מיד אחרי טבח 7 באוקטובר נשמעו לא מעט קריאות להקמת ועדת חקירה ממלכתית למחדלי האסון. עם מובילי הקריאות נמנו בעיקר פוליטיקאים, מהאופוזיציה וגם מהקואליציה, אבל גם בדרג הביטחוני נשמעו עמדות דומות. הגדיל לעשות ראש השב"כ רונן בר שקרא בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני בשבוע שעבר להודיע כבר עכשיו שוועדה כזאת תקום בסיום המלחמה. ראש הממשלה בנימין נתניהו שומר על עמימות, נמנע מלהתחייב על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, ומדגיש בכל הזדמנות כי "את החקירות והבדיקות צריך לעשות בגמר המלחמה ולא בעיצומה".
4 צפייה בגלריה
ראש הממשלה נתניהו, ראש המוסד ברנע, ראש השב"כ בר, הרמטכ"ל הלוי ושר הביטחון גלנט
(צילום: לע"מ, אריאל חרמוני, דובר צה"ל , יריב כץ, מוטי קמחי )
ועדת חקירה ממלכתית ממונה על-ידי הממשלה. בראש ועדה כזאת, שמוקמת על-ידי נשיא בית המשפט העליון, ניצב שופט בית משפט עליון, שופט מחוזי או שופט בדימוס. לוועדה כזאת יש סמכויות זהות לאלה שיש לבתי משפט. לעומת זאת, ועדת חקירה ממשלתית (ועדת בדיקה) מתמנה על-ידי שר בממשלה שהנושא מצוי באחריותו. ממנה חברי הוועדה אינו נשיא בית המשפט העליון, החוק קובע כי ראש הממשלה בעצמו יוכל לנסח כתב מנדט שיגדיר את הרכבה, תפקידיה והיקף סמכויותיה.
הפוליטיקאים
ראש הממשלה נתניהו מקפיד כאמור לומר שאת כל הבדיקות בנוגע למחדלי הטבח יש לקיים לאחר המלחמה, אך עד עכשיו הוא מסרב להתחייב לגבי המועד ולגבי אופי החקירה. גורמים פוליטיים אמרו בעבר כי בכוונת נתניהו להוביל להקמת ועדת בדיקה ממשלתית ולא ממלכתית.
במסיבת העיתונאים שערך שלשום, נשאל נתניהו בנושא והשיב מבלי לתת הסבר חד-משמעי. "אמרתי את דעתי, את החקירות והבדיקות צריך לעשות בגמר המלחמה ולא בעיצומה. לא שיניתי את דעתי. אני לא רוצה שקצינים ומדינאים יעסקו בלחפש עורכי דין. זו טעות. צריך לעסוק רק בניצחון במלחמה. אני רוצה להגיד דבר נוסף: הממשלה תחליט בעניין בבוא העת". ההערכה היא שככל שהמלחמה תתארך, גם בעצימות נמוכה, נתניהו למעשה ינצל זאת כדי לדחות את הקמת הוועדה ככל האפשר.
הצהרת ראש הממשלה נתניהו
(צילום: לע"מ)
ויש מי שבממשלה ובקואליציה מצהירים בפומבי כי יש להקים ועדת חקירה ממלכתית בסוגיה הנפיצה. כך למשל, שר התרבות והספורט מיקי זוהר שאמר ל-ynet Live כבר ב-26 באוקטובר 2023, פחות משלושה שבועות אחרי מתקפת הפתע של חמאס, כי "תקום ועדת חקירה ממלכתית בלתי-תלויה, ועדה שכל עם ישראל יוכל לסמוך עליה ב-100%. היא תביא את האמת ותגיד בדיוק על מי נופלת האשמה, והאשמים יצטרכו לספק הסברים. זה דבר שיקרה רק אחרי המלחמה".
שרים נוספים בממשלה, כדוגמת שר החינוך יואב קיש ושר המדע אופיר אקוניס, אמרו שיש צורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. אל דעתם של השרים מהליכוד הצטרף גם חבר המפלגה, יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת יולי אדלשטיין. "אני אעמוד על כך שתקום רק ועדת חקירה ממלכתית. חד-משמעית", התחייב ח"כ אדלשטיין.
