בין המלחמה לשביתה, מיליוני תלמידים מתחילים שנת לימודים נוספת: בצל המלחמה, העובדה שעשרות אלפי תלמידים שפונו מבתיהם עדיין לומדים מרחוק והשביתה בתיכונים - היום (ראשון) נפתחה עוד שנת לימודים מורכבת במיוחד.
שר החינוך קיש בפתיחת חדר המצב, אתמול
(צילום: גיל נחושתן )
בהתאם להחלטת שר החינוך יואב קיש, שנת הלימודים בצפון נפתחה במתווה עורפי. המשמעות: בצפון ילמדו ב-44 בתי ספר המרוחקים מקו העימות ומאושרים ללמידה על ידי צה"ל.
במקביל להתמודדות עם השלכות המלחמה והשנים האחרונות שטלטלו את מצבם של התלמידים, תצטרך השנה מערכת החינוך להתמודד עם אתגרים קבועים - ובהם משבר המחסור במורים ובגננות שרק מוסיף להחמיר, צמיחת החינוך המיוחד ולימודי ליבה בחברה החרדית.
השנה ילמדו כ-2.7 מיליון תלמידים ותלמידות במערכת החינוך, מפעוטות במעונות היום ועד לתלמידי כיתות י"ב. מנתוני משרד החינוך עולה כי כ-179 אלף תלמידים ותלמידות יעשו את צעדיהם הראשונים בבית הספר, כשיתחילו היום את כיתה א'.
אלא שכ-514 אלף תלמידים לא זכו לפתוח את השנה הבוקר - תלמידי הכיתות י' עד י"ב, שנשארו בינתיים בבית בשל השבתת הלימודים על ידי ארגון המורים העל-יסודיים, במחאה על כך שלא נחתם הסכם שכר. בין אותם התלמידים ישנם 144 אלף תלמידים העולים לכיתה י"ב.
בין התלמידים שילמדו השנה במערכת החינוך, ישנם כ-180 אלף תלמידים ותלמידות מחוננים, וכ-354 אלף תלמידים ותלמידות הזכאים לחינוך מיוחד. מי שילמדו אותם הם 236 אלף עובדות ועובדי הוראה, ובהם 5,754 מנהלות ומנהלי בתי ספר, 206 אלף מורות ומורים ו-24,200 גננות וגננים. הלימודים יתקיימו השנה ב-22,000 גנים, ב-5,754 בתי ספר וב-5,533 מעונות יום מפוקחים.
כ-16 אלף מכלל תלמידי ישראל פונו ממקומות מגוריהם בדרום הארץ ובצפונה ב-7 באוקטובר, וטרם שבו לבתיהם ולסביבתם הטבעית. כ-945 מאותם תלמידים יעלו השנה לכיתה א'. האתגרים המרכזיים שעימם תתמודד השנה מערכת החינוך קשורים באופן ישיר להשלכות המלחמה, מתן סיוע לתלמידים המפונים ולאלו הלומדים בבתי ספר עורפיים, ומתן מענים רגשיים, פדגוגיים וחברתיים לקשיי התלמידים.
רן ארז מודיע על השביתה בתיכונים, שלשום
(צילום: ארגון המורים)
בסקירה שנתן שר החינוך קיש בוועדת החינוך של הכנסת בנושא היערכות לפתיחת שנת הלימודים בשבוע שעבר, הוא ציין חלק מהאתגרים הצפויים השנה לתלמידי מערכת החינוך, ובהם הצורך במתן מענה למועקה נפשית הנובעת מהמלחמה, פערי ידע עוד מימי הקורונה, שסע חברתי הולך וגובר ושיבושי לימודים בתיכונים בשל עיצומי ארגון המורים.
בתוך כך, מערכת החינוך תציין השנה את יום הזיכרון הראשון לאירועי 7 באוקטובר והמלחמה, שבמסגרתו יתקיימו בבתי הספר טקסי זיכרון, אירועי הנצחה, שיעורי חינוך, סיורים בעקבות הנופלים והנופלות ופעילויות חינוך נוספות.
במקביל לכל המורכבויות הללו, מערכת החינוך חוזרת השנה לתהליכי הערכה ומדידה סדורים - שנה אחרי שאלו בוטלו בעקבות תחילת המלחמה. תלמידי כיתות ד' ייבחנו השנה בשפת אם; תלמידי ו' ייבחנו במבחן אחד - או במתמטיקה או באנגלית; תלמידי ט' ייבחנו גם הם במבחן אחד - או בשפת אם או באנגלית או במדע וטכנולוגיה; שליש מתלמידי ו' דוברי הערבית ייבחנו בעברית לדוברי ערבית; והשנה יתקיימו גם סקרי תלמידים, מורים, הורים ומנהלים לניטור רמת המיומנויות, מצב האקלים הבית ספרי ומרחבי העשייה החינוכיים.
