אחרי שלושה ימים שבהם נספרו אחרוני הקולות בבחירות לפרלמנט בשבדיה הודתה אמש (יום ד') ראש ממשלתה מגדלנה אנדרסון בתבוסתו של מחנה השמאל בהנהגתה, ובניצחון דחוק של מחנה הימין. אנדרסון עשתה זאת לאחר שמספירת 99.9% מהקולות התברר כי מפלגות הימין צפויות לזכות יחדיו ברוב דחוק אך מוחלט בפרלמנט, וכי גם ספירת מעט הקולות שעוד טרם נספרו לא תשנה את התוצאה הסופית הזו.
8 צפייה בגלריה
מנהיג "השבדים הדמוקרטים" ג'ימי אקסון חוגג את ההישג למפלגתו ביום ראשון, עוד לפני שהתבררו התוצאות הסופיות. "לשים את השבדים ראשונים, לשקם את הלכידות"
(צילום: רויטרס)
לפי התוצאות הכמעט-סופיות של הבחירות שנערכו ביום ראשון, הגוש שמורכב מארבע מפלגות של ימין מתון וקיצוני יותר צפוי לזכות ב-176 מושבים מתוך 349 בסך הכול. "יש להם יתרון של מושב אחד או שניים. זה רוב זעום, אבל זה רוב", אמרה אמש ראש הממשלה אנדרסון, מנהיגת הסוציאל-דמוקרטים, שהכריזה כי בכוונתה להתפטר כבר היום מתפקידה. בכך תעניק למחנה הימין את ההזדמנות הראשונה להרכיב ממשלה חדשה.
אף שמדובר ברוב דחוק – והמשא ומתן הקואליציוני בין המפלגות במחנה הימין צפוי להיות ממושך וסבוך – מדובר במהפך במערכת הפוליטית בשבדיה, וכבר שמונה שנים שהסוציאל-דמוקרטים אוחזים בשלטון. המהפך הושג במידה רבה בזכות סחף של המוני מצביעים אל המפלגה הפופוליסטית "השבדים הדמוקרטים", שלפי התוצאות תהפוך לשנייה בגודלה בפרלמנט, עם 20.6% מהקולות. לשם השוואה, בבחירות הקודמות ב-2018 זכתה המפלגה רק ב-12% מהקולות.
8 צפייה בגלריה
מנהיג מפלגת הימין-מרכז "המתונים" אולף קריסטרסון, שינסה להרכיב ממשלה. "זה הזמן לעשות פה סדר"
(צילום: רויטרס)
מפלגת "השבדים הדמוקרטים" מתנגדת להגירה ומבטיחה להיאבק בגל הפשיעה שעמו מתמודדת שבדיה בשנים האחרונות, במיוחד בשכונות מסוגרות של מהגרים שלא נטעמו היטב בחברה השבדית. אירועי הירי ומלחמות הכנופיות שמתחוללים באזורים הללו עוררו חרדה בקרב שבדים רבים, ולא מעט מפנים אצבע מאשימה למדיניות הליברלית של הסוציאל-דמוקרטים. התמיכה הרבה שלה זכתה כעת המפלגה נתפסת כנקודת מפנה היסטורית במדינה הסקנדינבית, שלאורך שנים ארוכות התגאתה בפתיחות שלה למהגרים.
ל"דמוקרטים השבדים" שורשים בתנועה הדוגלת בעליונות הגזע הלבן, וחלק ממייסדיה אף נחשבים לניאו-נאצים. עם הקמתה ב-2010 הייתה מוקצית הן בימין והן בשמאל, אבל בשנים האחרונות פעלה לסלק גורמים קיצוניים משורותיה. מי שהוביל את התהליך הזה הוא מנהיגה הנוכחי ג'ימי אקסון בן ה-43, שהערב הכריז כי ניצחון הימין יביא לעידן חדש בשבדיה.
"עכשיו נשים סוף למדיניות הכושלת של הסוציאל-דמוקרטים, שבמשך שמונה שנים המשיכו להוביל את ארצנו בכיוון הלא-נכון", אמר אקסון. "זה הזמן להתחיל לבנות מחדש את הביטחון, את הרווחה ואת הלכידות. זה הזמן לשים את השבדים ראשונים". הוא הבטיח כי מפלגתו תהיה "הכוח המניע" מאחורי המאמץ הזה, והוסיף: "עכשיו מתחילה העבודה להפוך שוב את שבדיה לטובה".
אף שמפלגתו של אקסון זכתה ביותר קולות מכל שאר המפלגות בגוש הימין, מי שעליו תוטל כעת מלאכת הרכבת הממשלה הוא מנהיג מפלגת המרכז-ימין "המתונים", אולף קריסטרסון, שמפלגתו הגיעה למקום השלישי עם 19% מהקולות (למקום הראשון, יצוין, הגיעו הסוציאל-דמוקרטים עם 30% מהקולות). קריסטרסון מסר הערב כי יפעל להרכיב ממשלה "יעילה" עבור "כל שבדיה ואזרחיה". "עכשיו זה הזמן לעשות סדר בשבדיה", הוסיף.
הפשיעה בשבדיה לא תהיה האתגר היחיד שצפוי לקריסטרסון, אם יצליח להרכיב ממשלה: שבדיה, כמו מדינות רבות בעולם, מתמודדת כעת עם זינוק ביוקר המחיה ועלולה להיכנס למיתון בשנה הבאה. בצל המלחמה באוקראינה הובילה ראש הממשלה היוצאת אנדרסון – שהפכה אשתקד לאישה הראשונה בתפקיד – מהלך להצטרפות לברית נאט"ו, וזנחה עשרות שנים של מדיניות צבאית נייטרלית. אלא שטורקיה, שחברה גם היא בברית הצפון-אטלנטית ושהסכמתה נדרשת על מנת לאשר את בקשת ההצטרפות של שבדיה (וכן של פינלנד), מערימה קשיים על המהלך – ומי שיידרש להשלימו יהיה לפיכך קריסטרסון.
פורסם לראשונה: 23:54, 14.09.22
