"זיכרון בסלון" בבית הנשיא: עדותו של אלבר חן
(צילום: בית הנשיא )
לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ניצול השואה אלבר (חיון) חן, מקהילת יהודי תוניס, התארח הבוקר (ראשון) בבית הנשיא בירושלים, שם הוא סיפר את עדותו במסגרת מיזם "זיכרון בסלון". לאלבר הצטרפה רעייתו ג'יזל.
חן בן ה-91 התארח בבית הנשיא למפגש המסורתי השנתי. הוא נולד וגדל בתוניס, בירת תוניסיה, וכשהיה בן 10 החלה המלחמה. הוא תיאר כי הכול החל בפיטורים של יהודים מעמדות מפתח, ואז החל גיוס כללי לעבודה במחנות העבודה של גברים כשירים. הוא נשאר עם אמא שלו ואחותו בבית, ואחיו ואבא שלו נלקחו. הגרמנים, יחד עם איטלקים פשיסטים, לפי עדותו, נכנסו לעיר והתחילו לירות אל תוך בתים שהדליקו בהם נרות בשבת.
אלבר סיפר כי הנמל של תוניס הופצץ על ידי בעלות הברית, מה שיצר המון נזק אגבי בכל הבתים. הוא תיאר תקופה ארוכה של פחד מאד גדול לצאת מהבית עם המון הפצצות. הילדים היו נמלטים לאזורי מיגון כאלו ואחרים. אבא שלו חזר כמה חודשים לפני תום המלחמה בגיל 50, ואז כבר לא היה כשיר לעבודה וכך גם אחיו.
אלבר סיפר על משפחה עם הרבה מזל, שכולם נשארו בחיים. התקופה בתוניס של אחרי המלחמה הייתה תקופה של אופוריה, כלשונו. הוא נוהג לספר רבות על החיים העשירים בעיר נמל גדולה שבה צרפתים, איטלקים, ערבים ויהודים - וכולם חיים יחד. אלבר עלה לארץ דרך צרפת, היה במחנות העולים, הגיע למושב בישראל בתנאים מאד קשים והקים משפחה.
למפגש היום הגיעו גם הראל סקעת, גיא מזיג, סיון טלמור ומשה קלוגהפט, שביצעו את השיר "ילד שלי", שכתבו במסגרת הפרויקט המוסיקלי "פסקול שלישי".
גם הזמרים והיוצרים קובי אוז ויונתן רזאל יופיעו עם השיר "פתאום נושם", ולסיום יבצע קובי אוז את השיר "לא היה לנו כלום". במפגש מתארחים גם יו"ר יד ושם דני דיין, ובני ובנות מכינות קדם צבאיות מכל רחבי הארץ. מפגשי "זיכרון בסלון" הם חלק ממיזם שבו מגיעים לרוב ניצולי שואה לבתיהם של ישראלים, ומספרים את סיפורם האישי.
מפגשי זיכרון בסלון יתקיימו השנה גם בחברה הערבית. בין השאר יתקיימו אירועים ברהט, באבו גוש, ובפזורה הבדואית בנגב. גם במגזר העסקי יקיימו מפגשי זיכרון בסלון עם ניצולי שואה לעובדי החברות. באפליקציית Waze יוסיפו במהלך הניווט באפליקציה בערב יום השואה וביום השואה היכן מתקיימים מפגשי זיכרון בסלון קרובים, וצעד דומה תעשה אפליקציית Easy.
במיזם "זיכרון בסלון" סיפרו כי לקראת יום השואה מתקבלות פניות מדי יום על רצונם של אנשים לארח ניצולים ולשמוע ממקור ראשון את הסיפורים הקשים. "עלינו להבין שאנחנו בנקודת זמן היסטורית. לצערנו לא רחוק היום ששורדי השואה לא יהיו עמנו. זאת המשימה של כולנו להבטיח שהזיכרון יישאר חי ורלוונטי גם ללא נוכחתם הפיזית. אנחנו הדור שזכה לשמוע את השורדים בגוף ראשון. זכינו לגדול על הברכיים של הסבא והסבתא. ראינו את העיניים שראו את הזוועות, ראינו את סבא וסבתא שלעולם לא זכו לגדול לצד סבא וסבתא שלהם. הילדים שלנו לא יזכו", אמרו בהנהלת המיזם.
עוד אמרו: "הילדים שלנו - לא יזכו. אסור לנו לתלות את הזיכרון בשורדי השואה, הצוואה החשובה ביותר שלהם אלינו היא שנזכור אותם ואת כל מי שלא שרד איתם. זיכרון בסלון זו מסורת שמבקשת מאיתנו לקחת את הזיכרון בידיים, להבין שזה באחריותנו ולוודא שהזיכרון יישאר חי גם אחרי לכתם".
