יולי 2011, המאהל שהוקם בטייבה בהשראת הנעשה ברוטשילד. הימים ימי הרמדאן, ובכל יום כשסיימנו את סעודת האיפטאר (שבירת הצום) מיהרנו לשים פעמינו למאהל. בהתחלה הייתה תחושה חיובית, אבל האופטימיות שדבקה בנו מיהרה לדעוך. הבנו שלא צפוי מאבק משותף, אמיתי, יהודי-ערבי, על דיור בר-השגה.
הצד היהודי של המשוואה היה מרוכז כולו בקשיים שלו פנימה. ובאמת, באופן סמלי, באחד הרגעים המשמעותיים של המחאה החברתית עלה שלמה ארצי לבמה בעצרת המרכזית. רבבות הריעו לו בעודו מבצע את השיר הנפתח במילים הבאות: "פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת". ככלל, למחאה זו קמו והתייצבו מי שהרגישו חלק מהעם, מהקולקטיב היהודי. הציבור הערבי, שאין לו חלק ונחלה באותו "עם", אמנם לא נפקד מהמחאה, אך בוודאי לא היה קול דומיננטי בה.
ולא שחסרו סיבות שהציבור הערבי יהיה שותף מלא במחאה: הדגלים המרכזיים שהונפו בה, ובעיקר זה הנוגע לדיור בר-השגה, מהווים נושאים רגישים שהציבור הערבי מוחה עליהם זה שנים. למעשה, עוד הרבה לפני מחאת 2011 הייתה מצוקת הדיור בחברה הערבית - שנבעה בין היתר מהפקעות נרחבות של המדינה, בתוספת קיפאון בתכנון ובבנייה לאורך שנות דור ברשויות המקומיות הערביות - קשה מנשוא, ועלתה עוד במסקנות ועדת אור בעקבות אירועי אוקטובר 2000 כאחת הבעיות הבוערות בחברה הערבית.
מצוקת הדיור בחברה הערבית לא מתמצה בתחושה הקשה כשלעצמה של חוסר ביטחון בגלל היעדר קורת גג הולמת וחוסר יכולת להתפתח מבחינה קהילתית
מצוקת הדיור בחברה הערבית לא מתמצה בתחושה הקשה כשלעצמה של חוסר ביטחון בגלל היעדר קורת גג הולמת וחוסר יכולת להתפתח מבחינה קהילתית. היא באה לידי ביטוי ברמות נוספות. למשל בכל הנוגע לנסיקת הפשיעה והאלימות. בדוח צוות המנכ"לים לטיפול בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית שפורסם בשנה שעברה מוסבר כי למגורים הצפופים ביישובים הערביים פוטנציאל נפיץ ליצירת עוינות ואלימות בין שכנים. עוד נקבע בדוח כי לעבריינים תפקיד מפתח בעקיפת עסקאות נדל"ן ובמתן הלוואות עבור מי שהמשכנתה לא היוותה עבורו אופציה לטובת רכישת הנכסים הלא-ניידים.
בכל אופן, ברור שהיעדרותו של הציבור הערבי ממוקדי ההנהגה הצעירה שקמה במחאה, בשילוב תת-הייצוג שלו במוקדי השלטון, הן בדרגים הפוליטיים והן בדרגים המקצועיים, הביאו לכך שגם הישגיה המוגבלים של המחאה כמעט שלא השפיעו על החברה הערבית. כך, למשל, לפי מסמך שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנה שעברה, שיעור הזוכים הערבים בתוכנית מחיר למשתכן עמד על פחות מאחוז אחד בין השנים 2019-2016, כאשר פחות משלושה אחוזים מהדירות בתוכנית שווקו ברשויות המקומיות הערביות.
נסרין חדאד חאג' יחיאייתכן שהמחאה החברתית של הציבור הערבי הגיעה באמת בחלוף עשור, באירועי מאי 2021. היא לא התמקדה בדיור בר-השגה או ביוקר המחיה, אלא בפיצוץ של תחושת תסכול מתמשכת בתוספת חומרי הבעירה של אירועי השעה. אמנם היו לכך צדדים אלימים חריגים, שאותם הציבור הערבי והנהגתו הוקיעו מקרבם, אך אל לנו להתמסר למי שמבקש להציג את המעטים והמוקצים האלימים כפני המחאה, במקום להקשיב לזעקה האותנטית שנשמעה.
מה תוליד המחאה החברתית של הציבור הערבי של 2021? ימים יגידו, אך כולנו נושאים תפילה שהיא תשפיע לטובה לא רק על הציבור הערבי אלא על כלל החברה בישראל.
- נסרין חדאד חאג'-יחיא היא ראשת התוכנית לחברה הערבית בישראל במכון הישראלי לדמוקרטיה ושותפה בקרן פורטלנד
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
