מרגע שנגדעו באופן סופי התקוות למניעת מלחמה באירופה, ורוסיה פתחה הבוקר (חמישי) במתקפה משולבת על אוקראינה ופלישה לשטחה, נותרה לקייב תקווה אחת לסיוע מהמערב: חבילת סנקציות כלכליות על מוסקבה, על סביבתו של ולדימיר פוטין ואולי אף על הנשיא הרוסי עצמו. אלא שמומחים העוסקים בנושא מטילים ספק באפשרות שאפילו מהלך כזה יעצור את פוטין, מאחר שהוא פועל ממניעים אידיאולוגיים וגיאו-פוליטיים שמשמעותם עבורו עמוקה, ומימושם חשוב לו גם במחיר פגיעה בכלכלת רוסיה השברירית.
מלחמת רוסיה-אוקראינה - עדכונים דקה אחר דקה
ד"ר ג'ניפר שקבטור, יועצת לבנק העולמי לענייני מזרח אירופה ומרצה באוניברסיטת רייכמן, טוענת שהעולם ממעיט בחשיבות הנרטיב שמציג פוטין, שלפיו אוקראינה היא "טעות היסטורית" שהשתרשה אחרי פירוק ברה"מ וקבלת העצמאות. "פוטין, מבחינתו, מנסה לתקן טעות היסטורית ולכן סנקציות כלכליות לא ישפיעו עליו", היא אומרת. "למתבונן מהצד פלישה לאוקראינה נראית כהזיה, אבל כשמבינים שהוא מונע מההיסטוריה, זה מתחיל להסתדר עם פתיחת המלחמה".
לדבריה, לפוטין יש שתי מטרות ברורות: בשלב ראשון פירוז אוקראינה מנשק, ובשלב שני פירוק הלאומיות שלה והפיכתה למדינת חסות של רוסיה. "המלחמה הזו תימשך ככל שיידרש, עד שפוטין ישיג את המטרות שלו", היא מוסיפה. "הוא היה מעדיף בליץ קצר, אבל כל הסימנים מעידים על זה שזו תהיה מלחמה ממושכת. כמה רחוק הוא ילך? אולי רק התחייבות של אוקראינה והאיחוד האירופי שאוקראינה תישאר תחת חסותו יוכלו להשפיע עליו לעצור".
- אז לסנקציות לא תהיה השפעה?
"רוסיה הולכת על כל הקופה ולטווח הארוך היא חושבת שזה ישתלם לה כלכלית. בכל מקרה, המלחמה הזו היא עבורה סיפור של רעיון, אידיאולוגיה וחזון. אין הפסד כלכלי שיעצור את זה. אני מניחה שזו סופה של אוקראינה כדמוקרטיה".
- שר החוץ לפיד הצהיר שישראל מגנה את רוסיה. איך ישראל צריכה לנהוג בשלב הזה?
"רוסיה ציפתה מישראל לא לגנות את הפלישה לאוקראינה. הרי גם רוסיה לא גינתה פעולות ישראליות כאלה ואחרות. מצד שני, אם ישראל לא מגנה - זה לא לרוחה של אוקראינה. לא נראה שלישראל יש מה לעשות חוץ מלהשתדל להישאר ניטרלית, בעיקר על רקע המתח בגבול הצפון כשרוסיה נמצאת בסוריה, ועל רקע זה שלישראל אין יחסים אסטרטגיים עם אוקראינה".
גם שגריר ישראל לשעבר במוסקבה, צבי מגן, סבור שהשאיפה של פוטין היא לבטל את אוקראינה כמדינה. "הוא ככל הנראה יעשה את זה בדרך משולבת", הוא מסביר. "חלקה באופן צבאי וחלקה באמצעים נוספים. הוא מקווה שיצליח לערער את היציבות ולהחליף את השלטון.
"כרגע הוא הכריז על 'מבצע מיוחד', קרי – מוגבל. לא ברור אם הרוסים מתכוונים לנסות לתפוס את כל שטח אוקראינה, כי זה כרוך בלחימה קשה. אולי הם יסתפקו במחטפים של כמה אזורים וחיסול תשתיות ביטחוניות. הם כבר התחילו לחסל את בסיסי חיל האוויר ומרכזי שליטה ובקרה, מה שיכול לערער את הצבא, לאלץ את אוקראינה להיכנע, ואז יכתיבו לה מה לעשות".
מגן מזכיר שזו לא הפעם ראשונה שבה רוסיה של פוטין משתמשת בכוח צבאי כדי לכפות על חברה לשעבר בברה"מ להישאר תחת חסותה: "אני מזכיר את גאורגיה ב-2008, שנכבשה צבאית ולמעשה לקחו ממנה אזורים שלמים. כשמדובר באוקראינה נדמה שהדברים קצת שונים. לשמוע אזעקות בקייב זה משהו אחר. קשה לי כרגע לדמיין את הרוסים הולכים על מהלך צבאי רחב היקף. הם יסתפקו כנראה באזורים מסוימים ובהטרדה ולחצים כדי להפיל שלטון. אבל אצל פוטין אי אפשר לדעת".
גם ראש מרכז בס"א למחקרים אסטרטגיים, ד"ר איתן שמיר, סבור שמטרתה של רוסיה אינה בהכרח לכבוש את אוקראינה במלואה. "אחת הסיבות שפקפקו בכוונה לפלוש ממש עד הרגעים האחרונים הייתה שהכוח הרוסי יוכל אולי לכבוש, אבל לא יצליח להחזיק את אוקראינה", הוא אומר. "אחת ההנחות היא שהרוסים רוצים בעצם לערער את אוקראינה. כלומר, הם אומרים למערב: 'אוקראינה לא תהיה שלנו אולי, אבל היא גם לא תהיה שלכם'. אפשרות נוספת זה היא ניסיון להביא לשינוי במשטר האוקראיני, להציב ממשלת בובות שתתאים ותיענה לציוויים שיבואו ממוסקבה, בדומה למה שאנחנו רואים בבלארוס".