מאחורי הקלעים, וחרף הסירוב בקבינט לדון בגורם שישלוט בכשני מיליון עזתים לאחר המלחמה, במערכת הביטחון מנסים כבר לעצב את המציאות מול גורמים פלסטיניים ברצועה, ככורח מציאות יומית המתגבש לכדי מנגנוני תיאום בחסות בינלאומית.
מתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף רסאן עליאן, חזר ביום שישי מביקור חריג בן כמה ימים בארה"ב, שם דן עם בכירי הממשל ועם גורמים באו"ם באשר לסוגיית הסיוע ההומניטרי שישראל מאפשרת להעביר לעזה. כרגע ההספק שישראל מאפשרת נאמד בכ-250 משאיות תרופות, מזון ודלק מדי יום, המוכנסים דרך מעברי כרם שלום וניצנה מישראל ורפיח מהצד המצרי.
אלוף עליאן שמע מעמיתיו האמריקנים ומהאו"ם דאגה מכך שההפגנות היומיות של משפחות שכולות ושל משפחות חטופים בשני המעברים מישראל מנעו מעבר של עשרות משאיות סיוע לרצועה. המעקב העמוק של הממשל אחר הסוגיה ההומניטרית גולש לפרטים המיקרו-טקטיים, כאשר כל עיכוב שכזה או מניעת הכנסת סיוע גורר מיד פניות מהממשל בוושינגטון. "ארה"ב חייבת את הסיוע ההומניטרי לעזתים כדי להצדיק את המשך התמיכה והלגיטימציה שהיא נותנת לישראל להילחם בחמאס", הסבירו גורמי ביטחון.
אך גם בצד העזתי יש קשיים בפיזור המזון והתרופות ליעדם. עד כה הפלסטינים מחלקים את הסיוע בהיקפים של פחות ממחצית ממה שישראל מכניסה: כ-100 משאיות פלסטיניות מפזרות את המזון, הדלק והתרופות - רובן למחסות העקורים בדרום הרצועה, ומיעוטן לכרבע מיליון עזתים שנותרו בצפון הרצועה, בעיקר בג'באליה ובמערב העיר עזה.
היתר נשמר במחסנים שונים, בהם של הקטארים, ליד המעברים. רק חלק מהסיוע מוחרם על ידי חמאס. משאיות אלו עוברות פיקוח מרחוק במחסום החוף שצה"ל הקים בקצה המערבי של פרוזדור נצרים המוחזק על ידי הצבא ומבתר בין צפון הרצועה לדרומה.
כיום יש כבר מאות קצינים בצה"ל שעסוקים 24/7 בסוגיות אזרחיות והומניטריות בשטחים שצה"ל כבש ברצועה ומונע מפלסטינים לשוב אליהם. הטיפול המתרחב כולל אישור לשיירות אמבולנסים עזתיים שצה"ל מאפשר את מעברם, עצירת הלחימה במקומות שבהם נדרש תיקון של תשתיות אזרחיות הכרחיות ופינויים של אזרחים עזתים ממובלעות במוקדי התמרון שנותרו.
עיקר התיאומים הללו של צה"ל הם מול גורמי ה"וועדות האזרחיות" - שרידי שלטון הרשות הפלסטינית ברצועה שתיאמו בעשור האחרון את הקשר בין חמאס לישראל. כיום, מעריכים במערכת הביטחון, יש כ-20 עד 30 אלף עזתיים בתפקידי מנהלה ציבוריים שונים, בזיקה לרשות הפלסטינית, ועליהם אפשר להתבסס כמנגנון השלטוני הפנים פלסטיני אחרי המלחמה.
בכך עשוי להתעצב כבר כעת, בשטח ולא בחדרי קבלת ההחלטות, גרעין השליטה והמשילות הפנים עזתי-פלסטיני ב"יום שאחרי" - מאחר שגורמי ביטחון מטילים ספק בשאיפה של בכירים בדרג המדיני להשעין את כל המנגנון הניהולי המחודש של שיקום הרצועה רק על אנשי עסקים עזתים.