חוק ביטול עילת הסבירות שאושר מוקדם יותר השבוע בסערה גדולה, גרר עמו אזהרות רבות על ההשלכות שעלולות להתרחש, בכל תחומי החיים, אם אכן יעבור. שלשום נראה שחלק מאותן השלכות של אישור החוק הראשון במהפכה המשפטית כבר החלו להתממש, כשבינתיים הודיעו ב"כוח קפלן" על החרפת המחאה ו"ערב התנגדות" בתל אביב בצאת צום תשעה באב. מהפגיעה בכשירות הצבא ובכלכלה ועד לדאגה מהעולם - כך זה נראה.
בביטחון: בצה"ל הודו שהחלה הפגיעה בכשירות הצבא
אחרי שהתריעו במשך חודשים, לא התייצבו לימי מילואים לוחמים מיחידות מובחרות, בהן גם שייטת 13. במקביל, רבים הודיעו למפקדיהם ביחידות כי לא יתנדבו יותר למילואים בגלל ביטול עילת הסבירות, בין היתר במ"מ (מערך המבצעים המיוחדים), לשם נוספו שלשום אנשי מילואים נוספים שהודיעו על הפסקת התנדבותם. נכון ליום שלישי, מספרם עומד על יותר מ-1,250 מילואימניקים מהיחידה שהפסיקו את השירות מאז חודש מרץ.
לפי מובילי המחאה, ב-48 השעות שחלפו מאז אישור החוק, מתוך 1,100 חותמי מכתב הטייסים ואנשי חיל האוויר, קרוב ל-830 מהחותמים כבר הודיעו למפקדיהם כי לא יתייצבו למילואים - מתוכם 260 טייסים. לדברי מוביליה המחאה, המספרים עולים כל העת. הם אמרו כי מדובר בטייסים, אנשי מערך כטמ"מ, מערך הבקרה, המטה המבצעי ואנשי יחידות מיוחדות, כולם משרתים פעילים במילואים בחיל האוויר.
בדיוני הערכות מצב שהתקיימו מאז עלתה תמונה מדאיגה, שגם שוקפה באופן מלא לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון יואב גלנט, ולפיה הכשירות למלחמה החלה להיפגע.
אף שצה"ל עדיין כשיר למלחמה, לראשונה העלו בצבא סימני שאלה אמיתיים בנוגע לסוגיה אם קצינים וטייסים רבים, במערכים הקריטיים ביותר, יחזרו בהם ויתייצבו אם תפרוץ מלחמה בעזה ובלבנון. מגמות אלו שוקפו גם לשרים בקבינט, לבקשת שר הביטחון גלנט, ועוד קודם לכן באופן חריג גם לבכירים באופוזיציה ובהם יו"ר יש עתיד יאיר לפיד ושני הרמטכ"לים לשעבר מהמחנה הממלכתי - בני גנץ וגדי איזנקוט.
5 צפייה בגלריה
התייחס לראשונה בקולו לטלטלה: "על צה"ל מוטלת אחריות להגן על המדינה". הלוי
(צילום: שלו שלום)
הרמטכ"ל הרצי הלוי פרסם שלשום התייחסות פומבית ראשונה, לאחר החקיקה שהובילה לטלטלה בחברה הישראלית ביממה האחרונה. מול המצלמות הוא אמר כי היה זה "יום של שיא בעוצמות המחלוקת בחברה הישראלית. בתוך הטלטלה הזו, על צה"ל מוטלת אחריות גדולה להגן על מדינת ישראל ועל אזרחיה. ימי מחלוקת ומשבר דורשים להדגיש את המשותף והמאחד - משימת ההגנה על המדינה היא המחויבות העמוקה שלנו".
אם לא די בזה, הפגיעה בביטחון עשויה להתבטא גם באופן שבו אויבי ישראל מעריכים את חוזקה. מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, שארגונו מנסה לאתגר את צה"ל מזה תקופה לא קצרה לקראת עימות אפשרי, התייחס אף הוא לביטול עילת הסבירות. "פעם נהוג היה לחשוב שאי אפשר לנצח את ישראל ושהצבא שלה הוא בלתי מובס וככזאת מדינות האזור קיבלו את האיום שלה כעובדה מוגמרת שאי אפשר להסיר", אמר ראש ארגון הטרור השיעי בלבנון.
בנאום דתי אמר נסראללה, רגע אחרי החקיקה בכנסת: "היום הזה ספציפית הוא היום הגרוע ביותר בתולדות ישראל, כפי שחלק מהישראלים מעידים, והיום הזה מציב את המדינה במסלול להיעלמות".
בכלכלה: אזהרות המוסדות הפיננסיים והמפולת בבורסה
חברת הדירוג הבינלאומית הנחשבת מודי'ס פרסמה שלשום דוח מיוחד ודחוף על מצבה הכלכלי של ישראל, כאשר החומרה בדוח היא דווקא משום שהוא מיועד למשקיעים. מה שעליהם להבין ממנו הוא שכדאי בעת הזאת להתרחק מהשקעות בישראל, שהופכת למדינה מסוכנת כלכלית עם עתיד לוט בערפל, נוכח תחילת חקיקת הרפורמה המשפטית. המשמעות: האמון הרב שהיה בעולם בכלכלת ישראל הטובה עד לאחרונה - נפגע מאוד.
