גם אחרי שנה של קיטוב היסטורי, שהסתיימה בטבח נורא ובמלחמה, ישראל שומרת על מיקומה במדד האושר העולמי - ומדורגת השנה במקום החמישי, ירידה של מקום אחד בלבד לעומת הדירוג שהתפרסם בשנה שעברה.
מחברי הדוח מציינים כי הדירוג מבוסס על ממוצע של שלוש שנים (2023-2021), כך שההשפעות של שנה נתונה מוגבלות. לכן, אם הסקר - שהתקיים באוקטובר ובנובמבר, אחרי הטבח - היה מסתמך על 2023 בלבד, ישראל הייתה כצפוי יורדת יותר בדירוג, אך ככל הנראה עדיין הייתה מתברגת במקום יחסית גבוה. בקרב הפלסטינים בעזה ובגדה המערבית, אגב, נערך הסקר עוד לפני 7 באוקטובר - וכבר אז הם דורגו במקום ה-103 בלבד (מתוך 143).
ממצא נוסף שעולה מהסקר הוא הפער המשמעותי בין מבוגרים לצעירים בישראל: בזמן שבקרב הצעירים עד גיל 30, וגם בקרב בני 44-30, ישראל נמצאת במקום השני - אצל המבוגרים (בני יותר מ-60) היא ניצבת רק במקום ה-18.
"דוח האושר" של האו"ם מפורסם מאז 2011 לרגל "יום האושר הבינלאומי". בסקרים שעליהם נשען הדירוג הנשאלים מתבקשים לדרג את מידת האושר שלהם מ-1 עד 10. הם מדרגים את מידת העזרה שהם מקבלים מהמדינה בעת צרה, את מידת החופש שקיימת במדינה שלהם ואת רמת השחיתות בארצם.
גם בדוח הנוכחי מדורגות המדינות הנורדיות בצמרת הרשימה: פינלנד, מדינת רווחה שבה הפערים בין עשירים לעניים הם מהנמוכים במדינות ה-OECD, התברגה במקום הראשון זו השנה השביעית ברציפות, ואחריה בצמרת - כמו בשנה שעברה - דנמרק ואיסלנד. שווייץ ממשיכה לרדת בדירוג, וכעת היא במקום התשיעי לעומת מקום 8 בשנה שעברה ו-4 לפני שנתיים. בעשירייה נמצאות גם שבדיה (4), הולנד (6), נורבגיה (7), לוקסמבורג (8) ואוסטרליה (10).
כמו בשנה שעברה, גם הפעם אפגניסטן ולבנון הגיעו לתחתית הרשימה. גם זמביה, לסוטו, סיירה לאון וקונגו דורגו בתחתית. ובעוד רוסיה ירדה שני מקומות בלבד בדירוג, וממוקמת כעת במקום ה-72, בקרב אוקראינה נרשמה צניחה של ממש: מ-92 בשנה שעברה, ל-105 במדד הנוכחי. הירידה באוקראינה מתרחשת דווקא אחרי שבשנה שעברה דיווחו התושבים על רמת אושר גבוהה מאשר זו שלפני תחילת הסכסוך עם רוסיה ב-2014, ועל אמון גובר בהנהגה האוקראינית.
ענת פנטי, חוקרת מדיניות אושר בתוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן, אמרה כי הסיבה לדירוג הגבוה של ישראל נעוצה בעובדה ששביעות הרצון מהחיים - המדד שבאמצעותו בוחנים את רמת האושר - הוא יציב לאורך זמן, ומתייחס יותר למאפייני המדינה עצמה, כמו חוזק הכלכלה, מידת המעורבות החברתית, ושירותי הבריאות במדינה, מאשר לרגשות חולפים.
לדברי פנטי, "המקום החמישי שבו נמצאת ישראל בדוח האושר מסמן את היציבות בשביעות הרצון מהחיים בה לאורך השנים האחרונות, ולא רק בזו האחרונה. כך למשל אפילו בתקופת הקורונה שהייתה טראומטית בכל העולם, עדיין ניתן היה לראות שהעשירייה הפותחת של דירוג האושר העולמי כוללת כל שנה פחות או יותר את אותן מדינות.
"הסקר לשנת 2023 נערך בחודשים אוקטובר ונובמבר, מיד לאחר הטראומה הלאומית הקשה. מניתוח הנתונים עולה כי אילו הדירוג היה נסמך רק על שנה זו, ישראל הייתה צונחת בדירוג האושר העולמי כמתבקש מאירוע בסדר גודל כזה. בנוסף לשביעות הרצון מהחיים, בודק הדוח את רמת הרגשות החיוביים והשליליים שחוותה האוכלוסייה בזמן ביצוע הסקר. במדד הרגשות החיוביים ירדה ישראל מהמקום ה-114 למקום ה-123. זו אמנם ירידה, אך אני משערת שעקב ההתגייסות המדהימה של האוכלוסייה - הירידה ברגשות החיוביים הייתה פחות משמעותית ממה שניתן היה לצפות".
"לעומת זאת, ברמת הרגשות השליליים ישראל עלתה מהמקום ה-119 למקום ה-60 בעולם, מה שמשקף עלייה דרמטית ברמת הרגשות השליליים", הוסיפה פנטי. "אם נתוני הדוח היו מראים רק את נתוני אוקטובר נובמבר 2023, ולא ממוצע תלת שנתי, הדירוג שלנו ברגשות שליליים היה אף גבוה יותר כפי שניתן היה לצפות לאור סמיכות ביצוע המדגם לאירועי 7 באוקטובר".
לסיכום אמרה: "לא ניתן להתעלם מההשלכות הכלכליות, החברתיות והרגשיות של המלחמה כפי שהן משתקפות בצניחה של המדדים בישראל, במיוחד כאשר בוחנים מה קרה למדדים אלו באוקראינה שנתיים לתוך המלחמה. על קובעי המדיניות להתייחס לנתונים אלו ולהקדים תרופה למכה בכל תחומי החיים, כך שאיכות החיים בישראל ושביעות הרצון מהחיים בה, לא תדרדר בכל המדדים החשובים".
