"בדיקת שב"כ והמוסד - לעג לרש"
(צילום: שחר גולדשטיין)
ראש הממשלה נפתלי בנט הודיע אתמול (יום ג') שבדיקת הטענות על פעולות ריגול של המשטרה בטלפונים של אזרחים תתחיל בצוות משותף של שב"כ והמוסד. ההחלטה מעוררת ביקורת בשל האפשרות שנציגי שני הגופים הביטחוניים הללו – שמשתמשים בטכנולוגיה דומה בעצמם – יכריעו בנושא הנוגע לליבת זכויות האזרח בישראל. פרופ' גד ברזילי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה אמר הבוקר בראיון לאולפן ynet: "הסתפקות במסקנות שב"כ והמוסד תהיה לעג לרש. אם זו בדיקה מקדימה ערב קבלת החלטת ממשלה - אין בזה פסול. אבל אם זו הבדיקה שתסיים את העניין – הנושא לא ימוצה ואמון הציבור במשטרה יינזק".
- במשטרה מתעקשים שהם פעלו לפי "חוק האזנות סתר", אבל החוק הזה עדיין רלוונטי?
"חוק האזנות סתר הוא חוק מיושן ביחס להתפתחות המאסיבית של תוכנות רוגלה למיניהן ושיטות אחרות של מעקב - מעקבים ביומטריים וכדומה. לכן הפרוצדורה הנכונה להתקדם כרגע היא החלטת ממשלה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתוביל, יש לקוות, להסדר סטטוטורי של כל נושא האזנות הסתר, כולל תיקון החוק הקיים.
"הראשונה שצריכה לרצות את ועדת החקירה זאת משטרת ישראל. קל לראות מה קורה ברשתות החברתיות. הנזק המאוד קשה שנגרם לתדמית שלה הוא כזה שמחייב בדיקה רצינית ומעמיקה".
על מעורבות שב"כ והמוסד בבדיקה הוסיף פרופ' ברזילי: "על פי החוק, הממשלה מקבלת החלטה על הקמת ועדת חקירה ואז מעבירה את הכדור לנשיאת בית המשפט העליון שמקימה את הוועדה. לגיטימי לבצע בדיקה מקדימה על ידי שב"כ והמוסד, אבל לתת לשומרים לשמור על עצמם נראה כלעג לרש".
- ייתכן ששופטים חותמים לפעמים על צווי האזנה מבלי שהובא לידיעתם שמדובר במשהו שהוא מעבר להאזנה?
"בהחלט. יש כאן שאלה כמובן של ממשק. יש את השאלה מי הורה על ביצוע האזנות סתר ללא אישור בית משפט, אם אכן בוצעו כאלה. אנחנו עדיין לא יודעים. שאלה אחרת היא הממשק שבין הפרקליטות למשטרה. עד כמה הפרקליטות ידעה? עד כמה אישרה? האם עקפו אותה? האם יש יחידות במשטרה שעקפו את סמכות המפכ"ל?
"אלה שאלות שרק ועדת חקירה ממלכתית יכולה לבדוק ולחילופין מבקר המדינה. הוא, על פי החוק, יכול להמליץ בפני היועמ"ש על פתיחת חקירה פלילית. אבל נדמה לי שהנקודה המרכזית היא שאי אפשר לתת רק לשומרים לשמור על עצמם. כאן ראוי שתהיה בדיקה חיצונית".