על-רקע כוונתו של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן לחקור בעצמו את האירועים שקדמו למחדל ב-7 באוקטובר, תוך כדי דרישה לקבלת מסמכים מסווגים מצה"ל בזמן המלחמה, כפי שנחשף ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", אמר יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד כי "זה מבקר מטעם שמנהל חקירה מטעם הממשלה, שהמטרה היחידה שלה היא למנוע ועדת חקירה ממלכתית".
לדבריו, "את המחדל הביטחוני הגדול בתולדות המדינה לא יכול לחקור מבקר המדינה ואי אפשר להשתמש במוסד הזה בשביל לחסום את מה שצריך לקרות. מה שצריך לקרות זה ועדת חקירה ממלכתית. ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט עליון זה המוסד היחיד שיכול לחקור את המחדל הגדול בתולדות המדינה ולהסיק מסקנות נגד מי שאשם. זה לא מפתיע שנתניהו מנסה את זה לעצור".
העימות בין מבקר המדינה לרמטכ"ל
החלטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית או ממשלתית עדיין אין, אבל מי שכבר דרש בעיצומה של המלחמה מהרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי גישה מיידית לחומרים צבאיים ומאגרי מידע הוא כאמור מבקר המדינה אנגלמן. המבקר שלח ללשכת הרמטכ"ל מכתב מפורט עם הודעה על התחלת הליכי הביקורת בצה"ל. על הביקורת יופקד מנהל החטיבה שעוסקת בביקורת על מערכת הביטחון במשרד המבקר.
גורם בכיר שבקיא בפרטים, אמר לאחר העברת מכתבו של המבקר לרמטכ"ל: "זו דרך מושלמת להפיל את התיק על גורמי הביטחון ולנקות את הדרג הפוליטי. מדובר במהלך מאוד משמעותי שמבחינה מעשית יחליף את ועדת החקירה העתידית, או לכל הפחות ירוקן מתוכן את רוב עבודתה. מעבר לכך, זה יצור עיוות מהותי כאשר גורמים שונים יצטרכו להשיב על אותן שאלות בפני פורומים שונים, והכול תוך כדי מלחמה".
הרמטכ"ל הלוי התריע בפני המבקר אנגלמן בתגובה כי בקשתו לחקור תחומים שקשורים לצה"ל בעקבות טבח 7 באוקטובר עלולה לפגוע בתפקוד הצבא בזמן המלחמה בעזה. הלוי ציין בפנייתו לאנגלמן כי "הביקורת במתכונתה המתוכננת, תוך כדי הלחימה, עומדת בסתירה לעקרון שאותו הדרת. היא תסיט את קשב המפקדים מהלחימה, היא תפגע ביכולת התחקור המבצעית ובאיכותו, והיא לא תאפשר את הפקת הלקחים לשם השגת יעדי המלחמה. לא בכדי, אין תקדים לקיום ביקורת במתכונת שהגדרת בעת המלחמה".
אנגלמן השיב לרמטכ"ל כי תהליך הביקורת לצה"ל נעשה במקביל גם עם גופי ביטחון אחרים - "ואין כל סיבה ששיתוף פעולה זהה, שאינו מצריך הפניית קשב מצד הדרג הלוחם, לא ייקבע גם עם צה"ל". אחרי תשובתו של המבקר להלוי, נודע כי ראש הממשלה נתניהו ביקש מאנגלמן לדחות את הביקורת שלו בזמן המלחמה, אך גם כזאת שנוגעת לגביו באופן אישי ולגבי אנשי משרדו הבכירים.
אנגלמן הדגיש בתשובתו לרמטכ"ל כי "אין חולק" על חשיבותה ותרומתה של הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר האירועים, ואמר כי כשתוקם ייקבעו גבולות הגזרה בין מבקר המדינה לבינה. יתרה מזו, ציין אנגלמן, "הוועדה לענייני ביקורת המדינה תוכל להורות על הקמת ועדה חקירה ממלכתית על בסיס דוח מבקר המדינה".
