התינוקת ממחדל ההפריה של בית החולים אסותא בראשון לציון יצאה היום (רביעי) לאוויר העולם, בזמן שהחיפושים אחר הוריה הביולוגיים נמשכים. כרגע עורכים בבית החולים שיבא בדיקות שגרתיות לתינוקת, שבני הזוג דורשים לגדל - בטענה שחרף הטעות של אסותא עדיין מדובר בבתם שלהם: "האם והתינוקת במצב טוב, התינוקת עוברת סדרת בדיקות".
זמן קצר אחרי הלידה, מסרה האישה שילדה את התינוקת כי "אני עייפה ומותשת, אבל הגשמתי את חלום חיי. רציתי בת שנים רבות ועברתי טיפולים מפרכים עד לרגע המיוחל. אני מבקשת שיאפשרו לי לגדל אותה ויעזבו אותי לנפשי". רק השבוע פנו נציגיהם של השניים לאסותא ואמרו כי "האישה כורעת ללדת בזמן שהלב שלה נקרע. תניחו לה לנפשה".
באסותא לא נענים לבקשתה של האישה, ומתכוונים להרחיב את מעגל החיפוש אחר ההורים, דבר שעשוי להכניס עשרות עד מאות נשים וזוגות לתהליך החיפוש הפוטנציאלי. כמו כן, לא ידוע מה עלה בגורל העובר של האישה ההרה, שלא נמצא עד היום, וישנו גם תרחיש שהוחזר לרחמה של אישה אחרת.
כעת יחזרו הצוותים לכל אחד מנקודות הממשק שבהם אולי התרחשה הטעות המצערת. התרחיש הראשון הוא שלאחר שאיבת הביציות מהאישה ההרה וההפריה, נרשם העובר המוקפא על שם אחר. האפשרות השנייה היא שבאותו פרק זמן סדר החזרת העוברים השתנה, כך שלרחמה של אישה אחרת הוחזר העובר של האישה ההרה שעומדת במרכז הפרשה. אפשרות נוספת היא שלאחר השאיבה הופרו הביציות של האישה ההרה עם זרע שאינו של בעלה, ולאחר מכן הועברו לרחמה של אישה אחרת. גם אופציות נוספות עשויות להיבדק, ובהן שהעובר שהוחזר לרחמה של האישה הופשר בשלב יותר מוקדם.
למה אסותא אינה יכולה להניח לשאלה מי הם ההורים הגנטיים ולהיעתר לבקשת היולדת? במצב בו אין מחלוקת שהתינוקת אינה קשורה גנטית ליולדת, ורק בגלל טעות של המעבדה באסותא היא בהיריון איתה, וכאשר שתי ערכאות משפטיות קבעו למה חשוב לבדוק מי הם ההורים הגנטיים של התינוקת - אסותא לא יכולה להיעתר לבקשתה של היולדת ולהתיר לה לגדל את התינוקת מבלי לברר מיהם ההורים הגנטיים.
גם אם מניחים בצד את האינטרס של הזוגות הרבים שנמצאים כיום בחוסר ודאות נוראי לגבי השאלה האם בתם היא התינוקת שנולדה, בתי המשפט מדגישים כי מבחינת זכויות התינוקת שתיוולד - יש לברר מי הם הוריה הגנטיים.
עו"ד יהודית מייזלס המתמחה בדיני משפחה ופונדקאות מסבירה: "האם שנשאה את התינוקת מבקשת כי יניחו לה לנפשה ואולם, הזיקה הגנטית כזיקה מרכזית להורות היא עדיין הגישה השלטת במשפט הישראלי. ייתכן שהמשפט לא יוכל, עם כל החמלה והאמפתיה, להגשים את משאלת ליבה של היולדת כי יניחו לה, משום שמעורבת גם ילדה שאת זכויותיה יש לבחון. זכותו של קטין להיות חלק מהתא המשפחתי הביולוגי שלו ומהמטען הגנטי המשפחתי היא זכות שמעוגנת באמנת האומות המאוחדות בדבר זכויות הילד. גם הזוג שסיפקו את הזרע ואת הביצית יכולים לטעון כי זכותו של קטין להיות חלק מהתא המשפחתי הגנטי שלו".
בינתיים, ועל רקע השימוע הצפוי לבית החולים במשרד הבריאות, אמר הבוקר שר הבריאות ניצן הורוביץ ל-ynet radio כי נבחנת סגירה מלאה או חלקית של יחידת ההפריה באסותא. "צריך לתת לבית החולים להגיב", הוסיף. "אנחנו עושים בדק בית מאוד רציני כדי להבין למה הטעות קרתה, וכדי לוודא שהיא לא תקרה שוב". הוא הוסיף כי אין כל אינדיקציה לכך שהיו מקרים נוספים של הפריה שגויה.
הנהלת רשת אסותא ממעטת להתייחס באופן פרטני לנושאי התפקידים עצמם ולמשמעות מבחינת המשך תפקודם - על אף שממדי הכישלון מתבהרים. יש להדגיש כי ד"ר יוסי חסון, שמשמש ראש יחידת ה-IVF כיום בבית החולים, לא ניהל את המחלקה בעת האירוע, ומי שעמד בראשה באותו זמן הוא ד"ר אריק כהנא, שמאז סיים את תפקידו כמנהל, אך ממשיך לעבוד כרופא במחלקה. נשים שטופלו ומטופלות ביחידת ההפריה זעמו על מה שכינו "היעדר לקיחת אחריות" מצד מי מבעלי התפקידים, אך מנגד השיבו באסותא כי אין זה הזמן למה שכינו "עריפת ראשים".