משפט נתניהו: עד המדינה ניר חפץ הגיע הבוקר (שני) בפעם הרביעית לבית המשפט בירושלים ואחרי שסיים את עדותו בתיק 4000 (וואלה-בזק), החל להעיד גם בתיק 2000 (שיחות נתניהו-מוזס). לפי ההערכות, כבר השבוע תחל חקירתו הנגדית בידי הסנגורים. בתיק 4000 מואשם נתניהו בשוחד, מרמה והפרת אמונים. ynet מעביר עדכונים שוטפים מהדיון.
חפץ עבד כיועץ למשפחת נתניהו משנת 2014. קודם לכן, עבד חפץ בקבוצת התקשורת "ידיעות אחרונות" בשורת תפקידים, וכן מילא תפקידי דוברות והסברה שונים בלשכת נתניהו ובמפלגת הליכוד. עדותו בשלושת ימי המשפט בשבוע שעבר התייחסה לתקופה של כמה שנים, וכללה בין השאר את מעורבותו ואת הידע שלו על היחסים בין נתניהו לבין איש העסקים שאול אלוביץ', על המהלכים לאיוש משרד התקשורת סביב בחירות 2015, ועל העיסוק הפרטני, הקפדני והדקדקני של ראש הממשלה לשעבר בסיקור התקשורתי שלו, ובעיקר על הערוץ הישיר – שאותו מילא בעצמו – שבמסגרתו שלט לכאורה נתניהו בסיקור הפוליטי והמשפחתי שלו בוואלה.
14:40 - "הקלטתי שיחות כי חששתי שיש תיאום שוק"
חפץ התייחס לעובדה שלפיה נהג להקליט שיחות עם אנשים סביב לשכת נתניהו: "הגעתי מעולם העיתונות ונחשפתי לתופעות שהיו בעיניי באותה תקופה בלתי נתפסות. חלקן אפלוליות. נדהמתי שיש עשרות סודות שחשופים אליהם אנשים בסביבות ראש הממשלה. לא סודות ביטחוניים. הרגשתי שאין על מי לסמוך ושיכולים 'לבזבז' אותי ברגע. החלטתי להקליט ולתעד למקרה שתופנה אליי אצבע מאשימה. אחרי שחתמתי על הסכם עד מדינה העברתי את זה לחוקרים. אף אחד מעולם לא שמע על זה לפני. זה לא נערך".
חפץ הסביר מדוע הקליט את שיחותיו עם איש העסקים ארנון מילצ'ן, שהיה אמון על העברת מסרים בין נתניהו, שלדון אדלסון (בעלי "ישראל היום" שהלך מאז לעולמו) ונוני מוזס (מו"ל "ידיעות אחרונות"), לכאורה בנושא הגבלת מספרי העותקים של "ישראל היום" בסופי שבוע. באולם בית המשפט הוצג תמלול הקלטות שיחות בין חפץ למילצ'ן שמהן עולה כביכול העברת מסרים בעניין.
באחת ההקלטות אמר מילצ'ן, ככל הנראה בהתייחס לשיחה שקיים קודם לכן עם אדלסון: "הבטחתי לו, אני אעצור את זה לכמה חודשים בזמנו. מעולם לא הבטחתי... לתאריך סופי. ולכן הוא הסכים שברגע שזה יהיה מוכן הם יעלו... להתקיף את ראש הממשלה. אז הוא אומר 'אני יכול להרשות לעצמי, אני מציף את המדינה במיליון עותקים'. הוא היה חריף. אני לא רוצה ללבות את האש... אני רוצה שאתה תדע באיזה מצב רוח".
בעדות היום אמר חפץ: "חששתי שיש תיאום שוק בעניינים הגבלים עסקיים וגם בגלל חילופי האש מהצד של נתניהו בענייני מוזס. חששתי שנתניהו יעלה טענה שסוחטים אותו. זה היה השיח בבלפור. בכל פעם עלו בבלפור קולות רמים שמנסים לסחוט. בדרך כלל מצד שרה נתניהו, בנוכחות נתניהו. אמרתי 'הוא יתלונן על סחיטה ויגידו שאני שיתפתי פעולה'. העדפתי לתעד את זה".
