חייל צה"ל לשעבר בר כלף (33) הלך לעולמו היום (חמישי), יומיים לאחר שהצית את עצמו לאחר שלא הוכר על ידי משרד הביטחון כנכה צה"ל. כלף הגיע לבית של אחד ממכריו מכר בנתניה עם חומר דליק בבקבוק, והצית את עצמו במקלחת. הוא פונה במצב קשה לבית החולים שיבא בתל השומר כשהוא מורדם ומונשם.
לדברי משרד הביטחון, הוא שירת בצה"ל בשנים 2011-2008 ופנה להכרה בו כנכה צה"ל, אך בקשתו "נבחנה לעומק ונדחתה לאחר שאובחן כסובל ממחלת נפש, שאינה פוסט טראומה ואינה קשורה לשירותו הצבאי". אמו של בר, כוכבה ערבה, סיפרה לאחר שהצית את עצמו כי היה בתפקוד מלא לאחר שחרורו עד "שהיה איזשהו טריגר ומשהו התנפץ". ערבה מתחה ביקורת על התנהלות משרד הביטחון: "זונחים אותם. קרה לנו אסון, אני פשוט בהלם, הרופא אמר לי 'הוא במצב אנוש'".
דודו של בר ז"ל ב-ynet Live
(צילום: משי בן עמי)
דודו של בר, ליאור ערבה, סיפר אתמול ל-ynet Live כי "הוא נאבק על חייו", ומתח ביקורת חריפה על משרד הביטחון: "אני לא יודע אם קיים דבר כזה מבחינתנו, משרד הביטחון או אגף השיקום. לא מטפלים שם בהמון אנשים, פשוט שולחים את כולם הביתה בלי טיפול ובלי זכויות. באים אלינו חיילים לשעבר וטוענים שזורקים אותם, הם לא מקבלים טיפול ובסוף נמצאים ברחוב".
ליאור הוסיף: "אחותי צעקה עד השמיים. היא אם חד-הורית שגידלה את הילדים לבד כמעט, כל החיים שלה היא מתמודדת עם הגידול שלהם. לבר היו תקופות נהדרות, הוא בחור מדהים שיכול להגיע לגדולות, אבל באיזשהו מקום בדרך הוא נפל. אני לא יודע מי בדק אותו, אבל להבנתי זה פסיכיאטר שפשוט חיפש איפה אפשר לשלוח אותו לדרכו". ליאור הוסיף כי "זה חד וחלק עוד מקרה איציק סעידיאן".
גל רוטשטיין, חברו של בר
(צילום: יעל צ'כנובר)
חברו של בר, גיל בן מויאל, סיפר אתמול ל-ynet כי השניים התגייסו יחד לצה"ל ב-2008. "הוא היה בחור חייכן וחברותי, כולם אהבו אותו. הייתה לו מוטיבציה מטורפת, זאת אחת הסיבות שהוא לא התלונן בצבא, הוא רק רצה להמשיך לשרת". על הפעילות היומית במהלך שירותם הצבאי אמר כי "נכנסים בלילה לבית לצורך מעצר, רואים ילדים בוכים וגם אנשים שרוצים להרוג אותך. יש שלקחו את זה קשה ויש שלא".
בן מויאל מתח ביקורת על קביעת משרד הביטחון כי בר סבל מבעיה נפשית שאינה קשורה לשירותו הצבאי. "אם הוא התגייס והיה לוחם עם פרופיל 97 - בעיה נפשית לא הייתה לו. זה לא מתפרץ תוך חמש דקות", אמר. הוא הוסיף: "בערך שלוש שנים אחרי השחרור, בר התחיל להסתובב ברחוב. הוא בקושי דיבר על הצבא, ידע שזה יציף לו משהו. הוא היה מדבר מעט מאוד, היה אפשר להרגיש שהוא לא מסוגל לדבר על זה. הוא לא היה מסוגל להיות במקום סגור, הייתי הולך עם אמא שלו כדי לחפש אותו, הוא היה ישן על ספסלים ברחוב בתל אביב".
חבר נוסף של בר, גל רוטשטיין, אמר כי מקרה כמו זה של בר "הוא לא דבר שצריך לקרות, בלי שום קשר לנכי צה"ל או לא נכי צה"ל - בן אדם שפונה לבקש עזרה לא צריך להגיע למצב שהוא פוגע בעצמו כי הוא לא מקבל עזרה. אנשים הולכים ותורמים ונותנים מעצמם בשביל המדינה, לא בשביל הכסף. אף אחד לא אומר בגיל 18 'יא איזה כיף בוא נלך להילחם', זה מה שאתה צריך לעשות. אם אתה נפצע במהלך השירות הצבאי שלך אתה צריך לקבל את המקסימום במעטפת טיפולית, אבל מסתכלים עלינו כמו על כסף, כאילו אנחנו חבורת גנבים ושקרנים שרוצים לגנוב את המדינה".
ממשרד הביטחון נמסר: "אנו משתתפים בצערה של משפחת כלף על מותו של בר. בקשתו נבחנה לעומק על ידי מיטב הפסיכיאטרים של משרד הביטחון ולא נמצא קשר בין מחלתו הנפשית, שאיננה פוסט טראומה, לבין שירותו הצבאי".
