בלב מעגל הסיכום של אימון המפקדים בסיירת גולני נעמד קצין בדרגת סגן-אלוף ממינהלת התרגילים. כל מפקד פלגה הציג את הלקחים שלו מהתרגיל הקצר בהרי הגליל התחתון, תרגיל שדימה התקדמות בשטח לבנון במהלך תמרון שתוביל היחידה המובחרת, אם וכאשר. "יצאתם משבועות ארוכים של לחימה עצימה בעזה, כל הכבוד שאתם באים ככה צנועים, ועם רצון ללמוד עוד ולהשתפר עוד יותר לקראת לבנון", אמר הקצין. "ברור שזה לא יהיה אותו דבר".
אחרי שבועיים של תרגולת בשטחי הגליל, לוחמי הסיירת נפרסים יחד עם שאר לוחמי החטיבה החומה בגבול לבנון. גם כדי להחליף את חטיבות המילואים שנפרסות שם מאז אוקטובר, וגם כדי להתחיל להתחכך בימי הקרב עם צבא הטרור השיעי, כחלק מההכנות לתמרון אפשרי של צה"ל בדרום לבנון. בתמרון כזה, הסיירת היא שתחצה ראשונה את הגבול.
"ייקח לנו עוד שלושה חודשים לסכם את הלחימה בעזה. את התחקירים והלמידה נעשה תוך כדי התעסוקה המבצעית בגבול לבנון, אליו אנחנו עולים כדי לשלול יכולות של חיזבאללה", אמר סא"ל דוד, מפקד הסיירת.
בגולני כבר לא מסתכלים על השלט המוכר בבסיסי החטיבה עם הכיתוב "מחר מלחמה", שנועד לאורך השנים לגרום לחיילים "להאמין" לאיום. הלוחמים כאן צברו ניסיון מבצעי של שתיים-שלוש מלחמות בפעילות שלהם ברצועת עזה, לא צריך לשכנע אותם שמחר בבוקר באמת תפרוץ מלחמה גם מול חיזבאללה. הם מנצלים כעת כל דקה פנויה לליטוש יכולותיהם למתאר הצפוני ולמידת המודיעין על הגרסה החדשה של צבא הטרור השיעי. לא צריך לשכנע אותם שזה יהיה סיפור אחר לגמרי.
"לוחמים צעירים עם ניסיון שאין למפקדים בכירים"
זה תרגיל יבש, שלדי בלבד, וברמת מפקדים על האמרים שמדמים טנקים ונגמ"שי נמ"ר. את האימונים עם הירי החי הם עשו שבוע קודם לכן בשטח האש הסבוך והצפוף – "שטח אש 100" שבגליל המערבי, מאות מטרים בקו אווירי מהאדמה הלבנונית.
"הלוחמים שם היו מאוד חדים, זאת פעם ראשונה שהם ירו באימון אחרי הלחימה בעזה. הם הקפידו מאוד על מחסות וחיפויים כי חוו על בשרם וראו מקרוב כמה זה חשוב", סיפר סא"ל דוד. "לוחמים צעירים אצלנו צברו במלחמה ניסיון קרבי שאין למפקדים בכירים בצבא. התחלנו את המלחמה הזאת כיחידה אחת וסיימנו אותה אחרת – ואת הערך המוסף הזה נביא לזירה הצפונית".
הדגשים באימונים שונים לגמרי מהתמרון בעזה. כך, למשל, לוחמי הסיירת נדרשים לשפר את יכולות הקליעה והצליפה שלהם בירי לרחוק, לטווחים של בין 800 מטרים לקילומטרים אחדים, כי בדרום לבנון האויב יתפרס אחרת לגמרי.
בין ההאמרים שמובילים על ידי חיילות קרביות מבסיס צאלים, בין פאתי הכפר טורעאן לבקעת בית נטופה, נמצאים גם לא מעט מילואימניקים מהסיירת. "שחררנו אותם, אבל הם מתעקשים להישאר פה כל עוד המלחמה לא נגמרה, הם לא מסוגלים לחזור לעבודה", העיד סא"ל דוד. בחלקם הוא ישתמש אחרת, גם בתמרון הבא.