התובע עו"ד גילדין: בנובמבר 2009 יצאה מהדורת סוף שבוע של "ישראל היום". מה המשמעות מבחינת "ידיעות אחרונות"?
חפץ: "משמעות דרמטית לאגף הפרינט. מחירי הפרסום בסוף שבוע הם דרמטית יותר גדולים. הוצאה לאור של מהדורת סוף שבוע בחינם, שתחולק בהיקפים גדולים, יכולה לפגוע במכירות של 'ידיעות אחרונות' ובמחירי המודעות".
לדבריו, במועד מסוים ראש הממשלה ביקש ממנו ללכת למוזס למשרד ולשאול אותו אם יש טעם לנסות להרגיע את מערכת היחסים הטעונה והלעומתית: "בידיעת נתניהו התייעצתי עם שרה מה לומר, והיא אמרה ש'צריך לומר למוזס שנתניהו יכול להוריד או למתן את מספר העותקים של ישראל היום בסופ"ש'. אחרי הפגישה איתה נפגשתי עם נתניהו והוא ראה את הדף שרשמתי מפי שרה. הוא נבהל מאוד, גרס את הדפים ואמר לי: 'רק לומר אם אפשר להחזיר את המצב לאחור' וזהו".
לפי חפץ, "כל פעם שהיה אייטם שלילי היה רצון שאעביר איום למוזס. נתניהו רצה להעביר למוזס מסרים כמו 'לא כדאי להתעסק עם ראש הממשלה, יש לו הרבה דרכים לפגוע בידיעות', או שלא כדאי להתעסק עם אדלסון, שצמח מכלום ופועל בעולם של גנגסטרים בלאס וגאס, ושבשבילו להתעסק עם מוזס זה כלום. נתניהו היה אומר לי את זה ולא העברתי. הוא חשב שאני שומר על ערוץ עם נוני אף שזה לא היה נכון".
13:08 – "נתניהו ראה במוזס האויב מספר 1"
חפץ העיד על ההתנהלות שלו בלשכת נתניהו מול "ידיעות אחרונות" ועל יחסו של ראש הממשלה דאז למו"ל נוני מוזס: "בשנים 2010-2009 אני הייתי זה שטיפל בהכל. זה תדיר. זה דבר שקורה באופן שהוא חלק מסדר היום שלי. הדרמות והסערות לא קורות כשיש אייטם ביקורתי על האופן המדיני של נתניהו, זה תמיד קשור לאייטמים שקשורים לטוהר המידות או למשפחת נתניהו. נתניהו הביע באוזניי שכל מה שקורה זה נוני מוזס. היו פעמים שניסיתי לשכנע אותו שדברים הם לא ככה. הוא היה צוחק עליי שאני לא מבין. הוא היה משוכנע שלא נושמים בלי נוני מוזס. כל ההתייחסות כלפי מוזס בבית הזה היא כאילו מדובר באויב מספר 1 עלי אדמות. יותר מאויבי ישראל. הייתי יוצא מהחדר כדי לא לשמוע הדברים האלו".
חפץ הוסיף: "נתניהו ורעייתו סברו שהמתקפות מהעיתון מכוונות נגדו כי בידיעות אחרונות רואים אותו כאחראי לתופעה של 'ישראל היום'. הוא חשב שנוני חושב שהוא (נתניהו, ג"מ) יכול לגרום לשלדון אדלסון (אז בעלי 'ישראל היום', ג"מ) לצמצם את התפוצה של 'ישראל היום'. אבל לדבריו מוזס לא הבין שאדלסון הוא עצמאי. מעולם לא העברתי מסר למוזס שנתניהו לא אמר לי ישירות להעביר".
חפץ הסביר שבציר הקשר באותן שנים בין נתניהו לבין מוזס פעל גם איש העסקים ארנון מילצ'ן.
התובע עו"ד גילדין: באילו אייטמים היו פונים למוזס ישירות?
