תור הזהב שאפיין את היחסים בין ישראל לבין ממשלות השמרנים בבריטניה, בוודאי בשנים האחרונות, עומד בפני שינוי. הממשלה הבריטית החדשה צפויה להיות ביקורתית בהרבה מהממשלה שהתחלפה. אבל, צריך לשמור על פרופורציה: בבריטניה לא תקום ממשלה בעייתית לישראל, ובוודאי שלא עוינת, חרף הדימוי השלילי שהרוויחה מפלגת הלייבור כאן בתקופת ג'רמי קורבין. ההיפך הוא הנכון: מערכת היחסים בין ישראל לבריטניה חזקה מאוד היסטורית במגוון תחומים, ובהם ביטחון, כלכלה, חברה ותיירות.
קיר סטרמר בנאומו הראשון כראש הממשלה החדש של בריטניה
(צילום: רויטרס)
סטרמר בנאום הניצחון: "השינוי מתחיל עכשיו"
(צילום: סקיי ניוז)
בסך הכללי, ובשורה התחתונה, ממשלת הלייבור החדשה, שבראשה עומד קיר סטרמר שנשוי ליהודיה, צפויה להיות ידידותית לישראל. היחסים בין ישראל לממשלת הלייבור לא צפויים להיות שונים בהרבה מהקשרים של ישראל עם הממשל הדמוקרטי בארה"ב, גם אם יש לא מעט מחלוקות. וממילא, גם למפלגה השמרנית תחת רישי סונאק הייתה ביקורת על ישראל במגוון תחומים, והיא אף הטילה סנקציות על מתנחלים וארגוני ימין קיצוני למורת רוחה של ירושלים.
גם באופן היסטורי, היחסים בין מנהיגי הלייבור (טרום עידן קורבין, א"א) למקביליהם הישראלים היו טובים מאוד. טוני בלייר, למשל, כיהן ראש ממשלה מטעם הלייבור בין 1997 ל-2007, ונחשב לאחד מגדולי חברינו בעולם; גם הרולד וילסון, שכיהן רה"מ הבריטי בין 1964 ל-1970, היה ידידותי מאוד לישראל.
סטרמר לא צפוי להיות חריג בנושא הזה: כך למשל, במשך כל תקופה המלחמה, וחרף לחצים קשים שהופעלו עליו, הוא סירב לקרוא להפסקת אש מיידית וחד-צדדית. הוא עמד בסירובו גם כששרי צללים התפטרו, מה שנחשב לצעד חריג מאוד. הוא עמד שכם אל שכם עם חברי הממשלה השמרנית בנושא הזה, על אף שהיה צריך בקמפיין את קולות המוסלמים. הוא גם אחראי ל"טיהור" הלייבור מאנטישמיות, ולסילוק של כ-300 חברים ממנה מסיבה זו - ובהם קורבין עצמו. בישראל אומרים שהלב שלו במקום הנכון, ועל כך הוא ראוי להערכה.
השאלות שעל הפרק
אבל, למרות הכול, כן צפוי שינוי ביחסים. גורם בכיר בלייבור תיאר זאת כך: "יהיה טוב - אבל לא טוב כמו עם השמרנים". בנושאים מסוימים, ממשלת הלייבור תהיה ביקורתית יותר כלפי ישראל, למשל בנושא ההתנחלויות (סוגיה שבעקבותיה ישראל ספגה ביקורת גם מהשמרנים). בנוסף, סעיף במצע של הלייבור אומר שבריטניה תכיר במדינה פלסטינית, אך מצד שני קובע שהדבר ייעשה במסגרת "תהליך".