המלחמה צפויה לשנות ללא היכר את צבא היבשה, ובקצה זה יגיע גם לסיירת גולני. בקרוב תוקם בסיירת פלגת הדרכה, על בסיס לוחמי מילואים, שתארוז את כל לקחי הלחימה בעזה כדי להפיצם לדורות הבאים בסיירת. בנוסף, היחידה תקבל בקרוב טילים קרקעיים חדשים ומסווגים, אמצעי איסוף וגילוי חדשניים, עוד רחפנים מסוגים שונים ויכולות לסימון אויב עבור השמדתו על ידי כוחות שכנים או מהאוויר. מתיחת הפנים תכלול גם מערך ניוד חדש בשטח אויב וצוות נוסף לתקיפה באמצעות רחפנים מתאבדים.
"צריך לוודא שאין ביטחון עצמי מופרז"
בסיירת שמו לב לשינוי נוסף – החוסן המנטלי התחזק אצל הלוחמים, שמטבעם לא אהבו כל כך לאורך השנים את ערפל הקרב, חוסר הידיעה ושינויי המשימה התכופים. "בלחימה בעזה הפעילות הייתה יחסית מתוכננת, ובשגרה קשה לתרגל 100% של אי-ודאות, אבל היו לנו זמני המתנה ברצועה, מקרים שבהם חייל נפצע ויצא, וחבריו במשך שבוע לא עודכנו מה מצבו. היו שבועות ארוכים בלי לדבר עם הבית. זו עלטה שחיזקה מאוד את השריר המנטלי בראייה קדימה, אנשים פיתחו עור של פיל".
"מצד שני, עלינו, כמפקדים, לוודא שאין ביטחון עצמי מופרז, ושירידת המתח מהלחימה העצימה לא יוצרת תופעות בעייתיות", הוסיף מפקד היחידה. "ההשפעה גם מאוד שונה על כל אחד, חוויה אחרת ואינדיבידואלית. תשאל לוחמים וקצינים שלי איך הם חוו את 7 באוקטובר, כל אחד יספר לך סיפור אחר".
את הימים הראשונים מחוץ לרצועת עזה העבירו לוחמי הסיירת בעיבוד מנטלי של חוויות הלחימה. בין היתר, באמצעות שיתוף קבוצתי של חוויות הקרב שעברו והמראות הקשים שאליהם נחשפו. רק לאחר מכן שוחררו למספר ימי הפוגה בבית, שכללו ביקורי פצועים מהחטיבה ומשפחות שכולות.
שלושה חללים יש לסיירת גולני מהמלחמה: רס"ן מרדכי שמיר ז"ל, סרן לירון שניר ז"ל וסמ"ר רואי חיים גורי ז"ל. מתוך עשרות פצועים רק שניים עדיין לא חזרו למלחמה – לאחד נקטעה הרגל, והשני ישוב בקרוב לסיירת.
"רק מהניסיון שצברנו בעזה אנחנו יכולים, כיחידה, להוציא ספר שלם של לקחים מבצעיים", העיד סא"ל דוד. "את הרענון הלאה אנחנו עושים בצניעות, בלי טיסות לחו"ל ובדגש של הסוויץ' המקצועי בין עזה ללבנון. אני לא אומר לחיילים שלי שחיזבאללה חזק מחמאס, כי זה מושג ערטילאי. אני כן מציג בכל תרגיל שעשינו בשבועיים האחרונים אילו יכולות יש לחיזבאללה, שהשתנה בשנים האחרונות".
"הפעילות בעזה החזירה את היכולת לסמוך על כוחות היבשה"
אחד הדברים שניסו בסיירות של חטיבות החי"ר "להוכיח" למקבלי ההחלטות בתמרון בעזה הוא שאפשר וכדאי לחזור לחי"ר הקלאסי של פעם. להתבסס עליו בהתקדמות ליעדים ובתוכם, ולא להתחבא מאחורי הנגמ"שים הממוגנים או בתוכם. למרות שלסיירת גולני יש נמ"רים, מבחינת מפקד הסיירת חשוב לזכור את היתרון החשאי והמהיר של תנועה ברגליים.