במהלך השנה יעודכנו בתי הספר על תחומי הבחינה, כשהדגימה תיעשה באופן אקראי - זאת כדי לאפשר דיווח ארצי מייצג על הנתונים. הרשות הארצית למדידה ולהערכה תציע לבתי הספר שירצו בכך לקיים סקרים ומבחנים נוספים, גם אם לא נדגמו להשתתף בהם השנה.
פניית סמוטריץ' למורים, שבה הזהיר כי לא יקבלו שכר בחזרה
תוכנית נוספת שתחל השנה היא "סמסטר ראשון כבר בתיכון", שיזם שר החינוך קיש. 20 אלף תלמידי תיכון ילמדו השנה גם באקדמיה במסגרת כיתתית בבית הספר, שתאפשר להם להמיר בחינות בגרות בקורסים אקדמיים במימון משרד החינוך. הקורסים יתקיימו בביולוגיה, כימיה, מדעי המחשב, מתמטיקה, תעשייה, ניהול ויזמות, אמנויות העיצוב, מחול, קולנוע, תיאטרון, תקשורת, מוזיקה, אמנות, ספרות, עברית, גיאוגרפיה, היסטוריה, חינוך גופני, לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, כלכלה, פסיכולוגיה, מורשת ודת האיסלאם.
הבחינה בקורסים הנ"ל תהווה חלופה חלקית של הבגרות במקצוע הנבחר, בתוספת ניקוד בונוס שיינתן על הציון האקדמי. תלמיד שיעמוד בדרישות התוכנית ויעבור את הבחינה בהצלחה, יצבור נקודות זכות אקדמיות ויחידות לבגרות במקביל.
פתיחת שנת הלימודים בצל 7 באוקטובר: "אני יודעת שאבא מלווה אותי מהשמיים"
בין הילדות והילדים הנרגשים שמתחילים היום את שנת הלימודים, ישנם כאלה שסבא לא ייפרד מהם בנשיקה ליד שער בית הספר, שאבא לא יעזור להם בשיעורי הבית - ושלא יפגשו יותר את מי שישב לידם בכיתה בשנה שעברה.
מורים, מנהלים והורים במג'דל שמס
"כולנו נתמודד ביחד ונחזק אחד את השני"
בכפר מג'דל שמס, שבו נרצחו לפני כחודש 12 ילדים ונערים מהתפוצצות רקטה במגרש כדורגל, לא מורגשים סימני חגיגות לקראת פתיחת שנת הלימודים - והכאב עדיין מלווה את התושבים מדי יום.
ג'יהאן ספדי, מנהלת בית הספר אלמנהאל במג'דל שמס שאיבד שישה מתלמידיו, מספרת על ההכנות בצל האובדן הבלתי נתפס. "אנחנו ערוכים לקבל את התלמידים ומתוגברים עם פסיכולוגית נוספת", היא אמרה. "מאז האסון אנחנו מגיעים לבית הספר ומספקים מענה לתלמידים. אנחנו מבינים את הקושי שהם עוברים".
רפיק עווידאת, ששני תלמידים מבית ספרו נהרגו, אמר שהפעם טקסי הכניסה לבית הספר יהיו צנועים. "בלי מוזיקה ובלי סימני חגיגיות, כדי לכבד את המתים. בשעתיים הראשונות נעשה שיח פתוח עם התלמידים כדי שיוציאו את מה שיש להם לומר"", אמר.
8 צפייה בגלריה
חבריו לכיתה של יזן אבו סאלח. "כולנו נושאים צלקת נפשית עמוקה שתמשיך ללוות אותנו"
(צילום: אפי שריר)
נסרין אבו סאלח, אמו של יזן שהיה אמור לעלות היום לכיתה ו', סיפרה שהוא "חיכה כל שנה ל-1 בספטמבר בשביל לפגוש את כל הכיתה. הוא ילד מחונן שאהב ללמוד ולשחק כדורגל. החברים שלו עדיין מגיעים אליי הביתה לנחם ולספר לי עליו. כולם חוזרים היום לבית הספר חוץ מהילדים שנהרגו. כולנו נושאים צלקת נפשית עמוקה שתמשיך ללוות אותנו".
