המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, האשים בצהריים (יום ב') כי מאחורי המחאה ההמונית על מותה של הצעירה מהסא אמיני בידי משטרת המוסר בטהרן – שעצרה אותה כי לא עטתה חיג'אב על פי חוקי הצניעות ברפובליקה האיסלאמית – עומדות אויבותיה של ארצו, ישראל וארה"ב. בהתייחסות ראשונה למחאה שבה נהרגו עשרות בני אדם – רבים מהם נורו למוות על ידי כוחות הביטחון האיראניים – האשים חמינאי שהמחאה הזו "מתוכננת" ו"לא-טבעית", וכי מי שאחראים לה אינם "איראנים פשוטי יום".
את הדברים, שצוטטו על ידי התקשורת הממלכתית באיראן, השמיע חמינאי בטקס שנערך בטהרן לסיום קורס של צוערי משטרה, ובכך שבר שתיקה של יותר משלושה שבועות בנוגע לתקרית שבה נהרגה הצעירה הכורדית-איראנית. ברקע לכך גם דיווחים על מצבו הבריאותי הבעייתי, אותם הכחיש המשטר האיראני. חמינאי הדגיש בדבריו כי מותה של אמיני היה תקרית "עצובה", ולדבריו היא הותירה אותו ואיראנים רבים אחרים "שבורי לב".
עם זאת, הוא הוסיף כי המחאה שפרצה בעקבות מותה תוכננה לכאורה על ידי ארה"ב ו"המשטר הציוני", וטען כי ישנם מפגינים שגורמים ל"אי-ביטחון ברחובות". כשברקע קריאות של בכירים בטהרן להחריף את דיכוי המחאה – הנרחבת ביותר באיראן מאז זו שפרצה ב-2019 בשל המשבר הכלכלי – גיבה חמינאי את כוחות הביטחון, ואמר שהם התמודדו עם "אי-צדק" במהלך מה שכינה "התפרעויות", בהתייחסות כנראה לדיווחים האיראניים על אנשי משמרות המהפכה ומילציית הבסיג' שנפגעו, מירי או מדקירות, במהלך המחאה. לדברי חמינאי, "החובה שמוטלת על כוחות הביטחון שלנו, כולל המשטרה, היא להבטיח את ביטחונה של האומה האיראנית. אלו שתוקפים את המשטרה מותירים את האזרחים האיראנים חסרי הגנה מפני בריונים, שודדים וסחטנים".
אמיני בת ה-22, נזכיר, נעצרה בטהרן על ידי משטרת המוסר ב-14 בספטמבר, כשבאה לביקור בבירה עם בני משפחתה ממחוז כורדיסטן שבו התגוררה. עדי ראייה סיפרו לאביה שהשוטרים הכניסו אותה בכוח לניידת, ושהעילה למעצרה הייתה שלא עטתה כראוי את כיסוי הראש שלה. במהלך המעצר איבדה אמיני את הכרתה, וימים אחדים לאחר מכן נקבע מותה בבית חולים בטהרן. משפחתה טוענת שהוכתה במהלך מעצרה, אך משטרת טהרן מכחישה זאת ומתעקשת שהצעירה עברה אירוע רפואי כלשהו – אולי התקף לב – בזמן המעצר. אביה של אמיני טען כי בתו הייתה בריאה וכי אחרי מותה הבחין בחבלות על גופתה.
מאז מותה של אמיני נרשמו הפגנות מחאה בעשרות ערים בכל 31 המחוזות באיראן, והן מתמקדות בדיכוי חירויות הפרט במדינה, במיוחד זכויות הנשים הקשורות לקוד הלבוש. נשים ממלאות תפקיד מרכזי בהפגנות הללו, ובסרטונים שהועלו לרשת הן נראו בין השאר מסירות את כיסוי הראש שלהן, שורפות אותו בהתרסה – ואף גוזרות את שיערן. חלקן נראו מעיזות להתייצב בשיער חשוף מול אנשי כוחות הביטחון האיראניים. קריאת מחאה בולטת שמשמיעים המפגינים לאורך המהומות, בדומה למחאות קודמות, היא "מוות לדיקטטור" – התייחסות לחמינאי עצמו.
ההפגנות לא דעכו למרות דיכוי המפגינים על ידי כוחות הביטחון – במקרים מסוימים, לפי סרטונים שפורסמו ברשתות החבריות גם באמצעות ירי חי – ומספר ההרוגים ההולך וגדל. לפי ארגון "אמנסטי אינטרנשיונל", לפחות 52 אזרחים נהרגו בהפגנות, ועוד מאות נפצעו ואלפים נעצרו. ארגון "זכויות האדם באיראן", שמושבו באוסלו, דיווח אמש כי עד כה מתו לפחות 92 בני אדם מאז שהחלה המחאה. איראן הודתה כי לפחות 41 בני אדם כבר נהרגו בדיכוי ההפגנות, בהם גם אנשי כוחות הביטחון. מאות מפגינים נעצרו על ידי השלטונות, ולפי גורמים מקומיים מספר העצורים עומד על לפחות 1,500.