גופתו של יובל קסטלמן, שנורה למוות על-ידי אביעד פריג'ה אחרי נטרול המחבלים בפיגוע בירושלים ביום חמישי שעבר, הוצאה הבוקר (יום שישי) מקברו בבית העלמין בקריית טבעון בהסכמת המשפחה. הגופה תועבר למכון לרפואה משפטית לצורך נתיחה.
בחקירתו של פריג'ה במצ"ח עלה כי קסטלמן נפגע משבעה קליעים, רובם בפלג גופו העליון. אתמול, שבוע אחרי הפיגוע, פריג'ה שחזר לראשונה את מעשיו לעיני חוקרי מצ"ח בזירת הפיגוע. אבל, אחרי הפיגוע, המשטרה שחררה את גופתו של קסטלמן מבלי להעבירה לבדיקה במכון לרפואה משפטית באבו כביר.
דובר צה"ל מסר הבוקר כי נציגי הפרקליטות הצבאית נפגשו אתמול עם בני המשפחה, וכי "הוצגו בפניהם עיקרי ההתפתחויות בחקירה. במקביל לפגישה זו, פעלה המשטרה הצבאית, בליווי התביעה הצבאית, לעריכת בדיקות נוספות מול גורמי מקצוע רלוונטיים, שמהן עלה מידע חדש ורלוונטי. בהתאם למידע זה, נמצא כי קיימת תוחלת חקירתית בקיום נתיחה. מידע עדכני זה הובא לידיעת משפחתו של יובל, והיא הביעה את הסכמתה לפתיחת הקבר.
"עם קבלת העמדה ובחינת כלל הנתונים הרלוונטיים, פעלו המשטרה הצבאית החוקרת והתביעה הצבאית לפתיחת הקבר לשם העברת הגופה למכון לרפואה משפטית לטובת נתיחתה. לשם כך התבקש והתקבל צו בית משפט".
גורם רפואי ציין הבוקר כי חרף הזמן שעבר מאז מותו של קסטלמן, "עדיין אפשר להגיע למסקנות. התהליכים מתחת לאדמה איטיים באופן משמעותי".
בדיון שהתקיים ביום שני רמז סגן נשיא בית הדין, סגן-אלוף טובי הארט, על הקושי המשפטי שיצרה החלטה זו: "ספק רב אם ניתן יהיה לקבוע מעבר לכל ספק סביר באיזה שלב נפגע המנוח פגיעות שהיו מובילות למותו בסופו של דבר". התובע הצבאי טען מנגד כי "לא היה טעם ראייתי בביצוע הנתיחה", ואמר כי הוא אינו סבור "שהדבר משפיע על שאלת האפשרות להוכחת קשר סיבתי". השופט תהה כיצד ללא נתיחה ייקבעו ממצאים פליליים: "מכירים תיקים שבהם אפשר לקבוע ממצאים פליליים ללא נתיחה?". התובע הצבאי השיב: "אני לא מכיר הרבה תיקים שבהם ירו לעבר אנשים שהרימו ידיים".
אביעד פריגה בהארכת מעצר, השבוע
(צילום: יריב כץ)
בהחלטתו כתב סא"ל הארט כי ספק אם פנייה כעת לקבלת חוות דעת מהמכון לרפואה משפטית תשפוך אור על הפרשה: "אין זה ברור מדוע סוגיית הפנייה לחוות דעת רפואית משפטית עלתה לראשונה רק בשלהי הדיון. איני מכיר מקרים שבהם בוססה הכרעה משפטית ברמת הוודאות הנדרשת על חוות דעת דומה, וספק אם מקרה זה יהיה המקרה הראשון שבו יהיה ניסיון לעשות כן".
"החלטה לנקוט הליכים פליליים בכלל, ומעצר סגור בפרט, בעקבות מוות שנגרם במהלך פעילות מבצעית אינה נפוצה מטעמים מובנים", הבהיר השופט. "במקרה זה עיקר החשד, בוודאי לעבירה פלילית, בוודאי כזו שעשויה להקים עילות מעצר, אינו נוגע לשלב הראשון של האירוע שבו ירה החשוד מתוך טעות כנה כי מדובר במחבל נושא נשק שנשקפת ממנו סכנה רבתי לסובבים - כי אם לשלב השני, לאחר שהמנוח הרים את ידיו".
בית הדין הבחין למעשה בין הירי הראשון שביצע פריג'ה לעבר קסטלמן, כאשר סבר שמדובר במחבל, לבין ירי שייתכן וביצע אחרי שקסטלמן הרים את ידיו. על כך כתב השופט הצבאי: "הרמת ידיים בפני עצמה אינה מאיינת את הסכנה, וכבר היו מקרים מעולם שבהם מי שהרים ידיו חזר לאחר מכן וניסה לבצע פעולות שסיכנו אחרים. על כן לא ניתן לומר באופן כוללני כי לאחר הרמת ידיים בשום נסיבות לא יידרש ירי נוסף להסרת סכנה".
"כל שניתן לומר הוא, שבמקרה מעין זה נדרשת הפעלת שיקול דעת וזהירות רבתי בטרם ביצוע ירי", הוסיף השופט. "מטעם זה קבעתי גם בהחלטתי הקודמת כי קיים יסוד סביר לחשד לביצוע עבירה בשלב זה, דהיינו כי הירי בשלב זה בוצע מתוך 'קלות דעת' ביחס לאפשרות שירי אינו נדרש, שכן לא נשקפת סכנה מהמנוח".