"הנמ"ר נותן מיגון ויכולת לשאת יותר אמצעים, ולכן חשוב להשתמש בו כתמהיל ולא ככוח עיקרי. יהיו לנו אזורים שבהם נפשוט רגלית ונדע להשתמש נכון ברק"מים (רכבים קרביים משוריינים – י"ז) – לזכור שאחרי טיל ראשון יש עוד טיל, לנסוע מהר עם הנמ"רים ולנתח נכון נתיבי התקדמות".
לפי סא"ל דוד, נראה שהמטרה הושגה. "הפעילות שלנו כחי"ר בעזה החזירה את הצבע ללחיים של מקבלי ההחלטות ביכולת לסמוך על כוחות היבשה בתמרון. היו כאלה שלא האמינו שנתמרן כל כך מהר. הוכחנו שאפשר לתמרן בעומק שטח האויב ולסיים עם מעט נפגעים יחסית. זה הצליח בעיקר בזכות מאמץ משולב בין כל הכוחות. אני יודע לזהות טייסים לפי הקול שלהם בקשר, ויודע בדיוק מה אקבל מהסטי"ל או ממטוס ה-F-35. חימושים מהאוויר נחתו 35 מטרים ממני, כי הגענו לרמת אינטימיות גבוהה בשיתוף הפעולה הזה".
- אבל לא ידעתם מראש מודיעינית כמה מנהרות יש לחמאס או את היקפי הנשק והאמל"ח שלו. יש לך ביטחון במודיעין שלא יהיו הפתעות כאלה גם בתמרון מול חיזבאללה?
"בסוף מודיעין יהיה חסר ולא אקבל את כל חלקי הפאזל. המודיעין סייע לנו לתקוף יעדים רבים תוך כדי תנועה ולהתקדם נכון, והרבה מודיעין גם ייצרנו בעצמנו. אני נערך לכך שבלבנון אפגוש דברים אחרים, כי כל אויב מכין הפתעות. לחיזבאללה יש שדות שלמים של משגרים מוסתרים שנצטרך להגיע אליהם ולהשמיד אותם. זה בדיוק ההבדל בין מבצע או סבב למלחמה. אני לא רוצה ולא מוכן יותר שתושב משגב עם יפתח את חלון ביתו ויראה פעילי חיזבאללה בהסוואה לאזרחי, בדיוק כפי שפעלתי כדי שזה לא יקרה יותר לתושב נחל עוז מול שג'אעיה".
לעצב מחדש את תפיסת ההגנה, לא רק לתפוס קו
סא"ל דוד ופקודיו יודעים שמעכשיו הם חלק במהלך צבאי עם מטרה מאתגרת מאוד – לשכנע רבבות ישראלים לשוב לבתיהם בחבל הארץ שננטש בגליל – באמצעות מעשים ולא רק בדיבורים. בהנחה שהסדרה עם חיזבאללה אכן תצא לפועל, המשימה תהיה קשה אפילו יותר. "חשוב לנו לעצב מחדש את תפיסת ההגנה בגבול. אנחנו לא באים לתפוס קו, אלא להתפרס בכל הגבול למשימות התקפיות של שלילת יכולות חיזבאללה והכנת האפשרות לתמרון בשטח לבנון", אמר סא"ל דוד.
"האויב הוא אחר, תשתית הטרור שלו ענפה בהרבה ממה שראינו ברצועת עזה, ושם חווינו הפתעות מצביות מהיקפי מנהרות הלחימה וגודלן, כמו גם מתשתיות הלחימה שחמאס פרס בכל בית ורחוב", הוסיף. "חיזבאללה לאין שיעור גדול יותר. יש לפעיליו אמצעי ראיית לילה, ציוד צבאי טוב, ניסיון מבצעי מסוריה. ועדיין, באופן חד-משמעי אנחנו חזקים מחיזבאללה, ובטוחים שכל מה שיתמרן לכיווננו יחוסל".