חפץ: "בעיקר בעניינים אישים ובנושאי טוהר מידות. לא בנושא האיראני".
עו"ד גילדין: היה עניין עם כתבה על גיוסו של יאיר נתניהו ב-2009 שהייתה אמורה להתפרסם בידיעות.
חפץ: "התקבלו פניות אצלי מרענן שקד ועוד כתב לכתבה במוסף '24 שעות' בידיעות והיא הייתה בעלת אופי לא סימפטי. היא כללה התבטאויות שלו ברשתות סביב גיל 18. אני חושב שהיה להן אופי לא פוליטיקלי קורקט כלפי ערבים. הייתה התרחשות של מגה דרמה סביב הכתבה הזו. גיסו כמה אנשים, למשל מנהל תיכון של יאיר, להעיד על אופיו.
"היו שיחות עם עו"ד של ידיעות ופניות למוזס, לדעתי על ידי נתניהו אבל אני לא זוכר במדויק. הפרסום נדחה והכתבה יצאה בסוף חיובית. אפילו בני המשפחה היו מרוצים ממנה. מעז יצא מתוק. נתניהו לאורך השנים לא קיבל תשובה שלילית ממוזס בעניינים שקשורים למשפחתו. כאשר פנה אליו ודיבר אליו אישית, תמיד היו תוצאות לטובת העניין".
כדוגמה התייחס חפץ לנאום בר אילן ביוני 2009: "זה היה המהלך הראשון המשמעותי שלי כיועץ ראש הממשלה. זה היה מאד רגיש פוליטית שנתניהו ידבר על האפשרות שתוקם מדינה נוספת בין הים לירדן. סיכמתי איתו שהמהלך הזה ימותג בצעד אמיץ, כי הרי בבייס בטוח תהיה הרבה ביקורת על זה. תדרכתי כתבים והרשתי לעצמי לפנות למוזס בעניין הזה. אני זוכר שיחות עם מוזס. ביקשתי שהכותרת תמסגר את בנימין נתניהו כמי שעשה מהלך אמיץ ומנהיגותי. אני חושב שידעתי ממוזס שהוא דיבר על כך עם העורך".
11:39 - שיחות על תפוצת "ישראל היום" כבר ב-2009
חפץ סיפר על פגישה בין נתניהו לבינו כשעוד עבד בידיעות אחרונות, שממנה עלה כי הדיון על הגבלת התפוצה של "ישראל היום" החלה כבר ב-2009: "נתניהו ביקש שאבוא למצודת זאב. עדכנתי את מוזס שאני הולך. כשעורך בכיר - להבדיל מכתב שטח - הולך להיפגש עם מי שהיה אז יו"ר האופוזיציה, חשבתי שזה נכון להגיד לו. הוא לא אמר דבר לגבי תוכן הפגישה. הוא רק אמר לי שאומר לנתניהו שהוא מודע לפגישה. הייתה שיחה רגילה בין עיתונאי בכיר ליו"ר אופוזיציה. ואז הוא ביקש שנצא למרפסת. עמדנו יחד והוא אמר לי משהו שלא הייתי מודע אליו: שהוא יכול לגרום לכך שמהדורות סופ"ש של 'ישראל היום' תהיה 90-80 אלף עותקים, אבל הוא לא יכול שתהיה 60-50 אלף. הוא לא יכול לשכנע את הבעלים אדלסון. והוא ביקש ממני להעביר את המסר למוזס.
"כשהגעתי לבית ידיעות עדכנתי את מוזס במה שאמר לי נתניהו. מוזס ביקש ממני לחזור שוב על המסר ולא הגיב. שאלתי אותו אם הוא רוצה שאחזור לנתניהו עם מסר ואמר לי שלא. לא הייתה תגובה מצדו של מוזס לדברים. הוא אמר לי לאורך השנים שהוא לא מאמין לנתניהו לכלום".
