ההצהרה הדרמטית של שר הביטחון יואב גלנט והגיבוי שקיבל הבוקר (חמישי) מרוב המערכת הפוליטית באשר לגיוס חרדים מעלה את השאלה: כיצד יפעלו שאר המפלגות המרכיבות את הקואליציה? בעוד שרוב הכנסת סבורה שיש לקדם כעת שוויון בנטל, דווקא במפלגות הקואליציה שהציבור שלהן משרת באחוזים גבוהים - נרשמה שתיקה, לפחות בינתיים.
בראש "רשימת השתקנים" עומד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שטרם התייחס להצהרת שר הביטחון, אותו כבר פיטר לפני כשנה בגלל הצהרה אחרת. גם בציונות הדתית וגם בעוצמה יהודית מסרבים להתייחס להצהרה של גלנט ולומר איך לדעתם צריך להיפתר הפלונטר הפוליטי, שיש הסבורים שעשוי להוביל לבחירות.
בחדרים הסגורים מודים שרים במפלגות של איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' שהמשוואה חייבת להשתנות ולממשלה הנוכחית אין מנדט להבדיל בין ציבור אחד לאחר ולא לגייס חרדים. "ההבנה ברורה. החרדים חייבים להתגייס אבל המנהיגים שלהם עדיין שבויים בגישה ישנה. אם הממשלה הזאת לא תצליח לגייס חרדים בהסכמה, נגיע לנקודה מאוד נפיצה ולא רצויה בזמן מלחמה עם הצעירים שכן נושאים בנטל", הם אומרים.
לדברי הגורמים, רבים מהחרדים כן מבינים שנוצרה שעת כושר ליישם את החוק, אולם הם לא בשלים לעשות זאת מכל מיני סיבות. "השתיקה של הציונות הדתית ועוצמה יהודית היא בלתי מובנת", אומר הבוקר בכיר בליכוד. "אנחנו אמנם לא אוהבים את מה שגלנט עשה, אבל כן מאמינים בגיוס לכולם בתקופה הזאת ומוטב שגם סמוטריץ' ובן גביר ישתתפו במאמץ ההסברה".
מנגד, מי שכן אהבו לשמוע את הצהרת גלנט, שלמעשה מעניקה זכות וטו לשר בני גנץ סביב סוגיית חוק הגיוס, הם אנשי המחנה הממלכתי. שר הביטחון הבהיר אמש בהצהרתו כי לא יביא את החוק להצבעה אם לא תושג הסכמה בנושא עם כל מפלגות ממשלת החירום שהוקמה בצל המלחמה. ח"כ מתן כהנא אמר בריאיון לאולפן ynet כי "גלנט מוכיח אומץ לב, ולא בפעם הראשונה. הוא אומר ועושה את הדבר הנכון. והוא מבין שהמתווה שלנו זה המתווה היחיד שבאמת הוא רציני ורלוונטי".
כהנא לא הכחיש כי ייתכן שהמהלך של גלנט אמש היה מתואם עם אנשי גנץ, אך הבהיר כי אינו מכיר דבר כזה. "בסופו של דבר ברור שגנץ וגלנט בקשר סביב כל סוגיות המלחמה וסוגיות נוספות. להגיד שהיה תיאום? את זה אני לא מכיר", אמר בריאיון לאולפן ynet. לדבריו, הצהרת שר הביטחון היא צעד בכיוון הנכון: "מה שנכון עכשיו למדינת ישראל זה להגדיל את הצבא, ושחרדים ייכנסו לשירות למען מדינת ישראל, בין אם זה שירות לאומי חינוכי, שירות לאומי בארגוני הצלה או בעדיפות לשירות צבאי במסגרות שמתאימות להם".
הוא ציין כי 7 באוקטובר הדגיש עד כמה מה שהיה סוגיה חברתית שעסקה בשוויון הפכה לסוגיה "ביטחונית קיומית", כלשונו. "אני חושב שאחרי 7/10 כולם מבינים את זה. אנחנו פשוט צריכים צבא יותר גדול, אנחנו צריכים את אחינו החרדים איתנו בצבא, אני חושב שהזדמנות מצוינת לטפל בסוגיה הזו ולעשות מה שצריך".
- אבל כשגלנט מעביר בעצם את הכדור לשדה שלכם, לגנץ ולאיזנקוט, הוא בעצם אומר: לכו אתם, דברו עם החרדים.
"אני לא חושב שהוא מעביר את הכדור אלינו, אני חושב שגלנט מבין שההצעה שלנו זו ההצעה הכי טובה שיש היום בשולחן והיא טובה באופן אבסולוטי, כי בסוף היא מאפשרת לחרדים ולאוכלוסיות אחרות לשמור על אורחות חייהם בצורה מושלמת והיא מכניסה אותם לתוך מעגל המשרתים את מדינת ישראל, ומגדילה את הצבא שזה מה שצריך עכשיו. גלנט הבין את זה שאין לאף אחד פתרון אחר שהוא פתרון שיכול להביא את כל הפתרונות האלה, והוא הצטרף לפתרון ההגיוני היחיד שיש".
- אתה מאמין שבאמת זו ממשלה שתדע לגייס חרדים?
"שמענו כבר את משה ארבל מדבר על זה, גם שמענו את מרגי מדבר, אנחנו שומעים את החרדים, הם כבר מבינים שאין ברירה. הם מבינים שהם חייבים להיות חלק מהדבר הזה. להגיד לך שעכשיו הם בריצת אמוק להצטרפות לצבא? אני לא בטוח. אני מעריך שמאוד ננסה לשכנע".
לטענת ח"כ עמית הלוי מהליכוד ההצהרה מחמיצה את העיקר. "העיקר זה לא הווטו, זו לא הדרך. הדיון צריך להיות לגופם של דברים. שירות בצה"ל צריך להיות חובה. גם חובה דתית, מצווה הכי חשובה בתורה - לשרת בצבא. זה מובן מאליו, זה התשתית. זו התשתית של התנ"ך. יש עוד פיל בחדר שמשום מה לא מוזכר - הציבור הערבי. גם הוא מחויב לשרת. החובה - על כל אזרח".
עם זאת, הלוי לא דחה את טענות גלנט על הסף. "הדיון בנושא צריך להיות ענייני. אם השר גלנט מציע דבר ענייני, צריך לדון בהצעה", אמר ל-ynet. ח"כ דן אילוז מהליכוד אמר כי הוא אמנם היה מבין הראשונים שהודיעו על תמיכה ב"תהליך אמיתי של גיוס בחברה החרדית", אבל כ"ששר הביטחון נותן זכות וטו לשר גנץ, השחקן היחיד שיש לו אינטרס מובהק לפוצץ הכול וללכת לבחירות, הוא לא מקרב פתרון אלא רק מרחיק אותו".
שרון כידון השתתפה בהכנת הכתבה