בסיירת גולני "מתנחמים" בעובדה שחיזבאללה נחשב לארגון צבאי מסודר יותר מחמאס, עם מבנה צבאי סדור שכולל היררכיה, מרכזי כובד, חמ"לי פיקוד ושליטה מרכזיים, ופחות חוליות שטח. הפער בין ארגוני הטרור בא לידי ביטוי, בין היתר, בעובדה שאת גדוד שג'אעיה בחמאס, שנחשב לאחד הגדודים החזקים בעזה, הסיירת פירקה בתוך ימים אחדים.
"עשינו האדרה לחמאס כי במשך שנים הם עבדו טוב במרחב ההשפעה ועבדו נכון כיאה לארגון טרור", הסביר סא"ל דוד. "הם ניסו לפעול במבנה של גדודים וחטיבות, אבל זה רחוק מאוד מסדר הגודל והצורה שאנו מכירים בצה"ל. בפועל, רוב הפעילים שלהם לא ידעו לאן ללכת אחרי שהרגנו את מפקדיהם. ועדיין, אחרי מה שהם עשו לנו ב-7 באוקטובר, אני לרגע לא מזלזל בהם ובטח לא בחיזבאללה".
לוחמי הסיירת נערכים כעת לאויב שמימון בהרבה בהפעלת האמל"ח שלו, בהסוואה וביכולות הגילוי. בסיירת גולני, כמו בחטיבה החומה כולה, מציגים נשק שקשה מאוד לשבור – רוח לחימה וערכים מבית, שמניעים את הלוחמים עד הסוף. "גם מול צבא מערבי אי-אפשר לעצור אותנו בזכות רוח הלחימה. רוב הפתרונות לבעיות המבצעיות צפו מלמטה, מהחיילים שלנו בשטח שפיתחו טכניקות קרביות חדשות ודרכים טובות יותר להשתמש באמצעי הלחימה".
בניגוד לרצועת עזה הקטנה יחסית, בסיירת מתכוננים הפעם לכך שהפיזור של היחידה יהיה גדול בהרבה. הפלגות לא יהיו קרובות זו לזו, אלא יתפזרו על פני קווי רכס ארוכים ושלוחות הרריות, שיחייבו יותר עצמאות וביטחון למפקדי הצוותים. אל זה יצטרף גם האתגר בפעילות באזור חסום מ-GPS שיצריך ניווט קלאסי כמו פעם.
"קצינים כבר הפסיקו להרים משקפת, אפילו לא לשים אותה בצמוד לחזה על הווסט, אלא עמוק בכיס האחורי של האפוד. זה בזכות כל אמצעי הגילוי והניווט החדשניים", העיד אחד מהקצינים בסיירת. "בלבנון נהיה חייבים לחזור למקורות, להרים משקפת, לחפש את האויב בעין, ולנתח שטח במבט אנושי ולא דרך המכשירים".
הבדל נוסף בפעילות יהיה בעצימות שלה, טען הקצין. "אם בעזה היינו מאוד אגרסיביים, בלבנון נהיה חייבים להפעיל יותר תחבולות ולנוע מהר בתאי שטח גדולים, שבהכרח נהיה בהם חשופים יותר לאש אויב. אם בעזה קציני הקשר הקימו לנו בין-לילה אתרי תקשורת ודיברנו זה עם זה כאילו זה אימון בגולן, אז בלבנון זה לא יקרה. נצטרך לאתר בעצמנו נקודות לפריסת אנטנות, כי אחרת לא יהיה לנו איך לתקשר".
"אם מול חמאס התמודדנו במקרה הטוב מול חוליות בודדות של מחבלים, מול חיזבאללה זה יהיה נגד פלגות של 120 חמושים", הוסיף הקצין. "אין יותר לנוע בצפיפות בשטח בנוי וקטן, אלא בשטחים פתוחים – תוך הקפדה על רווחים, כי חיזבאללה יודע היטב לפצמ"ר כוח שבתנועה".