנסת מהאופוזיציה והקואליציה, שלבקשת ראשי המועצות האזוריות בגליל ובנגב וראשי התנועה הקיבוצית קודמה בחקיקה, לאחר שחל עליה דין רציפות מהכנסת הקודמת.
"החוק הזה מכיר בזכות של יישוב קהילתי להמשיך את חיי הקהילה שלו, שהם בסיס החוסן של תושביו במקומות המאתגרים האלו", אמרה סטרוק בתום הדיון שנערך הערב בכנסת. לדבריה, "אנחנו מייצרים תנופת התיישבות במקומות האסטרטגיים ביותר - בנגב ובגליל וביישובים בעלי עדיפות לאומית, שבמשך שנים עמדו מלכת מהפחד לגדול, וכעת יוכלו לגדול סוף סוף. ציונות איננה גזענות ואנחנו לא מתביישים בציונות שלנו". החוק גרר ביקורת נרחבת מצד חברי הכנסת הערבים, שהצביעו נגדו, והאשימו כי מדובר ב"חוק גזעני של אפליה".
החוק נועד כאמור לאפשר את הרחבת היישובים והקיבוצים שמבקשים לשמור על מרקם קהילתי משותף, ונמצאים באזורי ספר שבהם הלכידות החברתית משמעותית לקיומו של היישוב, באמצעות ועדות קבלה לתושבים. הוועדות מנוהלות ומפוקחות בהסדר חוקי, שעומד במשך שנים רבות מול ביקורת קשה על כך שהוא מאפשר ליישובים לפעול כקהילות סגורות ואקסקלוסיביות שמקבלות רק את אלו שהן מעוניינות שיגורו בשכנות להן, ומהווה אפליה גם כלפי ערבים, דתיים או חילונים.
חוק ועדות הקבלה קודם בכנסת על רקע הצניחה הנרחבת במספר התושבים היהודים בשטחי המועצות האזוריות משגב, גליל תחתון, עמק יזרעאל ובמרחב הגליל כולו. כך למשל, ב-20 השנים האחרונות חלה צניחה דרמטית של יותר מ-50% בכמות הילדים בתחומי המועצה האזורית משגב. זאת על פי נתונים שגיבשו בפורום שילה, המובילים בשנתיים האחרונות את הצפת הסוגיה הדמוגרפית ו'ייהוד הגליל' בפני הממשלה וגופי התכנון. הצניחה אירעה בשל מדיניות הממשלות לאורך שנים, שמנעו את התפתחות היישובים היהודיים הכפריים ומחירי הקרקעות שעומדים על פי חמש ושש ממחירי קרקע זהה ביישובים הערביים הסמוכים. הנושא הביא לקרע בין שרי הממשלה לשר השיכון יצחק גולדקנופף שגיבה את המדיניות שמובילים ברשות מקרקעי ישראל ובגופי התכנון.
בחודש שעבר התייחס בכיר בשב"כ להרחבת ההתיישבות היהודית בגליל, ואמר בדיון בוועדה למיזמים ציבוריים במסגרת הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית, שקידם היו"ר ח"כ אוהד טל (הציונות הדתית), כי "הסוגיה נוגעת לביטחון לאומי. הרחבת היישובים היא ביסוס ריבונות ומאפשרת רציפות טריטוריאלית באזור, ואף משרתת את התכלית של שיפור הביטחון בחבל הארץ". לדבריו, חיזוק והרחבת ההתיישבות הם אינטרסים ביטחוניים: "כדי להעמיק את האחיזה בשטח צריך מסה קריטית של מתיישבים".
ח"כ זאב אלקין מהאופוזיציה, יו"ר סיעת המחנה הממלכתי, הסביר במליאת הכנסת את תמיכתו בחוק בכך ש"כל היכולת של התפתחות המגזר הכפרי במדינת ישראל תלויה בחוק הזה. פגשתי בהרבה יישובים כפריים ומכולם שמעתי שאם יחצו את הרף של ועדת קבלה הם לא מוכנים להתרחב ואין דרך לחייב אותם בכך בצורה מעשית". גם חברי הכנסת גדעון סער, ואלון שוסטר תמכו. ח"כ רם בן ברק הביע תמיכה, אך לא הצביע בעד החוק.
בעוד חמש שנים יוכלו גם יישובים בעלי עד 1,000 בתי אב לקיים ועדות קבלה לתושבים. החוק, שעבר ברוב של 42 חברי כנסת מול 11 מתנגדים, זכה כאמור לביקורת רבה מצד חברי הכנסת מהמפלגות הערביות, וכן מח"כ גלעד קריב (העבודה). יו"ר רעמ מנסור עבאס טען כי "החוק נותן הצדקה לאפליה ולהדרה, לקבוצות וליחידים". ח"כ עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל) ציינה כי "החוק הזה גזעני מהיום שבו נולד וכל תיקון בו זה לגזען עוד יותר ממה שהיה עד עכשיו".
בחטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית בירכו הערב על החוק החדש. "לחוק משמעות אסטרטגית אדירה להתיישבות והוא נחוץ כמו 'אוויר לנשימה' עבור מפעל ההתיישבות בישראל" אמר ישי מרלינג, יו"ר החטיבה.
משה דוידוביץ, יו"ר פורום יישובי קו העימות וראש המועצה האזורית מטה אשר, ציין: "הרחבת יכולת הקליטה היא בשורה חשובה מאוד למועצות האזוריות בגליל ובנגב. זו בשורה הנותנת 'זריקת עידוד' למוסד יישוב הארץ. אני מודה לחברי הכנסת שהובילו והגישו את החוק שאושר היום". באשר לביקורת על מוסד ועדות הקבלה, אמר דוידוביץ כי "כפי שיש העדפה והקצאה אך ורק לבני מקום ביישובים במגזר הערבי, נכון וצודק להקצות גם בהתיישבות הכפרית מגרשים לבני ובנות היישוב".