לצד הדוח של מודי'ס פרסמו גם מוסדות פיננסיים בינלאומיים נחשבים אחרים, הסיטי בנק ומורגן סטנלי, אזהרות מהמצב הכלכלי העתידי בישראל, כאשר השקעות בה עלולות להיהפך למסוכנות. נציין כי מדובר בגופים פיננסיים בינלאומיים חשובים ואמינים, שמדינות, חברות ומשקיעים פרטיים ניזונים מהם במידע אודות מצבן הכלכלי של מדינות, כאשר נבחנת בעיקר יכולתן לעמוד בהחזר הלוואות שנטלו. מכאן נובעת גם החשיבות של ההמלצה בעניין הכדאיות להשקיע במדינות יציבות כלכלית בתחומים השונים.
גם מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, התייחס אתמול לדוח החריג למשקיעים שהוציאה סוכנות הדירוג מודי'ס, ואמר כי "הדוח של מוד'יס שיצא אתמול מהווה קריאת השכמה לממשלת ישראל שאם לא תתעשת במהרה אז יהיה פה משבר פיננסי סטייל אנגליה. מוד'יס הוא גוף בינלאומי אובייקטיבי ונייטרלי שאומר בריש גלי שלמרות שהכלכלה שלנו חזקה, אנחנו כמדינה נמצאים במדרון חלקלק שבסופו ייגרם נזק כלכלי משמעותי לכלל אזרחי מדינת ישראל".
"זהו שיקוף של כלכלת ישראל בעיני העולם, אסור לנו להתעלם ממנו. לכן אנו פונים לראש הממשלה ולשר האוצר - דברו עם מוד'יס וחברות הדירוג הבינלאומיות הנוספות ועשו את הנדרש על מנת למנוע הורדת דירוג שתהיה הרסנית לכל מה שנבנה כאן בעמל רב ובכישרון במשך שנים רבות", אמר בן זאב, והוסיף כי "שום תכנית לחיזוק הכלכלה הישראלית לא תעזור, במידה והדירוג יירד. אם לא יחול שינוי בקרוב - לצערי נגיע לשם על כל המשתמע מכך".
במקביל לאזהרות, החלה שלשום טלטלה גם בבורסה, שמאז התייצבה מעט. המסחר בבורסת תל אביב התנהל אתמול בעליות שערים: מדד ת"א 35 עלה בכ-2.8%, ת"א 125 בכ-2.4%. ת"א בנקים זינק ב-4.2% ות"א נדל"ן עלה ב-2.3%. העליות של היום הגיעו לאחר יומיים של ירידות חדות במיוחד במדדים המובילים בבורסה ובערך השקל: ת"א 35 ות"א 125 איבדו כ-5% כל אחד, ת"א בנקים צנח בכמעט 9% ושורה של מדדים נוספים איבדו 5%-9% כל אחד.
במקביל, השקל איבד מאז שביטול עילת הסבירות אושר בקריאה שנייה ושלישית כ-3.5% אל מול הדולר והאירו. שלשום בשעות הבוקר-צהריים, כשהמשקיעים עוד סברו שתיתכן פשרה סביב עילת הסבירות, השקל אף התחזק ביותר מכ-1% אל מול המטבעות המובילים ועליות שערים נרשמו גם בבורסה.
ביחסים עם העולם: דאגה מהיחלשות הדמוקרטיה בישראל
בקהילה הבינלאומית, החל מהבית הלבן, דרך ברלין, ולונדון – נשמעה מאז האישור הסופי של החוק הראשון במהפכה המשפטית דאגה מהנעשה בישראל. בשיחה הראשונה בין בכיר אמריקני לבכיר ישראלי, הדגיש שר ההגנה לויד אוסטין בפני מקבילו יואב גלנט כי בארה"ב "סבורים שקונצנזוס רחב, באמצעות דיאלוג פוליטי - במיוחד בשבועות ובחודשים הקרובים - הוא אלמנט קריטי לדמוקרטיה בעלת חוסן".
סגן דובר מחלקת המדינה האמריקנית ודנט פאטל אמנם הבהיר בתדרוך כי היחסים המיוחדים בין ארה"ב לישראל לא ייפגעו, וגם לא יהיה קיצוץ בסיוע הצבאי - אבל חזר על החששות של האמריקנים מהחקיקה: "ברור שיש לחקיקה השלכות על חיי היום-יום של אנשים, ובגלל זה אמרנו שלשינויים כאלה בדמוקרטיה דרוש קונצנזוס רחב".
גם האיחוד האירופי הביע דאגה מכך שביטול עילת הסבירות מגביל את יכולתו של בית המשפט העליון לערוך ביקורות שיפוטיות על החלטות ממשלה, ובכך יחליש את תפקידו ואת הפיקוח השיפוטי שלו. באיחוד אמרו אתמול כי הם "עוקבים מקרוב ובדאגה" אחר ההתפתחויות בישראל, אך ציינו עוד כי הוויכוחים וההפגנות המתמשכים בישראל הם סימן לכך שגם חלק ניכר מהאוכלוסייה מודאג מהרפורמות, ושישראל היא דמוקרטיה תוססת.
עוד הביעו באיחוד תקווה שעדיין ניתן יהיה להגיע לפשרה שתהיה מקובלת על כל אזרחי ישראל והמפלגות. גם במשרד החוץ הבריטי מודאגים מהחקיקה: "כפי שדן ראש הממשלה רישי סונאק עם נתניהו מוקדם יותר השנה, מערכת היחסים החזקה של בריטניה עם ישראל הייתה תמיד בבסיס הערכים הדמוקרטיים המשותפים שלנו. בעוד שההסדרים החוקתיים המדויקים של ישראל הם עניין של הישראלים, אנו מפצירים בממשלת ישראל לבנות קונצנזוס ולהימנע מפילוג, כדי להבטיח שמערכת איתנה של איזונים ובלמים ועצמאותה של מערכת המשפט בישראל נשמרת".