תיים בטחיש בן ה-13, שנפצע באירוע, עדיין מאושפז בבית החולים. "הייתי אמורה להיות עסוקה עכשיו בקניית ציוד ועטיפת ספרים ומחברות כמו בשנים הקודמות", אמרה אמו מייס. "השנה אנחנו עסוקים בשיקום של בננו שמאושפז בתל השומר אחרי שעבר ניתוחים לא קלים. הוא זוכר הכול, מספר מי היה שם ומי מת. זה לא עוזב אותו לרגע. יש לנו עוד דרך ארוכה בשיקום הנפשי והפיזי".
"הילדים עברו את כל מסכת הלוויות, ימי הזיכרון וההנצחה, אבל האתגר האמיתי יהיה כשהם יחזרו לבית הספר ויעכלו שחבריהם אינם", אמר דודו נאדר, מורה בבית ספר במג'דל שמס. "אז נצטרך להתמודד עם הרגשות. זה לא יהיה קל אבל אנחנו ערוכים. גם המבוגרים חיים בצל הטראומה. כולנו נתמודד ביחד ונחזק אחד את השני".
שירה הרשקוביץ, כיתה א' | בתו של יוסי הרשקוביץ ז"ל, מנהל בית ספר שנפל בצפון הרצועה
"הוא היה אבא טוב כי הוא הלך למלחמה לשמור עלינו"
הבוקר, כששירה הרשקוביץ תיכנס לבית הספר בשעה שהתלמידים הבוגרים מריעים לה ולחבריה שמתחילים ללמוד בכיתה א', אביה לא יהיה לצידה, אבל היא בטוחה שהוא יברך אותו כפי שיעשו כל האבות.
רס"ם (במיל') יוסי הרשקוביץ ז"ל נפל בצפון רצועת עזה בנובמבר, והניח אחריו את בת זוגו הדס וחמשת ילדיהם: בארי (16), הלל (13), טל (10), שירה (6) ונטע (4). מלבד היותו איש משפחה מסור, הרשקוביץ היה מנהל בית הספר אורט פלך בנים בירושלים, והיה מוכר כאיש חינוך שכל חייו מבקש להוסיף טוב לתיקון העולם. שירה סיפרה שתבקש ממנו בליבה "שיהיה לי טוב ואצליח בלימודים ויהיו לי הרבה חברים".
המשפחה מתגוררת ביישוב גבעות שבגוש עציון, ומאז נפילתו של יוסי (44), שהתנדב לשירות מילואים ביחידה מובחרת ולחם ברצועות עזה, שירה חולמת עליו בלילות. "יש לי תמונה של אבא שאני שמה מתחת לכרית ומסתכלת עליה לפני שאני נרדמת. חלמתי עליו הלילה והוא בא אליי וחיבק אותי חזק, ואמר לי שהוא לא באמת נהרג". היא סיפרה. שירה יודעת כי רבים כל כך אהבו והעריכו את אביה שהותיר אחריו אלפי תלמידים שקיבלו מאורו. "הוא היה אבא טוב כי הוא הלך למלחמה לשמור עלינו. והוא היה אבא מצחיק. הוא היה משכיב אותנו לישון ומספר סיפורים. אני יודעת שהוא ילווה אותי גם מהשמיים וייתן לי כוחות", אמרה.
האם הדס אמרה: "מצד אחד אנחנו מאוד מתרגשים. שירה עולה לכיתה א' שזה מאורע מאוד משמעותי בחיים, אבל יחד עם זה יש המון עצב וקושי ותחושת החמצה. יוסי היה מחנך ומנהל, אז 1 בספטמבר תמיד היה יום משמעותי עבורנו. השנה יש שתיקה רועמת בבית". במציאות אחרת, היא אמרה, "יוסי היה מלווה את שירה לבית הספר, משאיר לה 'צידה לדרך' ומבקש לנסוך בה ביטחון והתרגשות לקראת חדוות הלמידה, העשייה והיצירה. אבל בעיקר הוא היה נותן לה את החיבוק הגדול שלו. אנחנו רק בתחילת המסע ותהליך האבל ועוד לא קולטים. מחכים שהוא ייכנס בדלת ומנסים לקבל כוחות".
הדר טיב, כיתה א' | נכדו של החטוף קית' סיגל
"אני רוצה להראות לסבא את התיק החדש"
הדר טיב בן השש, נכדו של קית' סיגל שנמצא בשבי החמאס כמעט 11 חודשים, יעלה לכתה א' בבית הספר אופקים בקיבוץ מרחביה שבמועצה האזורית עמק יזרעאל. "לא האמנו שנגיע לרגע הזה שהדר עולה לכיתה א' וסבא לא יכול ללוות אותו בצעדיו הראשונים בבית הספר", אמרה אילן טיב, בתו של קית'.
