המראות והעדויות שיוצאות בימים האחרונים מאוקראינה, ספציפית מצפון-מזרח לקייב, הן הזוועה בהתגלמותה. גופותיהם של אזרחים פזורות ברחובות העיר בוצ'ה, לצדי הכביש הראשי. חלק מהגופות הן של גברים שנכפתו בידיהם והוצאו להורג.
במקומות אחרים ששוחררו בידי האוקראינים נמצאו נשים שחלקי גופם התחתונים נשרפו, כנראה ניסיון להסתיר מעשי אונס; גופה של גבר שעבר עינויים והושלך לבור ביוב אחרי שהוצא להורג; ראש כפר אוקראיני שנרצחה עם משפחתה ושרידיהם הושלכו בקבר משותף. כל אלה צולמו. בנוסף יש דיווח על קבר אחים עם מאות גופות, ביזה נרחבת ויוצאת דופן ואפילו שוק שנפתח בבלארוס בו סוחרים הרוסים בחפצים שבזזו.
המלחמה באוקראינה - כתבות נוספות
רגע לפני הפלישה - זו שכמה מומחים מטעם עצמם בישראל הודיעו שלא תתרחש - הזהיר המודיעין האמריקני מכוונותיהם של הרוסים. הם דיברו על תוכנית סדורה לחיסול, גירוש או מעצר של האליטה האוקראינית. במריופול, העיר ההרוסה בה מתקיים קרב נואש, חסר סיכוי, דיווחו התושבים האוקראינים על גירושים של מאות או יותר לתוך רוסיה, שגורלם לא נודע מאז.
המטרה הרוסית, אמרו סוכנויות המודיעין המערביות, איננה רק כיבוש אוקראינה אלא השמדת הרעיון של לאומיות אוקראינית. וזה יכול להיעשות רק באמצעות מה שהרוסים כינו "דה-נאציפיקציה"; זה ביטוי שלא מצריך פרשנות ארוכה. מה צריך לעשות לנאצים כולנו יודעים, ומה עשו הרוסים לנאצים האמיתיים במלחמת העולם השנייה ידוע ומוצדק. מכאן קל להבין שהתוכנית של מוסקבה כללה השמדה מעשית של מי שיתנגד לה.
הזעזוע באוקראינה ובמערב מובנים ומוצדקים. הדרישה לחקור את פשעי המלחמה ואולי הפשעים נגד האנושות - מתבקשת. אך זהו בדיוק הרגע לעצור ולראות את מחול האיוולת ההיסטורי שמתרחש לנגד עינינו. הרי לפני שפוטין יצא למסע הפשע שלו באוקראינה, הוא חולל פשעים דומים מאוד בצ'צ'ניה וגרוע מכך. בעוד שצ'צ'ניה היא חלק מרוסיה, הצאר הרוסי דאג להחזיק על כידוני הצבא הרוסי את הדיקטטורה של בשאר אסד.
טועים מי שטוענים כי המערב "לא התעניין" במלחמה בסוריה או בפליטיה. אני הייתי שם, על החופים באי קוס שביוון, כאשר נחתו מהים, באמצע הקיץ, סירות גומי קטנות עם פליטים סורים. העולם סיקר בתחילה את המלחמה הסורית בתשומת לב עליונה, ומתוך אמפתיה לעם הנאבק עבור חירותו. המדינה החזקה ביותר באירופה, גרמניה, פתחה את שעריה. למעלה ממחצית מהגרמנים, שיעור מדהים, תרמה כסף או ביגוד ואוכל לפליטים.
במקביל, הגיעו הידיעות מהמלחמה: על חיל האוויר הרוסי שמשגר פצצות הרסניות ללב שטחים אזרחיים. על משטר אסד שמענה את אזרחיו באלפיהם בבתי כלא מיוחדים, ואף הקים קרמטוריום כדי לשרוף את גופות מי שהוציא להורג. תנו לי לנחש מה יהיו הממצאים של ההיסטוריונים בעוד שנה, שנתיים או שלוש: שהשיטות שהרוסים בחנו בסוריה יושמו, או שהם ניסו ליישמן, באוקראינה.
למעשה, לא צריך לחכות להיסטוריונים, אפשר לחכות לטיוטות הראשונות עבורם, אלה שמתפרסמות כעת בעיתונות. אותם טייסים שהתמחו בהפצצת אוכלוסיה אזרחית בחלב, שאפילו צולמו עם אסד, נתפסו באוקראינה - מנסים לבצע שוב את משימתם המבחילה.
מה שמתרחש באוקראינה איננו שואה. זה לא צריך להפחית מעוצמת הזעזוע והצורך לפעול אל מול הזוועות שם. וקו המתאר שאנו רואים משחזר את עצמו. מקרי הג'נוסייד הראשונים בעידן המודרני אירעו בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, באפריקה. אחד מהם היה של שני שבטים קטנים בנמיביה, שהושמדו באופן מתוכנן בידי הקולוניאליסטים הגרמנים.
היסטוריונים טוענים שגם מבחינת שיטתיות, וגם ביצירת אידיאולוגיה של היררכיה גזעית, ההשמדה הגרמנית באפריקה הכינה את הקרקע לשואת העם היהודי. אירוע אחר היה הסקנדל הכי גדול בראשית המאה ה-20, הפשעים נגד האנושות שביצעה בלגיה נגד העם בקונגו, מובילה למותם של מיליונים, שלוחיה קוטעים את איבריהם של קונגולזים (ובכלל זה ילדים) שלא עמדו במכסות היומיות של איסוף שרף הגומי שלהם.
והקשר לימינו ברור: שוב ושוב זוכים העמים באסיה, בדרום אמריקה ובאפריקה להיות חלק מניסוי כלים רצחני של שליטים וכוחות מהמערב. הלא-לבנים הם אלה שהשיטות נבדקות עליהם, בין אם מדובר בצ'צ'נים או בבני שבט הנאמה מנמיביה. השיעור של ההיסטוריה איננו רק שבריונים כמו פוטין צריך לבלום כשהם קטנים, אלא שלא ניתן לנתק את הזוועות. מי שהשלים עם הבלהות בסוריה יקבל סיוט שכזה באוקראינה. מי שלא יעצור ויעניש על הפשעים של אוקראינה, יגלה שהם צצים קרוב יותר לביתו.
