(צילום: ירון ברנר)
"המתווה לא קיים, נכשלנו". כך אמר הבוקר (ראשון) ראש המל"ל לשעבר האלוף (במיל') גיורא איילנד על הצעת הפשרה שעליה הוא חתום, בניסיון לשמש כמתווך בסוגיית המהפכה המשפטית. "אולי מראש זה היה חסר סיכוי", ציין בריאיון לאולפן ynet.
בימים האחרונים גיבש איילנד - לצד שר המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן, פרופ' יובל אלבשן ומוביל מחאת ההייטק גיורא ירון, הצעת פשרה בנוגע לתוכנית נתניהו-לוין, ברקע המשך הדהירה של הקואליציה בכנסת.
"נפגשנו עם לוין ורוטמן ביום רביעי בשבוע שעבר", אמר איילנד, "ייאמר לזכותם שהם הקשיבו לנו, או נראה היה שהקשיבו לנו בקשב רב, אבל הם גם לא חייבים לנו שום דבר - בסך הכול נתנו להם עצה, לא יותר מזה. לפי המשך ההתנהלות הבוקר אני מבין שבעצם שום דבר לא קרה, ולכן מבחינתנו נכשלנו".
3 צפייה בגלריה
מחברי ההצעה, בהם איילנד, ושר המשפטים לוין
(צילום: אביגיל עוזי, טל שחר, עמית שעל, קובי קואנקס)
האם היה פה להערכתך ניצול ציני של הרצון שלכם לעזור?
"יכול להיות, אבל לא נוצר פה איזשהו נזק גדול של ממש. ניסינו משהו שנראה שיכול אולי לעצור את הדהירה המטורפת של שתי הרכבות זו מול זו. זה היה נראה לי מספיק חשוב ששווה לנסות. בדיעבד זה לא הצליח ונעבור הלאה. יש פה מצב נורא מסוכן ששני הצדדים בטוחים בשלושה דברים, כל אחד מהם. אחד - שהוא הצד הצודק, שתיים - שהוא הצד החזק, ושלוש - שכל עצירה מבחינתו, אלה של החקיקה ואלה של המחאה, זה כמו אדם שרוכב על אופניים - אם הוא יעצור הוא ייפול, ולכן אסור להפסיק. זה מוביל אותנו להתנגשות כמעט בלתי נמנעת".
הצעת הפשרה של הארבעה כוללת פסקת התגברות ברוב של 65 חברי כנסת, ולא 61 כפי שמציעים מובילי המהפכה כיום. היא גם מכנסת בתוכה שינויים בוועדה לבחירת שופטים, אולם לא כאלה המקנים רוב אוטומטי לקואליציה, ובאחת החלופות אף תיקו בוועדה שכוללת 12 חברים (ארבעה מהקואליציה, ארבעה מהאופוזיציה וארבעה שופטים), אולם באשר לבחירת שופטי עליון לארבעת נציגי השופטים לא תהיה זכות הצבעה. לנשיאי העליון תעמוד זכות וטו פעמיים בקדנציה - פעם אחת למינוי שופט עליון מטעם הקואליציה, ופעם נוספת למועמד האופוזיציה.
בנוסף קובעת ההצעה כי תפקיד היועץ המשפטי לא יהפוך למשרת אמון, אך עמדת הייעוץ אינה תחייב את הממשלה. בנוסף, השינויים הכלולים בהצעה יאפשרו לממשלה לקבל ייצוג פרטי אם בייעוץ המשפטי יסרבו לייצג את עמדת הממשלה כפי שהיא.
איילנד התרעם על חידוש היחסים הדיפלומטיים בין איראן לסעודיה, ואמר: "קיבלנו סטירה מהסעודים, אף שלשם שינוי זה לא בדיוק באחריותנו. נכון שלפיד מאשים את נתניהו ונתניהו מאשים את בנט ולפיד, אבל זו תוצאה של משחק של גדולים - איראן וסעודיה, ומעליהן סין, רוסיה וארה"ב". לדבריו, "קורה פה במידה מסוימת דבר שטבעי שיקרה. ישראלים רבים התחילו בשנתיים האחרונות לפנטז שאנחנו והמדינות הסוניות המתונות, וסעודיה בראשן, כולנו נגד איראן. זה אף פעם לא היה נכון, זה לא נכון עכשיו וכנראה גם לא יהיה. איראן יודעת להציע לסעודיה שני דברים שחשובים לה, שהאחרים לא יכולים להציע - אי התערבות פנימית ושמירה על היציבות שלה, ושקט במפרץ הפרסי והמשך זרימה כסדרה".
במקביל, אמר ראש המל"ל לשעבר תת-אלוף (במיל') יעקב נגל: "כל מדינה שומרת על מה שנקרא sovereignty, על העצמאות שלה וכל זה. אולי הסעודים מכינים פה איזשהו גיבוי למצב שבו הם עושים הסכם שלום עם ישראל, אז יש להם איזושהי יכולת מול האיראנים". לדבריו, "אני קורא לזה אצבע כפולה בעין האמריקנית. למה? א', כמובן איראן מול ארה"ב. אבל שימו לב, דעו מי השושבין - האויב המרכזי של ארה"ב - סין".
נגל התייחס להאשמותיו של גורם ביטחוני כי הממשלה הקודמת היא האחראית להתקרבות בין המדינות, ומנגד, לדבריו של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, שתקף את ממשלת נתניהו וטען כי מדובר בכישלון שלה. "זה לא נכון וזה לא נכון", אמר נגל, "בנוגע לנושא האיראני ומה עושים איתו, אני ממליץ לא להיכנס לפוליטיקה. כולם גם מגיע להם את הקרדיט והם גם אשמים".
בתוך כך, חתן פרס נובל, פרופ' ישראל אומן, אמר בנוגע למהפכה המשפטית כי "הרפורמה עצמה היא רפורמה טובה". הוא הוסיף: "אני בהחלט בעד הידברות ופשרה. אמרתי כבר שאני נגד פסקת ההתגברות, אבל צריך לבוא גם כן מהצד השני". לדבריו, "מה זאת אומרת שמסרבים לדבר? כשרוצים משא ומתן לגבי קבלת הסכם עבודה, לא מפסיקים את השביתה לפני".
פרופ' אומן התייחס לעצירת תהליך החקיקה למען הידברות, וציין: "שבועיים זה בסדר, אם זה לוקחים את זה ברצינות. אבל היה כבר הרבה יותר משבועיים, כבר שישה-שמונה שבועות. למה לא מדברים? למעשה, הבקשות האלה להפסיק את החקיקה הן למעשה ניסוי לבטל את העסק לגמרי".
