בעוד ועדה בכנסת שדנה על קריסת מערך המילואים בשעת חירום שרר קונצנזוס מופלא, אפילו נדיר, של חברי ממשלה וקואליציה לצד חברי אופוזיציה, אשר שיבחו שוב ושוב את "הלביאות" – אימהות ונשות המילואימניקים שבזכותן הכל קורה, הודו להן, והעלו על נס את הצורך בגמול למשרתים: הקלות בביטוח לאומי, מס הכנסה ועוד.
1 צפייה בגלריה
מחאה בבני ברק
מחאה בבני ברק
מחאה בבני ברק
(צילום: AP Photo/Francisco Seco)
אלא שאת הדבר הכי בסיסי שבשלו התכנסנו - נשות מילואימניקים, אימהות ללוחמים, אשר ביניהן בלטו נשות המגזר הדתי - חרד"לי - והוא הרחבת שורות המתגייסים באמצעות עצירת "חוקי הגיוס", ההופכים עד מהרה לחוקי "פטור מגיוס", הוצאת צווים לכולם, ויישומם באמצעות סנקציות, לא קיבלנו. אף חבר קואליציה מבין המעטים שנכחו - לא התחייב לגיוס שוויוני ומלא לאלתר .
בקונצנזוס הישראלי - ציוני, מימין ומשמאל, מסכימים כי את הרעיון לפטור של מגזר שלם מחובת גיוס בשל ערך "תורתו אמונתו" במדינה יהודית, צריך להשליך לתהום הנשייה, ולפעול במיידי לגיוסם, ואין יותר גלוי וידוע מההתנגדות החרדית לגיוסם.
ולמרות זאת ובניגוד למתבקש בעת חירום כאשר הצורך המיידי ללוחמים הפך להיות שאלת "להיות או לחדול", עסוקה הממשלה במניפולציות לשינוי התודעה, כמו, שאת החרדים אי אפשר לגייס בלי "הסכמה" ו"רצון", וש"סנקציות לא יעזרו" וגם צריך להמשיך ולממן אותם - באמצעות מענקים למעונות, לימודים, והנחות, כי "מה אשמים הילדים והנשים?" תוך הצגת מתוויי גיוס למיניהם, שכידוע אף אחד מהם לא הביא ולא יביא את חרדים לבק"ום מרצונם הטוב.

כל הפייק הזה

מול כל הפייק הזה, התפרצנו לאחרונה נשות הציונות הדתית, אלו שבני זוגן וילדיהן, כמו רוב המשרתים, נדרשו למעל 250 ימי מילואים, בחלקם עם צו 8 פתוח, יוצאים ונכנסים לעזה וללבנון כבר יותר משנה - אימהות ורעיות שמהשביעי לאוקטובר לא עצמנו עין, ומול ממשלה ומפלגה המתיימרת להיות "ציונות דתית" שזכתה ברוב קולותיהן, ועתה מפנה להם עורף - זעקו את האמת הפשוטה - "המלך עירום" וכי הסירוב החרדי להתגייס – הוא השתמטות, ואין לו הצדקה, לא ערכית, לא דתית, ולא חברתית. "גיוס לצבא היא מצווה השקולה כנגד לימוד תורה", קבעו נשים הדתיות כנגד השימוש הציני בתורה, וקראו לרבני המגזר אליו הן משתייכות, לצאת בקול רם ובגלוי נגד מי שהמדינה עבורם היא רק קערת שומן לקחת ממנה.
וגם "שיוויון בגיוס, הוא ערך מוסרי" זעקו הנשים שהן ומשפחותיהן הפכו זה מכבר למגש הכסף עליו ניתנת לחרדים מדינת יהודים, תוך דחיית כל חוקי "המתנות" והקומבינות - כאתנן להדיפת גל המחאה האמיץ - המתכוון ברצינות לגיוס חרדים גם במחיר הפלת הממשלה.
כנגד קואליציית "ימין על מלא" המתבססת על סחטנות חרדית, ומקרבת את ישראל לסיפו של משבר חמור, מתייצב ציבור דתי מפוכח, הקורא לערכים של שוויון ודמוקרטיה
ועל התבטאויות השרים והרבנים החרדיים השמים עצמם כנציגי האלוקים "כל יום לימוד חוסך יום קרב" (דרעי) אפילו לא התעכבו.
כך כנגד קואליציית "ימין על מלא" המתבססת על סחטנות חרדית, ומקרבת את ישראל לסיפו של משבר חמור, בו אורח החיים החרדי, של ילודה גבוהה, חוסר השכלה מודרנית, והימנעות משוק העבודה, המהווה איום ממשי ומידי על עצם קיומה של המדינה, מתייצב ציבור דתי מפוכח, הקורא לערכים של שוויון ודמוקרטיה.
קריאת החירום של מחאת הנשים הדתיות (אין זה מקרה כי קולן של הנשים הינו הראשון לקריאת ההשכמה) למען גיוס החרדים, היא גם הזדמנות אמיתית לבחינת הנחות היסוד של החברה הדתית לאומית, ביחסה למדניות המערבת בין הדת למדינה, לפוליטיקה, ולחלוקת המשאבים, שהרי הקלון החרדי של ההשתמטות מהצבא הוא רק פן אחד של מדיניות זו.


בתיה כהנא דרורבתיה כהנא דרורצילום: תומר שלום


המלחמה הנוכחית, וההתגייסות האזרחית, לימדו אותנו כי בפועל הציבור הדתי, והחילוני הן מימין והן משמאל, כבר נמצאים באותו הצד - יישום מדיניות המתעלה על שיקולי דת ומגזר, הרואה את טובת המדינה ובטחונה תחילה, לכך נדרש מסגור של עקרון חוקתי המבסס את הפרדת הדת מהפוליטיקה, עקרון שלמעשה כבר נתמך על ידי הרוב הציוני במדינה - מה שבסופו של יום, גם עשוי לסלול את הדרך, לנטרול המגזר החרדי מהפוטנציאל המאיים שלו על עתיד המדינה, ולהפיכתו לחלק מהשותפות הישראלית הן בתורתו, והן באומנותו, כמנוף לקיומה ולשגשוגה.

עו"ד בתיה כהנא דרור, חברה ברשימת "ישראל ביתנו", אמא ללוחמים בסדיר ובמילואים, מייסדת תנועת "תדע כל אם" וממובילות תנועת "אמא ערה", עמיתת מחקר במכון הרטמן.