בתקופת קורבין, המצע קבע שמרגע שיעלה לשלטון - הוא יכיר במדינה פלסטינית. סטרמר השאיר את מס השפתיים של ההכרה, אך התנה זאת בעיתוי הנכון ובאופן שיתרום לתהליך. כך, השאיר מרחב תמרון וגמישות. נציין כי גם בממשלה השמרנית נשמעו קולות בדבר הכרה נחוצה במדינה פלסטינית, בהם מצד שר החוץ דיוויד קמרון - שאמר כי בריטניה תשקול לעשות זאת אם מנהיגי חמאס יעזבו את עזה. הוא הדגיש גם כי צריך לתת לפלסטינים "אופק לעתיד טוב יותר", שכן זה "חיוני לעתיד האזור".
ישנן שאלות נוספות על הפרק, ובהם המדיניות של הממשלה החדשה בנושא עסקאות נשק עם ישראל, אך ההערכה לפי שעה היא שהמדיניות הבריטית הנוכחית תימשך. קמרון התייחס לפני כחודשיים ללחצים שהופעלו עליו בנושא ואמר כי עצירת משלוחי הנשק "תחליש את ישראל ותזק את חמאס". עם זאת, הוא גם הדגיש באותה נשימה כי לונדון "מספקת פחות מ-1% מהנשק שיש לישראל", וש"נסגור את רישיונות המכירה אם ייקע שיש סיכון חמור להפרה של זכויות אדם בינלאומיות". הלייבור לא צפויים לשנות מהותית את עמדת בריטניה בנושא הזה, אך מעניין יהיה לראות כיצד יעמדו בלחצים.
איך ייראו היחסים בעתיד? לפי שעה, נראה שחיוביים. הבריטים ירצו להיות מעורבים במזרח התיכון, ואנו צפויים לראות פעלתנות מצידם. סטרמר ואנשיו ירצו להראות שבריטניה "על המפה". אבל, צריך לזכור שמרכיבים קריטיים במדיניות החוץ הבריטית נובעים מהגישה האמריקנית - שכן באופן מסורתי, הלייבור - ובריטניה בכלל - תמיד עם עין צופה לוושינגטון. הרצון הכללי יהיה לא לשבור שורות מהאמריקנים, אך הדבר עלול להשתנות ככל ודונלד טראמפ ייבחר לנשיא.
מרכיב נוסף במדיניות החוץ הבריטית נובע מהרצון להיות מסונכנרים ומתואמים עם אירופה ובעיקר עם שתי המדינות הנוספות שמרכיבות את ה-E3 - גרמניה וצרפת. הבריטים ירצו להיות מתואמים איתם ועם האירופים, ולכך יש השלכות על סוגיות כמו הכרה במדינה פלסטינית.
היום הודיע סטרמר על שורת מינויים - ובהם מינויו של דיוויד לאמי לשר החוץ החדש. לאמי מספר בפגישותיו כי יש לו פינה חמה בלב ליהודים. בתחילת דרכו כעורך דין משרד של עורכי דין יהודים אימץ אותו, ושלח אותו ללימודים בבית הספר למשל של הארווארד. כידוע לאוהדי הכדורגל, טוטנהאם - המחוז שממנו נבחר בלונדון - הוא אחד המחוזות היהודיים "הכבדים". גם הלב שלו, מעריכים בישראל, "נמצא במקום הנכון".
עם זאת, באפריל האחרון אמר לאמי כי יש "חששות כבדים בנוגע להפרת זכויות אדם" בפעולות ישראל בעזה, והוסיף כי "יותר מדי אנשים נהרגו". לאחר שהתובע בהאג הוציא צו מעצר נגד נתניהו, מה שהוביל לגינויים בין היתר מצד נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן וראש הממשלה הבריטי רישי סונאק, לאמי דווקא תמך - וקומם עליו את הקהילה היהודית במדינה.
רוחות השינוי בבריטניה יסחפו כנראה את חברי הלייבור להוכיח שהם "משהו אחר", והם צפויים להיות אקטיביים יותר מעמיתיהם השמרנים. אבל, הלייבור היום רחוקה מאוד מהמפלגה ההיא של קורבין, ועם העבר וההיסטוריה שלה - יש אפשרות שעוד יתפתח כאן סיפור אהבה מבטיח. הברית, בכל מקרה, תימשך.
