בשבועות האחרונים מתנהלות בקהיר שיחות בלתי ישירות בין ישראל לחמאס, תחת כותרת הגג של מציאת מתווה להסדרה מחודשת אחרי מבצע שומר החומות. השיחות אינן רציפות ומתנהלות בסבבים קצרים שביניהם הפסקות. מנהלים אותן אנשי המודיעין המצרי. המטרה הסופית היא השגת שקט ארוך ככל האפשר בין ישראל לחמאס-עזה בתמורה לשיפור המצב הכלכלי ברצועה.
שני אסים שכל אחד מהצדדים מחזיק מהווים את המכשול העיקרי להשגת המטרה. חמאס מחזיק בקלף השבויים וגופות שני חללי צה"ל הדר גולדין ואורון שאול, וישראל מחזיקה בקלף המענק הקטארי ופיתוח הרצועה.
מקורות המעורים בפרטי המשא ומתן אמרו ל-ynet כי בכל הנוגע למאמצים להגיע לעסקת שבויים, חמאס כמעט ולא זז מעמדתו ולא מפגין גמישות שתוביל לפריצת דרך. הוא אמנם נע מעט לכיוון הדרישות הישראליות, ביחס לעמדה שהציג בתחילת המשא ומתן, אולם המקורות הגדירו זאת "תזוזה קטנה בלבד".
ישראל נשארת לפי שעה איתנה בדעתה כי שיקום ופיתוח הרצועה יושגו רק בתמורה לקידום סוגיית השבויים ופתרונה. צריך לשים לב היטב לדקויות: שיקום יתאפשר תמורת קידום הסוגיה, אך פיתוח משמעותי יאושר רק כאשר תיק השבויים והחללים יגיע לסיומו.
אבל חזון לחוד ומציאות לחוד. נכון להיום ישראל וחמאס קרובות יותר לחידוש העימות הצבאי מאשר להשגת שקט והסדרה. בימים האחרונים חמאס החל לאותת ביתר שאת, באמצעות גורמים ברצועה הכפופים למרותו, כי פניו להסלמה הדרגתית אשר עלולה להוביל לסבב אלימות נוסף. עיקר הזעם נובע מכך שישראל מתבצרת בעמדתה שלא להכניס את המענק הקטארי בתצורה הקודמת שלו, באמצעות כסף מזומן דרך מעבר ארז לרצועה.
ניסיון לייצר מהלך עוקף ישראל, של קטאר, הרשות הפלסטינית והאו"ם - ולפיו המענק יועבר באמצעות בנקים שבשליטת הרשות לסניפיהם ברצועה - כשל, כפי שפורסם לראשונה ב-ynet. הסיבה: חשש של הרשות המוניטרית הפלסטינית מפני תביעות ענק בינלאומיות נגד אותם בנקים בגין סיוע ומימון טרור.
המענק הקטארי האחרון נכנס לרצועה ימים ספורים טרם תחילת מבצע שומר החומות, במזומן, ומאז עברו שלושה חודשים בלי כסף. עיקר הבעיה היא שהמענק משמש גם לתשלום משכורות לפקידות חמאס ברצועה, כמה מיליוני דולרים בחודש, ואין שום דרך חוקית לשלם זאת באמצעות מערך בנקאי מבוקר – אלא אם הכסף נכנס במזומן.
לנוכח המבוי הסתום הזה חמאס שוקל כעת שתי אפשרויות: האחת – הסלמה הדרגתית באמצעות בלוני תבערה ולאחריה גם פעולות נוספות, כמו חידוש "יחידות ההטרדה הליליות" על הגדר. השנייה – קיום ''ימי זעם'' לאורך הגדר אחת לכמה ימים במתכונת דומה ל"צעדות השיבה" שהחלו ב-2018.
ישראל מצידה מאותתת לעזה ולקהילה הבינלאומית כי פניה אינם להסלמה, ולפיכך הודיע בסוף השבוע מתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף רסאן עליאן, כי בפעם הראשונה זה זמן רב יתאפשר לאלף סוחרים מחוסנים ול-400 אנשי עסקים להיכנס לישראל ולגדה מרצועת עזה.
אותם "סוחרים" הם למעשה פועלי בניין וחקלאות שישראל מעלימה עין מאופי עבודתם, כדי שיכניסו בחזרה לרצועה סכומי כסף שמניעים חמולות שלמות ויוצרות אצלן ריסון בתמורה לרווחה כלכלית יחסית. במילים אחרות – ישראל נותנת כדי שיהיה לה גם מה לקחת במקרה של הסלמה. גם הגורמים הבינלאומיים שפועלים ברצועת עזה ערים להקלות, שמאפשרות מתן לגיטימציה לישראל במקרה שהמצב יתדרדר.
אחרי שלושה חודשים ללא מענק קטארי שחמאס במובן מסוים כבר התמכר אליו, ובעת ששני הצדדים מתחפרים בעמדותיהם, תופי ההסלמה מהדהדים בגזרת עזה. השאלה עד כמה לישראל תהיה נכונות להגיע לשם, אם חמאס יחל להפעיל את הלחץ, כאשר הגל הרביעי של הקורונה שובר כל יום שיא חדש - ובזמן שחגי תשרי מעבר לפינה. ועוד לא הזכרנו את איום הסגר שהופך מוחשי מיום ליום.