זמן מה אחרי השיחה התקיימו בחירות שבהן ניצח נתניהו וחזר ללשכת ראש הממשלה. חפץ: "התרשמתי, אחרי שנים של איבה (מול נתניהו, ג"מ), שיש הפוגה, הפסקת אש. לא יכול לנקוב בשיחה שראיתי או שמעתי אבל זו התרשמות כללית שלי. התרשמתי שיכול להיות שהלהבות שכחו ויש הפסקת אש, אבל זה לא משהו שאני יכול להוכיח".
עו"ד גילדין: מה ידעת על תקשורת בין מוזס לנתניהו, על שיח ביניהם, ישיר או עקיף?
חפץ: "אני זוכר שב-2009, כשעבדתי בלשכה, אמרו לי מי שהיה אז היועץ המדיני רון דרמר וארי הרו שיש שיח ולהדיר ממנו רגליים, לא לשאול שאלות".
עו"ד גילדין: באיזו מידה שוחחת בעניין שיחות מוזס-נתניהו עם נתניהו?
חפץ: "לפחות פעם אחת או פעמיים ב-2010-2009, בחדרו, בארבע עיניים. פעם אחת בלשכת ראש הממשלה. אמרתי לו בוודאות, השתמשתי במילה 'דיני הגבלים עסקיים', שעיסוק שלו בתיאום מספר הגיליונות של 'ישראל היום' - יש פה סכנה. זה יכניס אותו למצב של עבירה על דיני הגבלים עסקיים אם יתעסק בכך".
10:35 – תחילת העדות בתיק 2000
אחרי סיום העדות של חפץ בעניין תיק 4000 עברה התביעה לשאול על תיק 2000 – הקלטת השיחות בין בנימין נתניהו לבין מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס, שנכח בדיון. בפרשה זו טוענת הפרקליטות ליחסי שוחד שבמסגרתם דנו נתניהו ומוזס באפשרות שראש הממשלה יפעל להגבלת התפוצה של "ישראל היום" ובתמורה יזכה לסיקור אוהד ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet. סנגורו של נתניהו התנגד לתחילת עדות חפץ בפרשה במועד זה, אבל נדחה על ידי השופטים. התובע החוקר את חפץ הוא עו"ד (ד"ר) אלון גילדין מפרקליטות מיסוי וכלכלה.
חפץ סיפר שהועסק בקבוצת ידיעות במשך כ-20 שנה, מתוכן כעשור בקשר ישיר ורציף עם מוזס (כעורך רשת המקומונים, מדור הספורט של העיתון ומוסף "7 ימים"), לפני שעבר ב-2009 ללשכת נתניהו כראש מערך ההסברה של ראש הממשלה. כשנאל על ידי התובע עד כמה מחלחלים רצונותיו של מוזס לתכני העיתון, ענה: "אני לא יודע לקרוא את לבו והכליות שלו. ברור שלרוח המפקד יש השפעה. העיתון מתנהל לפי רוחו. הוא לא יושב ומשכתב, אבל העיתון מתנהל לפי דרכו".
עו"ד גילדין: כשאהוד אולמרט היה ראש ממשלה, מה אתה יכול לספר לנו על הקו של ידיעות ביחס לנתניהו?
חפץ: "הרגשתי שהייתה איבה וחוסר אמון ברמות הכי גבוהות שיש. על האיבה מהצד של נתניהו שמעתי במילים הכי קשות שיש. מהצד של מוזס לא שמעתי, אלא שמעתי מעוזרו ויד ימינו, חיים רוזנברג. ממוזס שמעתי כמה פעמים שהוא לא מאמין למילה של נתניהו, אבל לא שמעתי על איבה. אבל התחושה הייתה שמדובר ביחסים קשים. רבים מהעיתונאים בידיעות לא אהבו באופן עצמאי את נתניהו, במילים עדינות. גם אלו שסיקרו וגם אחרים, מברנע ושיפר ועד איתמר אייכנר. הרבה מאוד. אני הייתי חריג בכך. אגב, זה לא פגע בי בקידום".