הדרג הביטחוני
הרמטכ"ל הלוי אמנם לא התייחס להקמת ועדת חקירה ממלכתית, אך כמעט שלושה חודשים אחרי הטבח נחשף ב-ynet כי הוא הכריז על צוות חיצוני שיחקור את המחדל, ההכנות לתמרון והלחימה בתוך הרצועה. בין הבודקים היו אמורים להיות הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר שאול מופז, והאלופים בדימוס יואב הר אבן, אהרן זאבי-פרקש וסמי תורג'מן.
ההכרזה של הרמטכ"ל עוררה סערה גדולה בקבינט המדיני-ביטחוני, וגם לביקורת שהובילה בסופו של דבר להקפאתו - כפי שנחשף ב-ynet וב"ידיעות אחרונות". במהלך הדיון ב-4 בינואר, תקפו השרים איתמר בן גביר, בצלאל סמוטריץ', מירי רגב ודודי אמסלם את הרמטכ"ל על-רקע ההחלטה. בממשלה הביעו מורת רוח על האפשרות למנות את מופז, "שמרבה למתוח ביקורת על ראש הממשלה בנימין נתניהו והליכוד".
במהלך הדיון המדובר, השרה רגב שאלה "על הפרסום לפיו צוותי חקירה הוקמו כדי לחקור את ההתנהלות של מה שקרה ב-7 באוקטובר". הרמטכ"ל השיב לה כי "לא החלו תחקירים", והשר בן גביר טען בתגובה כי "השאלה היא האם מונה צוות לחקור?". גם לו הרמטכ"ל השיב: "טרם התחלנו תחקיר".
4 צפייה בגלריה
מתקפת שרים על הרמטכ"ל בישיבת הקבינט
(צילום: תומר שונם הלוי, אלכס קולומויסקי, יובל חן, אבי מועלם)
בשלב זה השר סמוטריץ' הצטרף לדיון, וטען בפני הרמטכ"ל: "אתה לא מכחיש". רגב הוסיפה: "אתה לא עונה לי ואני רוצה שזה יהיה ברור. יש לנו לא מעט שאלות על התנהלות הצבא, אבל אנחנו כל הזמן אומרים לעצמנו, 'זה לא הזמן אנחנו במלחמה', ואתם בזמן הזה מתחילים לתחקר?". גם השר אמסלם תהה בפני הרמטכ"ל: "למה אתה צריך עכשיו את התחקור? שאנשי הצבא יהיו במגננה במקום להיות עסוקים בלנצח?".
בסוף העימות, ראש הממשלה נתניהו נעמד ואמר: "צריך לעצור, נמשיך בפעם אחרת". לדברי שרים שנכחו באותה ישיבה, "הדיון הזה התנהל כמו קרקס". הם אף טענו כי "נתניהו נהנה מהמתקפה, ואפילו העיר לרמטכ"ל שהוא צריך להקשיב לביקורת של השרים".
היחיד במערכת הביטחון שהצהיר כי יש להקים ועדת חקירה ממלכתית כאמור הוא ראש השב"כ בר. "אני מבקש מכם, תכריזו על ועדת חקירה ממלכתית. עוד היום. הציבור משווע לזה והשב"כ משווע לזה. כך יהיה סוף לכל השקרים והקונספירציות", אמר בר לפי פרסום באולפן שישי בחדשות 12. עם זאת יצוין כי בר ביקש רק להכריז על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, אבל לא התכוון כאמור לבצע את המהלך לפני סיום המלחמה.
ממלכתית מול ממשלתית - וההיסטוריה
ועדת חקירה ממלכתית נחשבת ל"מלכה" של ועדות החקירה. הממשלה ממנה אותה כשיש משבר אמון חריף או כשמתעוררים סימני שאלה לגבי תפקוד הרשות המבצעת כפי שצוין בחוק. את הרכב הוועדה קובע נשיא בית המשפט העליון, בראשה ניצב שופט עליון, שופט מחוזי או שופט בדימוס. חבריה הם בדרך כלל בעלי מומחיות בתחום הבדיקה ובעלי יוקרה אישית וציבורית.
