"טוב למות בעד ארצנו, ככה אני רוצה"
סמ"ר נועם בטאן ז"ל
מאות ליוו למנוחות את סמ"ר נועם בטאן ז"ל, לוחם סיירת גבעתי שנפל בפיצוץ הפיר הממולכד ליד רפיח. "במוצאי שבת עשיתי הבדלה, בירכתי את חיילי צה"ל שישמור אותם האלוהים. פתאום דפיקות בדלת, ידעתי שזהו, מלאך המוות דפק לי בדלת, ידעתי שזה הוא", סיפר בכאב האב יהודה.
הלווייתו של סמ"ר נועם בטאן ז"ל
"אמרתי לו 'רק אל תיכנס', והוא אמר 'אבא, טוב למות בעד ארצנו, ככה אני רוצה'", הוסיף האב. "כשהוא סיפר לי שהוא נכנס לעזה בכיתי ולא הפסקתי לבכות. חבר אמר לי 'יהודה, יהיה בסדר'", הוסיף האב. "מה נעשה בלעדיך נועמיקו? בשבוע הבא היית אמור לחגוג יום הולדת 20. בעזרת ה' שלא ידפקו עוד על דלתות".
האם חנה ספדה: "מה אברך לו במה יבורך, זה הנער שאל המלאך. ילד שהיה הכל – יפה תואר, חכם, מצחיק, מלא חיים, מלא שמחת חיים, מוכשר ומסודר. נועם, מהיום שנולדת היית נסיך של אמא, של אבא, בן של כולם, של כל המשפחה. כל פעם שבאת הביתה עשו לך חגיגה. סרטוני הטיקטוק המצחיקים עם אחיך גרמו לנו להעלות חיוך על הפנים".
"היית לוחם בנפשך, רצית להיות בראש ובגלל זה נפגעת. הלכת בראש, נכנסת ראשון ויצאת אחרון – וכל דבר בחיוך. אמרת לי 'אמא, רק קרבי, רק לסיירת'. היית נחוש מדי לעשות את המשימות", הוסיפה האם חנה. "כשהיית סמל אמרת לי 'תשכחי מזה שאצא לרענון, כל עוד אני סמל לא תראי אותי'. לפני כל פעילות שלחת תמונה עם חיוך שיישאר לנצח. סיכנת את חייך, הקרבת את חייך כדי שנחיה כאן בארץ ישראל. על מיוחדים כמוך נכתבו הרבה שירים. אמרת 'רק רפיח' וזהו, רפיח לקחה אותך".
החברה יובל ספדה: "אהבתי אותך, הבנתי שאתה משהו מיוחד. אנחנו מכירים תקופה קצרה שהרגישה לי כמו שנים. היינו עוד בתחילת הדרך שלנו, היו לנו מלא תכנונים. הספקת לומר לי שכשתחזור ניסע לכינרת להכין קפה כמו שאנחנו אוהבים. לפני שנכנסת שלחת לי 'ביי חברה שלי, מאוהב בך' עם לב אדום. כעסתי שלא נתת לי הזדמנות לענות לך וסגרת מיד את הפלאפון. בשישי שעבר בצהריים קיבלתי טלפון ואמרו לי 'יובל, יש לך משלוח פרחים'. הייתי בשוק. איך אדם שמתעסק בלחימה בעזה יכול להקדיש זמן לשלוח משם פרחים?".
חברו הטוב מהסיירת אוראל מזרחי ספד לו: "אמרתי לך אל תעשה שטויות, פחדתי שזה יהפוך למציאות. הייתה לי תחושה שאנחנו בלתי מנוצחים, והנה אנחנו פה. אני הערצתי אותך, הצוות בפנים נלחמים שם, הם חזקים ולא ייתנו למוות שלכם שיהיה לחינם".
"מי יביא לאמא פרחים בכל שישי?"
סמ"ר נחמן מאיר חיים וקנין ז"ל
מאות ליוו למנוחות את סמ"ר נחמן מאיר חיים וקנין ז"ל, לוחם סיירת גבעתי מאילת, שנפל בפיצוץ הפיר הממולכד ליד רפיח. "נחמן חיים של אמא, חיים שלי, אהבת חיי. בדרך לפה שאלתי את עצמי 'אלוהים, באיזה כוח, באיזה אומץ, באיזה שכל אני אבוא לקבור את הבן שלי?", ספדה בבכי האם סתווית.
הלווייתו של סמ"ר נחמן מאיר חיים וקנין ז"ל
"מלאך שלי, נסיך שלי, הילד הטהור שלי. הילד הכי יפה והכי טוב שלי, עכשיו גם גיבור של כולכם, של כל עם ישראל, גיבור של ה' יתברך. רק צדיקים הולכים בשבת", הוסיפה האם. "אתה צריך לקבור אותי, אתה זה שצריך לקרוא עליי קדיש. כמה אני מתפללת שזה לא נכון. ה' כל כף אהב אותך נחמן, שהוא אסף אותך ולקח אותך קרוב אליו. המלך לקח את הנסיך לממלכה, והשאיר את אמו שלו בחצר".
אחותו רוני ספדה: "אסון גדול נפל עלינו וענן שחור כיסה את הארץ, חדרי ליבנו נותרו יתומים. איך אוכל לתאר את האדם שהיית בזמן עבר, אם רק לפני שבועות מספר חלמנו יחד על העתיד. איך עומדים בניסיון הזה ריבונו של עולם? בליבי יש חור ענק, כאב שמשתק גוף ונפש. מי יביא לאמא פרחים בכל שישי? ומי ישמח את היושבים סביב שולחן השבת והחגים? אני מבקשת שתשלח לנו כוחות להמשיך לדבוק באמונה, לקיים מצוות ולהיות מלוכדים".
זוגתו אדל ספדה לו: "נחמן שלי, האור שלי חיי, אני לא מאמינה שאתה לא כאן איתי. ביום שישי דיברנו והבטחת שתשמור על עצמך, הבטחת שנתחתן ושנחיה לנצח. הבטחנו שנקרא לילד שלנו נתן ארי. אני לא מעכלת שאני במצב הזה. אני מתגעגעת אליך, כואבת אותך ומחכה שתחזור אליי בחלומות".
דן סבג, חברו לצוות, ספד: "החבר הכי טוב שלי, אח בלב. דיברנו על זה שחברות כזו לא יכולה להיות בחיים. תמיד היית פה בשבילי, וברגע האמת לא הייתי לידך. לא יודע מה אני אעשה בלעדיך אח שלי האהוב. תמיד רצית לעשות הכל הכי טוב. אני אספר לילדים שלי עליך, ואחנך אותם בדרכך. מי שמכיר אותך יודע כמה היית דמות למופת. היית החבר הכי טוב ותישאר בליבי לנצח".
היום הובא למנוחות גם סמל בן אבישי ז"ל