10:19 - חפץ על הלחץ בחקירה: "ממדים מפלצתיים"
חפץ סיפר על תרגיל החקירה שעבר במהלך מעצרו - מהלך שנמצא עדיין תחת איסור פרסום: "היו לחצים פיזיים וגם אחרים שהלכו והתגברו לממדים מפלצתיים. אני ניתקתי את עצמי. החלטתי שאני לא כשיר לקבל החלטה כמו רובוט. עשיתי מה שאמר לי עורך הדין, אבל בשבוע השני למעצר השיקולים שלי היו רציונליים. אין לי ספק שההצטברות של הלחצים האלו והתנאים השפיעו על התשישות והלך הרוח. אתה חשוף רק לחוקרים ועורך הדין. לכל דבר יכולה להיות השפעה. אם אתה שואל ספציפית לגבי תרגיל החקירה שעשו לי, הוא לא היווה שיקול בקבלת ההחלטה שלי. אני בתקשורת חיה די משוכללת. ברגע שהוא בוצע ידעתי שזה רק עניין של זמן עד שהוא יהיה בתקשורת, בלי קשר אם אחתום או לא".
על התנאים במתקן המעצר שקמה ציין חפץ: "בלתי נתפס מה שקורה במקום הזה. זו סכנת נפשות".
עם זאת הוא הדגיש: "באופן מוחלט, גרסתי לאחר חתימה היא אמת. אני לוקח אחריות על המקומות שבהם טעיתי וחציתי קווים. יש לי מחויבות מוחלטת לעזור להגיע לחקר האמת. שום אג'נדה. זו גם דרישה של ילדיי שאעשה את זה. לא משנה מה יהיה המחיר".
9:50 – השיקולים להפוך לעד מדינה
התובע טבנקין שאל את ניר חפץ על השתלשלות האירועים שהובילה לחתימתו על הסכם עד המדינה: "ב-2017 קיבלתי זימון לעדות ברשות לניירות ערך, כשבוע ימים לפני. הלכתי לראשונה להיוועץ עם עו"ד ירון קוסטליץ'. נחקרתי שלוש או ארבע שעות. ככל שיש סתירות בין העדות שלי שם לעדות אחר כך כעד מדינה – חד-משמעית הגרסה האמיתית והמלאה היא השנייה. ברשות לני"ע עניתי על בסיס ייעוץ משפטי שקיבלתי. יש שם כמה תשובות שאינן אמת".
התובע טבנקין: ב-4 במרץ 2018 חתמת על הסכם עד מדינה. מה היו השיקולים?
חפץ: "מגוונים. הייתי עצור 15 ימים והופעלו עלי לחצים כבדים. בסיום ה-15 ימים, כשהלחץ קצת ירד והרגשתי שאני כשיר שוב, התחלתי לחשוב על האפשרות הזו. ביקשתי להיוועץ באדם נוסף, צבי האוזר, והוא המליץ שאקרא לעוד אלי זוהר ז"ל. הייתי מיודד איתו. שטחתי בפניו את המצב שלי. חשבתי אז וגם היום שהבעיה היחידה שלי היא "פגישת השיבוש". לא ראיתי את עצמי כמתווך לשוחד. זה נראה לי מופרך לחלוטין. זוהר אמר לי משפט שהטריד אותי: שהנושא המרכזי הוא שיבוש אבל עבירת השיבוש יכולה להקרין על הנושא המרכזי בתיק 4000. זוהר אמר לי שהוא לא ממליץ לעשות שום מו"מ כי תוך יומיים אשוחרר. הוא הביא את אילן סופר, עורך דין שהכרתי, והוא חשב שיש מומנטום כלשהו וכדאי לי להיכנס למו"מ על אופציה של עד מדינה".
בשלב זה החל חפץ לבכות, ואחרי הפסקה קצרה בדיון הוא המשיך: "ביום שבת באבו כביר ישבתי עם עצמי והחלטתי להיכנס למו"מ. ההחלטה הייתה רק שלי. דבר מרכזי היה שמומו פילבר חתם על הסכם. זה הטריד אותי. חשבתי שאם אלוביץ' יחליט להציל את אשתו ולחתום על הסכם עד מדינה, אאבד שליטה על גורלי. הטריד אותי מאוד שהמשטרה הראתה לי ב-15 ימים קלטת מחקירת אלוביץ' שהוא מאשר את העובדות העיקריות בפגישת השיבוש.