לוועדה כזאת יש סמכויות זהות לסמכויות בתי משפט: זימון עדים, חיוב התייצבותם והוצאת צווי חיפוש. הוועדה מגישה דוח על תוצאות חקירתה והיא ראשית לצרף לדוח המלצות כראות עיניה. לנחקרים שהוועדה מחליטה לזמן אין זכות ייצוג ולחקור עדים, אלא אם קיבלו מהוועדה "מכתב אזהרה" שלפיו הם עלולים להיפגע מהחקירה או מתוצאותיה.
"חוק הממשלה" מעניק לממשלה אפשרות למנות לפי הצעת אחד מהשרים "ועדת בדיקה" לנושא או אירוע מסוים שמצוי בתחום אחריותו. אף על פי שהחוק מחייב שבראש הוועדה יעמוד שופט בדימוס, מי שממנה את הוועדה הוא שר ולא נשיא בית המשפט העליון. עם זאת, מי שעומד בראש הוועדה הוא זה שמעניק לה את יוקרתה.
לוועדת בדיקה אין סמכויות כפייה של זימון עדים וחיובם להעיד בדומה לוועדת חקירה ממלכתית, אלא אם הוסמכה לכך מפורשות. במקרה של "ועדת וינוגרד" לחקר מלחמת לבנון השנייה העניק היועץ המשפטי לממשלה דאז לוועדה סמכויות של ועדת חקירה כמו חיוב הגעת עדים, הצגת מסמכים, חיוב עדים להעיד בשבועה, גבית עדויות בחו"ל וחקירתן לפי כללי בית המשפט.
חוק הממשלה קובע כי ראש הממשלה יוכל לנסח כתב מנדט שיגדיר את הרכב הוועדה, תפקידיה והיקף סמכויותיה. כלומר, ניתן להגביל את מנדט הוועדה, בניגוד לוועדת חקירה ממלכתית שאמנם מקבלת מנדט מוגדר אך יכולה לחרוג ממנו לפי שיקול דעתה.
להבדיל מוועדת חקירה ממלכתית שבה לא ניתן להשתמש בעדויות לאחר מכן בפני בית משפט, בוועדת בדיקה אין לאנשים אותה חסינות, לכן יהיה להם חשש לומר את האמת. אולם, ההערכה היא שלצורך חקר האמת יוחלט כי הנחקרים יוכלו להעיד בחופשיות כדי שאם יוסקו נגדם מסקנות הן יהיו במסגרת הסקת מסקנות אישיות ומערכתיות ולא פליליות.
ועדת בדיקה ממשלתית שהוסמכה לכך, יכולה בדומה לוועדת חקירה ממלכתית להסיק מסקנות אישיות, אך גם היא צריכה להזהיר את מי שעלול להיפגע ממסקנותיה באמצעות "מכתבי אזהרה" כדי שיוכל לשכור עורך דין שיגן עליו ויחקור עדים מולו. בתום דיוניה, שמוגבלים בזמן, מגישה ועדת הבדיקה דוח על תוצאות בדיקתה והמלצותיה בפני הממשלה.
מסקנות ועדת הבדיקה, כמו מסקנות ועדת חקירה ממלכתית, אינן מחייבות במובן הפורמלי, אף שאם הוועדה תסיק מסקנות - הממשלה תצטרך להסביר מדוע אינה מיישמת אותן והיא צפויה לעמוד מול עתירות לבג"ץ אם לא תבצע את ההמלצות.
למרות "נחיתותה" היחסית של ועדת הבדיקה, בשנים האחרונות מונו ועדות בדיקה שבגלל העומדים בראשן הן נהנו מיוקרה ציבורית, ולכן התיחסו למסקנותיהן בכובד ראש. כך למשל פעלה "ועדת זיילר", שבדקה את פעילות משטרת ישראל ופרקליטות המדינה בפרשת האחים פריניאן.
פורסם לראשונה: 21:57, 28.01.24
