השבוע לפני 30 שנה הצטופפו נכבדים רבים, בהם נשיא המדינה עזר ויצמן וראש הממשלה יצחק רבין, ולצלילי תזמורת חנכו את התחנה המרכזית החדשה בתל אביב. "מבעד להמונים אפשר לזהות שהמקום יפה מאוד. היציאות לרציפים מזכירות טרמינלי מכובדים, וחנויות הממתקים מעוררות אשליית דיוטי פרי", התפייטו אז בתקשורת. השבוע, כשחזרתי לתל אביב באוטובוס מרמלה וירדתי בקומה השישית, לא נותר דבר מאותה אשליה.
התחנה המרכזית היא פצע כואב בלב לבו של אזור דרום תל אביב. הזנחה ועזובה נשקפות מכל פינה. מדובר במפגע הסביבתי, החברתי, התחבורתי והמגדרי הגדול בהיסטוריה של מדינת ישראל, ואוזלת היד של כל הנוגעים בדבר נמשכת עשורים. זיהום האוויר סביב התחנה פוגע בכל מי שחי באזור ובמי שנמצא בתוכה. הקרקע רועדת, תרתי משמע, תחת רגליהןם של אלה המתגוררים בסביבה ופוגעת בבתיהןם. תושבי ותושבות השכונות שסביב התחנה וכל הנכנסים אל בין כותליה סובלים יום יום מנוכחותה. אבל אף אחד לא סופר אותןם.
כשנפתחה התחנה, המועמדים דאז לראשות העיר הצטרפו להפגנות מחוצה לה. "זו שערורייה לפתוח את התחנה לפני שנפתרו בעיות התושבים", אמר מי שייכנס כעבור כמה חודשים ללשכת ראש העירייה, רוני מילוא. אבל הוא לא טיפל בבעיות, ואילו החזון של היורש שלו, רון חולדאי, הוא להשאיר את התחנה כמוקד תחבורה.
שרת התחבורה הקודמת, מרב מיכאלי, החמיצה הזדמנות היסטורית להעביר את מסוף האוטובוסים מלב אוכלוסייה כשעיכבה את המתווה שכבר הושג. שרת התחבורה הנוכחית, מירי רגב, קברה אותו סופית. חברות האוטובוסים לא מעוניינות בפתרון ואילו איש העסקים קובי מיימון, הבעלים של רוב התחנה והאחראי העיקרי למצבה, הוא המרוויח הגדול מהמצב הנוכחי.
זוהמה וטינופת בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב
(צילום: ירון שרון | כתב: אסף קמר | עריכה: יפית שקרוב)
והמפסידים הגדולים הם אנחנו, הציבור, ובראש ובראשונה תושבות ותושבי דרום העיר. זה יכול להיות אחרת. פתרונות אפשר למצוא, אבל צריך מנהיגות שדואגת לתושבות ולתושבים. אפשר להעביר את האוטובוסים למסוף הלוחמים ולמסוף החרש, למסוף סבידור ולחניונים ריקים. אבל בשביל זה צריך מנהיגות, וכנראה גם לובי פוליטי שילחץ על מקבלי ההחלטות, שעבורם תושבות ותושבי הדרום עדיין שקופים.
שולה קשת צילום: כרמן אלמקייס עמוס במקום התחנה כפי שהיא היום אפשר לבנות דיור ציבורי וחברתי, להקים מסחר אמיתי שיחליף את מעט החנויות שעוד שורדות בתחנה, לטפח שטחים ירוקים ולדאוג למרכזי תרבות ומרכזים קהילתיים לאוכלוסיות המגוונות שגרות באזור. ואת כל זה צריך לעשות בשיתוף הציבור.
אבל תושבות ותושבי הדרום לא שקופים רק בעיני שרת התחבורה וראש העירייה, אלא גם בעיני הציבור הרחב. בכל מוצאי שבת בצומת קפלן, לא כל כך רחוק מהתחנה, מעלים את תל אביב על נס בתור המרכז הדמוקרטי, הליברלי והפרוגרסיבי של מדינת ישראל. בואו לדרום ותראו שכאן הדמוקרטיה איננה. כאן המאבק הוא על הזכות הבסיסית לחיים. כי התחנה המרכזית ה"חדשה" היא לא רק מפגע אסתטי, היא סכנת חיים. המאבק לפנותה הוא פיקוח נפש של ממש.
- שולה קשת היא חברת מועצת העיר תל אביב, מנכ"לית תנועת "אחותי" וממובילות המאבק לפינוי התחנה המרכזית
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