"ודבר שלישי - הייתי לי תחושה שהתגברה שאני נמצא זמן כל כך ארוך במעצר בגלל שראש הממשלה, שמבחינתי אני נמצא שם בין היתר בשבילו, לא מוכן לבוא להיחקר".
לדבריו, "המשפחה השאירה את זה לשיקול דעתי. זה היה תהליך קשה. למשל, הבן שלי עד היום מתנגד לחתימת ההסכם. זה קשה באופן טבעי. המשפחה עוברת תופת. הכל על אחריותי. את הטעויות אני ביצעתי והם חווים סבל".
9:45 – יוזמת נתניהו לערוץ "פוקס ניוז" ישראל
חפץ התבקש לתאר את מעורבותו במיזם להקמת ערוץ חדשות, וסיפר: "זה נמשך חודשים ארוכים. לדעתי 2017. או 2016. היוזם של זה היה מבחינתי בנימין נתניהו שעירב אותי. הרעיון היה לעודד הקמת ערוץ טלוויזיה בבעלות פרטית עם משקיעים זרים בפורמט 'פוקס ניוז', בנימוק שהתקשורת מוטה לחלוטין, שיעשה בישראל אותו שינוי שעשתה פוקס בארה"ב.
"הייתה פגישה אחת בלונדון עם רופרט מרדוק, שהוא בעלי אימפריה תקשורתית עולמית, כולל 'פוקס ניוז', ובנו. לפגישה הזו הצטרפו אליי ערן טיפנבורן, לשעבר עורך ynet ומפיק סרטים ישראלי. הכנו מצגת לתוכנית עסקית שאותה הכין נתניהו עד רמת הפסיק, תיקן הגהות ונתן לי את החומר שמתוכו הוצאנו את המצגת - סקרים שבוצעו בארה"ב על עמדות ימין שמאל בציבור הישראלי, יחס לתקשורת וכו'.
"פעמים רבות ישבתי עם נתניהו בבלפור והכנו יחד המצגת באנגלית. כל מילה שמה היא מילה שהוא ניסח ואפילו עשינו חזרות איך אני מציג את זה. הייתה פגישה בלונדון. משפחת מרדוק הסכימו להיות במיזם, אפילו השאלה אם לתת למיזם שם 'פוקס ניוז ישראל' נותרה פתוחה".
חפץ המשיך: "לפני או אחרי הפגישה ביוזמת נתניהו הופגשתי בארץ עם העורך הראשי של קבוצת בילד הגרמנית, שפרינגר, וראש תחום הניו מדיה. קודם הייתי בבלפור ונתניהו הדריך אותי ונסעתי לפגישה. יש שם עיתונאים ידועים והם הביעו נכונות מלאה להצטרף למיזם.
"בפגישה שלישית שבה השתתף עו"ד עמית חדד טסנו שנינו פגישה לביתו של לארי אליסון סמוך לסן פרנסיסקו, שם דובר על אתר אינטרנט, יותר בפורמט של ynet, וגם שם הייתה תוכנית עסקית שריכזתי תחת נתניהו. השתתפו בו עיתונאי ישראל היום ששמו עקיבא ביגמן. נתניהו הביא אותו. אז הוא היה באתר מידה לדעתי והוא היה אמור להיות העורך הראשי של המיזם. חשבתי שהוא נטול כל כישורים לתפקיד. ביגמן היה בפגישות גם במשרד של חדד.
"כל התהליך היה מפוקח פיזית בבלפור עד לרמת האות. נתנו לאליסון תוכנית עסקית והוא הסכים לממן אותנו ב-29 מיליון דולר, וחיבר אותנו לחברת ההשקעות הפרטית ואדם בשל פול מרינאלי.
"שאלתי במפורש את נתניהו אם אין בעיה כלשהי בפעילות שלו ונתניהו אמר לי שהתייעץ ואמר שאין שום בעיה שראש ממשלה יעודד משקיעים זרים לצורך גיוון בתקשורת".