"כששני הילדים הבוגרים שלי עלו לכיתה א', עבורי זה היה יום של חג. הפעם אני לא מרגישה תחושת חג", אמרה. "קית' הוא סבא מעורב ואוהב, ולא פספס אף רגע מאושר בחיי נכדיו. עצוב לנו שהוא לא נמצא איתנו כאן ברגעים האלה".
הדר סיפר שהוא מתרגש מאוד לקראת כיתה א'. "יש לי כבר תיק ותלבושת לבית הספר שהייתי רוצה להראות לסבא ולספר לו על החברים החדשים בכיתה. אני אוהב אותו מאוד וכולנו מחכים שיחזור אלינו", אמר.
לביא חטואל, כיתה א' | מחבלים פלשו לבניין מגוריו
"למרות מה שהוא עבר, הוא ילד חזק"
כמעט 11 חודשים אחרי היום שלא ישכח לעולם, לביא חטואל בן השש משדרות מתחיל היום ללמוד בכיתה א' בבית הספר היסודי מדעי תורני בעיר. ב-7 באוקטובר פרצה לבניין שבו הוא מתגורר חוליה של שישה מחבלים, שירו לכל עבר ופגעו בדלתות ובחלונות הדירות, בזמן שהדיירים מסתגרים בממ"דים. לאחר מכן פונו לביא, אחיו ארי והאם סיון למלון במרכז הארץ, ובמרץ שבו הביתה.
לצד ההתרגשות הגדולה לקראת תחילת שנת הלימודים, האם סיון סיפרה: "לפני שבוע לביא ירד לשחק מחוץ לבניין, ותוך כדי משחק נשמעה אזעקת צבע אדום. קראתי לו מהחלון והוא לא ענה. ירדתי למטה ומצאתי אותו במיגונית. הוא אמר לי, 'אמא, אני גיבור, אל תדאגי'. למרות כל מה שהוא עבר הוא עדיין חזק".
לילו ליפשיץ, כיתה ז' | נינתו של החטוף עודד ליפשיץ
"בחרתי ללמוד במגמת קולנוע ואני בטוחה שסבא ישמח"
בכל שנה ב-1 בספטמבר מתכנס שבט ליפשיץ בבית בניר עוז לחגוג את יום הולדתה של סבתא יוכבד ואת תחילת שנת הלימודים החדשה. השנה, בלי סבא עודד, זה אחרת לגמרי.
לילו ליפשיץ, בתו של דניאל, היא הנינה הראשונה ובינתיים היחידה במשפחה. "לא דמיינתי שככה תיראה כיתה ו' שלי וגם לא שככה ייראה החופש הגדול", היא סיפרה. "בשנה שעברה הכנו עוגות ובאנו אליהם הביתה. סבא עודד ניגן על הפסנתר. חשבתי שתהיה שנה רגילה, אפילו נשארתי עם אותה מורה, אבל בסוף היא הייתה שונה ממה שחשבתי".
עודד ויוכבד ליפשיץ נחטפו מביתם ב-7 באוקטובר. יוכבד שוחררה אחרי 17 ימים, ואילו עודד נמצא בשבי כבר כמעט 11 חודשים. "לא דמיינתי שאתחיל את החטיבה בלי סבא עודד. חגגתי יום הולדת בלעדיו, נולד לי אח קטן, יהיה לי בית ספר חדש ואני לומדת הרבה יותר, והוא חסר".
הפעם האחרונה שלילו ראתה את סבא עודד הייתה ב-6 באוקטובר, שעות ספורות לפני הטבח. כמעט שנה שהיא ושאר בני המשפחה לא חיים חיים רגילים, וההתרגשות לקראת שנת הלימודים החדשה נדחקה הצידה לטובת המאבק להשבת החטופים.
לילו סיפרה שסבא עודד "מאוד אוהב קקטוסים ומאוד אוהב אותי ואת שאר בני הדודים. היינו מגיעים לקיבוץ להרבה זמן, יוצאים איתו עם הריקשה ומתווכחים על מי ינהג, הולכים לשחק טניס או יושבים בחדר האוכל. בימי שבת, לפני שהיינו חוזרים לתל אביב, היינו יושבים לראות סרט והוא היה מכין פופקורן עם הרבה מלח. זה חסר לי. בחרתי ללמוד במגמת קולנוע ואני בטוחה שסבא ישמח, אנחנו אוהבים לדבר על סרטים".
