3 צפייה בגלריה
"איכות ההחלטות נפגעת בצורה דרמטית בחדר שאין בו מספיק ייצוג נשי". הממשלה ה-37 עם הנשיא הרצוג
(צילום: אבי אוחיון, לע"מ)
בממשלה הקודמת כיהנו תשע מנכ"ליות במשרדי הממשלה השונים. אחת מהן הייתה סיגל מורן, שמונתה לתפקיד מנכ"לית משרד הרווחה, ולמרות שהייתה מוערכת מאוד במשרד, נדרשה לסיים את תפקידה מבלי שהתאפשר לה להעביר חפיפה ראויה. "כשזה קרה לא ייחסתי את זה להיותי אישה", היא שחזרה, והוסיפה: "רק בדיעבד כשראיתי את המגמה בכל משרדי הממשלה האחרים, אמרתי, 'וואלה, זה גם האירוע פה'".
כעת, מתוך 34 מנכ"לים במשרדי הממשלה השונים - יש רק שתי נשים. במצב הנוכחי, לדעת מורן, בחדרי מקבלי ההחלטות חסרה ראייה כוללת: "איכות ההחלטות נפגעת בצורה דרמטית בחדר שאין בו מספיק ייצוג נשי. הממשלה הזו מופעלת על ידי אנשים משיחיים שרוצים להפוך אותנו למדינה שמרנית, דתית, מדינת הלכה שעל פי תפיסתה מקומן של נשים לא במקומות האלה".
3 צפייה בגלריה
"הממשלה מופעלת ע"י אנשים משיחיים שרוצים להפוך אותנו למדינה שמרנית ודתית". סיגל מורן
(צילום: ירון ברנר)
הסתכלות רחבה יותר על ממשלת ישראל של שנת 2023, מעלה תמונה עגומה: מתוך 32 שרים בממשלה, ישנן רק שש שרות - פחות מ-20%. בוועדת השרים למאבק ביוקר המחיה יושבים 14 שרים, ושרה אחת. גם בקבינט המדיני-ביטחוני ישנה שרה אחת ותשעה שרים, ובוועדת שרים לענייני חקיקה ישנם תשעה שרים ורק שתי שרות. אפילו בוועדת השרים לקידום מעמד האישה, נשים הן מיעוט - עם שש שרות לעומת שמונה שרים.
מאיה הלרצילום: ענת גבע שרון"היעדר נשים מתפקידי מפתח מהווה פגיעה קשה בציבור הנשים בישראל ובציבור כולו", הסבירה אל"מ במיל' מאיה הלר, יו"ר הוועד המנהל של פורום דבורה. "המסר שמועבר מכך לנשים הוא שהן לא אזרחיות שוות זכויות. מעבר לכך, נוצר מצב שבו אין מי שתייצג את קולן של הנשים".
מנתוני שדולת הנשים עולה כי מאז שנת 2009, שבה כיהנו שתי מנכ"ליות בלבד במשרדי הממשלה, לא היה מספר המנכ"ליות נמוך כל כך. לדברי עו"ד גלי זינגר, משנה למנכ"לית ומנהלת המחלקה המשפטית של שדולת הנשים, מדובר במצב המנוגד לחוק. "חובת הייצוג ההולם מעוגנת בחקיקה, בפסיקת בית המשפט העליון, באמנות בינלאומיות, בהחלטות ממשלה ובהנחיות היועץ המשפטי לממשלה", היא הסבירה. בעקבות כך עתרו שדולת הנשים, נעמת ופורום דבורה לבג"ץ.
3 צפייה בגלריה
"היינו כבר על וקטור של שינוי, אבל הוא יכול ממש מהר ללכת אחורה". הילדה חדד-חמלניק
(צילום: רמי זרנגר )
לפי דוח ה-SIGI, שפורסם לראשונה ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" לפני כחודשיים, ישראל דורגה במקום האחרון בשוויון מגדרי בהשוואה למדינות ה-OECD. כחודש לאחר מכן, פורסם דוח המגדר הגלובלי של הפורום הכלכלי העולמי, שלפיו בתוך שנה בלבד, ישראל ירדה ב-23 מקומות במדד ודורגה במקום ה-83.
"אם בפורום המנכ"לים של משרדי הממשלה אין מסה קריטית של נשים, המדיניות תהיה בהתאם", הסבירה הילה חדד-חמלניק שכיהנה בממשלה הקודמת כמנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. "היינו כבר על וקטור של שינוי, אבל הוא יכול ממש מהר ללכת אחורה. ואי אפשר לספר לחבר'ה צעירים סיפורים, המעשים מדברים".
מאי גולן על הצעת חוק להכפפת הרשות לקידום מעמד האישה: "אין דבר יותר מבורך לנשים"
(צילום: ערוץ כנסת )
מעבר לכך שעד כה לא קודמו צעדים שיצמצמו את הפערים בין גברים לנשים, בפועל קודמו צעדים שיפגעו במעמד האישה, בהם הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים וחיסול הרשות לקידום מעמד האישה. "מאז השבעת הממשלה, נראה שהפגיעה בנשים הולכת וגדלה", אמרה יו"ר נעמת חגית פאר. "במרחב הציבורי יש מגמה של העלמת נשים, ובזירה הציבורית הן פשוט הולכות ונמוגות".
עו"ד גלי עציון, מנהלת מחלקת ייעוץ וחקיקה בנעמת, הוסיפה כי "לטענת המדינה, מכיוון שמדובר במשרות אמון, הרי שאין מקום להתערב בבחירה. תשובת המדינה מעלה את המסקנה הקשה שהנחת היסוד של הממשלה הנוכחית שאישה מעצם טיבה וטבעה אינה ראויה לאמון. נראה שמדובר בגל צונאמי עכור שבא למחוק את הנשים מהזירה הציבורית".