09:20 - "נתניהו ניסח: לא היה כלום ולא יהיה כלום"
עורך דינו של נתניהו, עמית חדד, הביע את התנגדותו לרענון זכרונו של חפץ מהראיון האחרון בפרקליטות. חדד טען כי אפשר לרענן את זכרונו רק אם הוא לא זוכר את מה שאמר בחקירה, ולא בראיון שנערך עימו. בפרקליטות לא מסכימים עם חדד ובית המשפט דחה את בקשתו.
התובע מציג התכתבות מ-2 בדצמבר 2016 הנוגע להשלמת חקירה של שרה נתניהו: "להלן תגובתנו, 'לא היה כלום ולא יהיה כלום'". חפץ בעדות: "נתניהו היה מעורב בניסוח. זה ניסוח שלו. נקודה. גם שרה ויוסי כהן היו מעורבים".
למחרת כתב לו מנכ"ל וואלה אילן ישועה: "בוקר טוב. לא פרסמנו כלום על התמלילים. מה אתם מעדיפים?". חפץ ענה לו: "חכה לערב. יהיה מכתב תלונה ליועמ"ש על ההדלפות ואז תפרסם הכל".
על הדוכן הסביר חפץ: "אלה הוראות של בנימין נתניהו. הכל הוראות ישירות של נתניהו. הוא מנהל האירוע לכל פרטי עד לרמה הכי טקטית".
חפץ נשאל אם השאלה של ישועה לגבי עיכוב פרסום היא שגרתית, וענה: "זה רק בוואלה לדעתי. אם יש חריגים הם יוצאים מהכלל. וואלה הלך דרך ארוכה יותר מכלי תקשורת אחר. יותר מישראל היום וערוץ 20".
09:00 - תחילת יום העדות הרביעי
הפרקליטות מציגה התכתבות משנת 2016, אז הפיץ חפץ הודעה לתקשורת על ביקור של נתניהו ורעייתו בחטיבה המרחבית עציון לכבוד חלוקת משלוחי מזון עם גדוד חרוב. ישועה כתב לחפץ אחרי זמן מה את המיקום לכתבה שקיבל בעמוד הבית של האתר וואלה. "זה חריג בנוף התקשורתי, אבל בוואלה זה עניין שבשגרה", סיפר חפץ. "במקור הייתה דרישה של בנימין נתניהו שנענתה תמיד. לא זוכר מקרה אחד שלא נענה".
בהתכתבות מחודש ספטמבר כתב חפץ לישועה על אירוע באוניברסיטת תל אביב עם שרה נתניהו. "המשרד של רונן צור (יועץ אסטרטגי) מפיץ ציטוט של הגברת נתניהו, וישועה שולח: 'מיד עולה בעמוד הבית, מצרפים גם וידאו יפה', הוצג.
חפץ אמר על הדוכן כי "יש נוהל מול וואלה. באירוע של הגברת שרה נתניהו, בדרך כלל מי שמפיץ את האייטם הם דוברים או משרד יחסי ציבור של הגוף שבו מתבצע הביקור. אני מבצע הפצה נוסף, למה שקורי 'האתרים הידידותיים', וואלה בכללם. האפיון של וואלה זה שתמיד יש מקום מאוד בולט בעמוד הבית". חפץ ציין כי נהוג לפרסם שתיים שלוש תמונות מאירוע ולשלב בכתבה, אך שרה נתניהו הייתה מבקשת לפרסם תמונות נוספות - או את כל מה שצולם. "בהתחלה הייתה התנגדות של ישועה, אבל אחר כך היו מוסיפים", סיפר. "זה מאוד אופייני לוואלה, וגם הייתי אומר ייחודי".
הוא הוסיף כי נהג לעדכן את רעייתו של נתניהו בתחומים שנוגעים לה, ולא את יו"ר האופוזיציה. "במקרים שנתניהו היה על ציר המידע, כמו ביקור משותף, אז ודאי שהודעתי לו. אבל אם זה מעגל קצר וסגור עם שרה, לא יידעתי אותו".
פורסם לראשונה: 09:49, 29.11.21
