(צילום: משי בן עמי)
דוח ממצאי חקירת ה-FBI על מותה של העיתונאית הפלסטינית-אמריקנית שירין אבו עאקלה יוגש לקונגרס בתוך כחודש, ולא מאוחר מה-14 לדצמבר. הוא יוגש כמסמך לא מסווג ויהיה זמין לציבור הרחב דרך אתר האינטרנט של משרד החוץ האמריקני. כך לפי נציג מדינת אינדיאנה בקונגרס, הדמוקרט אנדרה קרסון, מי שהוביל את המאבק לפתיחת החקירה על מותה של אבו עאקלה ויזם את "חוק הצדק למען שירין".
השבוע, חודשיים אחרי שבישראל הודו ב"סבירות גבוהה למדי" כי אבו עאקלה נהרגה מירי לא-מכוון של לוחמי צה"ל בג'נין, פורסמה ההודעה לפיה בצעד חריג ביותר החליט ה-FBI על פתיחת חקירה משלו. המשמעות היא שה-FBI עלול לדרוש לחקור את החיילים שהיו מעורבים בתקרית בג'נין, ואף לדרוש את העמדתם לדין. שר הביטחון בני גנץ הודיע כי ישראל לא תשתף פעולה עם החקירה, וראש הממשלה יאיר לפיד אמר דברים דומים: "חיילי צה"ל לא ייחקרו בידי ה-FBI ולא בידי אף גוף זר או מדינה זרה, ידידותית ככל שתהיה".
לדברי קרסון, יותר מאשר חיפוש אשמים חדשים במותה של העיתונאית, החקירה תתמקד במעורבות ארצות הברית עצמה בתקרית - אם באמצעות נשק אמריקני, שירותים או ציוד צבאי שסופקו לחיילי צה"ל. "לא יכול להיות שכלי נשק אמריקני ישמש להרג אמריקנים על אדמה זרה. משלמי מסים אמריקנים לא צריכים לשלם על מקרים של הפרת זכויות אדם בחו"ל", הוא אומר. מה-FBI סירבו למסור פרטים על החקירה.
"לי כחבר קונגרס יש חובה להגן על אמריקנים שגרים בחו"ל", אמר קרסון. "חקירה ישראלית כבר הגיעה למסקנה כי אכן מדובר בחייל ישראלי שירה בשירין תוך כדי מילוי תפקידה, וזאת אחריותה של ארצות הברית לספק תשובות לכל השאלות שנותרו ללא מענה לפני, במהלך ואחרי הירי הקטלני שהרג את אבו עאקלה". לדבריו, מעבר לזיהוי מעורבות אמריקנית בתקרית, החקירה תנסה להפנות אצבע מדויקת לעבר אותם אנשים או גורמים שביצעו, היו שותפים או אחראים למותה של העיתונאית - מחייל צה״ל בשטח ועד למפקדים הכי בכירים.
קרסון ציין כי החקירה - המשותפת ל-FBI, לראש המודיעין הלאומי, היהודייה אווריל היינס, ולשר ההגנה של ארצות הברית לויד אוסטין - היא פרי מאמץ משותף שהוא הוביל. בחודש מאי האחרון קראו 58 חברי קונגרס ל-FBI ולמחלקת המדינה לפתוח בחקירה עצמאית וגלויה בראשות ארצות הברית, ארץ מולדתה של שירין. "מאז לקח לרשויות שישה חודשים, אבל אנחנו סוף-סוף מתקרבים לעבר תשובות", אמר.
לפיד: "חיילי צה"ל לא ייחקו בידי ה-FBI"
(צילום: גיל יוחנן)
התקרית שבה נורתה למוות אבו עאקלה התרחשה בחודש מאי האחרון, בעיצומו של גל הטרור שכלל פיגועים בשורת ערים ויישובים בישראל. כוח מיוחד שכלל שתי פלוגות מיחידת דובדבן נכנס למחנה הפליטים ג'נין למבצע מעצרים, בעודו נתון לירי מסיבי. הלוחמים חיפשו אחר מבוקש ולא מצאו אותו. הפעילות נמשכה זמן ארוך מהצפוי, והלוחמים ניהלו חילופי אש עם חמושים פלסטינים בצאתם מהמחנה. באותם חילופי אש נהרגה העיתונאית, שהייתה דמות מוכרת מאוד בעולם הערבי בשל דיווחיה התכופים מהנעשה בישראל ובשטחים ברשת אל-ג'זירה.
בספטמבר האחרון פרסם צה"ל את ממצאי תחקיר העומק שקיים בנוגע לתקרית. מהתחקיר עלה כי קיימת "סבירות גבוהה" שאבו עאקלה נפגעה מירי צה"ל במהלך קרב יריות עם מי שזוהו כחמושים פלסטינים. באותו תחקיר הדגיש צה"ל כי עדיין לא ניתן לקבוע באופן חד-משמעי על ידי מי נהרגה אבו עאקלה, ואפשרות נוספת, בסבירות נמוכה יותר, היא שאבו עאקלה נפגעה מהירי של החמושים הפלסטינים למקום שבו שהתה. בתחקיר הזה שינה למעשה צה"ל כיוון, כאשר בתחקיר הראשוני שפרסם זמן קצר אחרי התקרית נקבע כי אבו עאקלה נפגעה מאש חמושים פלסטינים.
קרסון הכחיש שהמהלך שהוביל מונע מאינטרסים פוליטיים. "צריך לשים בצד את הפוליטיקה בין ישראל לפלסטינים ולראות את התקרית הזאת כפי שהיא - תקיפה נגד עיתונות חופשית והריגה של אזרחית שלנו", אמר. למרות זאת, קרסון נחשב לאחד המבקרים הבולטים נגד מדינת ישראל בקונגרס. הוא הצביע בעבר נגד החלטת בית הנבחרים לגנות את תנועת ה-BDS והיה בין המעטים שהצביעו נגד המימון האמריקני לכיפת ברזל. לאורך רוב הקריירה הפוליטית שלו מתח ביקורת קשה נגד ההתנחלויות בשטחי יהודה ושומרון.
קרסון בן ה-48, המכהן כבר 14 שנים ברציפות כחבר בית הנבחרים מטעם מדינת אינדיאנה, נבחר שוב בבחירות האמצע האחרונות לתפקיד, אחרי שגרף 66.9% מהקולות במחוז שבו התמודד. הוא התאסלם כשהיה בן 31, אחרי שנחשף לדבריו לאוטוביוגרפיה של מלקולם אקס, פעיל זכויות השחורים האמריקאי וממנהיגי תנועת "אומת האיסלאם".
הוא המוסלמי השני אי פעם (אחרי קית אליסון ב-2006) שנבחר לקונגרס של ארצות הברית. בסך הכול נבחרו עד היום רק ארבעה מוסלמים לבית הנבחרים, ושלושה מהם מכהנים כיום - קרסון ושתיים מחברות "היחידה", אילהאן עומאר ורשידה טליב. לסנאט לא נבחרו עד היום מוסלמים. קודמתו של קרסון בתפקיד הייתה סבתו, ג'וליה קרסון, שמתה במהלך כהונתה.
