מה שהיה צפוי להיות אחד הסיפורים המרכזיים בבחירות לנשיאות בארה"ב הסתיים בסופו של דבר בלי דרמות גדולות, קולות המצביעים היהודים והמוסלמים נותרו פחות או יותר כפי שהיו בבחירות ב-2020, לפני כארבע שנים. עם זאת, הפתעה נרשמה לדמוקרטים בדירבורן, שם חיה הקהילה הערבית והמוסלמית הגדולה בארה"ב.
ארה"ב בוחרת 2024 – סיקור נרחב בעמוד המיוחד של ynet
3 צפייה בגלריה
סגנית נשיא ארה"ב קמלה האריס בטקס לציון 75 שנים לישראל
סגנית נשיא ארה"ב קמלה האריס בטקס לציון 75 שנים לישראל
התוצאות זהות? האריס זכתה ב-67% מהקולות היהודים, לפי סקרים
(צילום: AFP)
3 צפייה בגלריה
הפגנות פרו פלסטיניות בהרווארד
הפגנות פרו פלסטיניות בהרווארד
הפגנות פרו פלסטיניות בהרווארד. השפיעו על הבחירות?
(צילום: Joseph Prezioso / AFP)
לפי מדגם שערכה סוכנות הידיעות AP ביציאה מהקלפיות, המועמדת הדמוקרטית קמלה האריס זכתה ב-67% מקולות היהודים, ואילו יריבה הרפובליקני דונלד טראמפ, שהוכרז בינתיים כנשיא ה-47, זכה ל-31% בלבד. תוצאות דומות נרשמו גם בבחירות הקודמות, אז הנשיא המכהן ג'ו ביידן, המועמד הדמוקרטי, רשם 69% מקולות היהודים. טראמפ, שהתמודד גם אז מטעם מפלגתו, רשם בדיוק 31%.
האריס זכתה גם ב-61% מהקולות המוסלמים, כך לפי המדגם, בדומה ל-63% מהקולות שזכה בהם ביידן בבחירות שעברו. טראמפ זכה ב-30%, כ-5% פחות ממה שהשיג ב-2020. עם זאת, בעיר המוסלמית דירבורן שבמישיגן, "בירת אמריקה הערבית", הצליחו טראמפ, שגרף 45% מהקולות לפי נתונים לא סופיים, והמועמדת העצמאית ג'יל סטיין לאסוף יותר קולות מהאריס, שזכתה ב-15% מהקולות בלבד.
ההצבעות בדירבורן, שכונתה בוול סטריט ג'ורנל "בירת הג'יהאד של אמריקה", מהוות שינוי חד מאלו שנרשמו בבחירות 2020 - אז 88% הצביעו לביידן. הסיבה הברורה היא מחאה חריפה של המצביעים המוסלמים נגד מדיניות הממשל הדמוקרטי בעזה. ביממות שלפני הבחירות, שנחשבו צמודות מאוד על פי מרבית הסקרים, חיזרו שתי המפלגות אחרי המצביעים המוסלמים בדירבורן, שם כאמור חיה הקהילה הערבית והמוסלמית הגדולה בארה"ב.
3 צפייה בגלריה
דונלד טראמפ בנאום בועידה השנתית של ארגון  IAC בוושינגטון
דונלד טראמפ בנאום בועידה השנתית של ארגון  IAC בוושינגטון
גרף תמיכה בעיר המוסלמית דירבון. טראמפ
(צילום: Chip Somodevilla/Getty Images)
בסקר דומה שערכה רשת "פוקז ניוז" נשאלו המצביעים האמריקנים האם הם תומכים בהמשך מתן סיוע לישראל במלחמה מול חמאס וחיזבאללה, ומבין אלו שענו כי הם "תומכים מאוד" בכך רק 25% הצביעו להאריס. 69% מהתומכים הצביעו לטראמפ. בין המתנגדים למתן הסיוע לישראל 55% העידו שהצביעו להאריס ו-40% לטראמפ. עם זאת, סקר היציאה של NBC העניק להאריס 77% מקולות היהודים, ולטראמפ רק 22% - אך נתונים אלו נראים קיצוניים לשני הצדדים.
מה שלא ברור עדיין הוא אחוז ההצבעה הכולל של היהודים והמוסלמים. טראמפ השקיע מאמצים גדולים בניסיון לגרום למצביעים האלו להישאר בבית לכל הפחות, ויכול להיות שהצליח בכך. בפנסילבניה למשל, שם טראמפ זכה, גרים כ-300 אלף יהודים - וכל קול כזה קריטי מאוד עבורו.

קנדי, קלינטון וגם בוש: הקול היהודי לאורך השנים

דאגה לקול היהודי היא עניין שבדרך כלל נחסך ממועמד דמוקרטי לנשיאות: מרבית היהודים האמריקנים הם ליברלים והחיבור שלהם לדמוקרטים טבעי. יהדות ארה"ב הצביעה ב-90% לפרנקלין רוזוולט, ב-82% אחוז לג'ון קנדי וב-90% ללינדון ג'ונסון. ביל קלינטון קיבל ממנה 80%, ברק אובמה %78 והילרי קלינטון 71%. למרות חלקם הקטן מאוד באוכלוסייה (רק 2.4% מאזרחי ארה"ב הם יהודים, אם כי כשמחשיבים את מי שמזדהים כיהודים שיעורם עולה ל-4.5%), ליהודים יש משקל רב מאוד בחברה האמריקנית על חלקיה, כולל הפוליטיקה. עובדה זו מעניקה לקול היהודי משקל לא פרופורציונלי בכל מערכת בחירות, וחשיבות גדולה במיוחד יש להם עבור הדמוקרטים.
בצד הרפובליקני קיבל הנשיא ג'ורג' בוש האב 35% מקולות היהודים ב-1988, מה שנחשב הישג גדול, אבל אחרי שסירב לתת לישראל ערבויות להלוואות כדי לסייע בקליטת העלייה ממדינות חבר העמים ירד בבחירות הבאות שיעור התמיכה של היהודים בו ל-11%. במקרה או שלא במקרה, קרטר ובוש האב היו נשיאים שהודחו אחרי קדנציה אחת.