לאנשי חמאס שחזרו להסתתר ולהתבסס בבית החולים שיפא בצפון רצועת עזה הייתה הנחה שגויה: הם העריכו שישראל נתונה ללחץ בינלאומי כה מאסיבי, עד שגם אם צה"ל ושב"כ יגלו את דבר הימצאותם במקום – הם לא יעזו לפעול מחשש לתגובה זועמת של הממשל האמריקני ושל דעת הקהל העולמית. קרוב לוודאי שהם החליטו לחכות בבית החולים להפסקת אש שתבוא כחלק מעסקה לשחרור החטופים, ואז יוכלו לצאת ולנסות לשקם את המערך הלוחם של הארגון, כפי שנעשה בהפוגה לשחרור חטופים בנובמבר.
לא כל הפרטים על המבצע הישראלי שהחל הלילה (בין ראשון לשני) בשיפא ידועים בשלב זה. ייתכן שבין השוהים או המאושפזים שם יש גם מחבלים פצועים, אולי אפילו בכירים ביותר, שזכו למקלט בבית החולים שהמשיך לפעול גם אחרי שצה"ל טיהר אותו בפעם הקודמת. צריך גם להניח שדפוס ההתנהלות הזה של חמאס יימשך בעתיד הקרוב, אולי גם אחרי שצה"ל יתמרן לתוך רפיח, ואולי גם אחרי שהמצוד אחרי יחיא סינוואר ומוחמד דף יסתיים.
קולות הירי משיפא, ותיעוד האזרחים העוזבים
הכותרת
הנמל החדש-ישן של עזה
28:53
חמאס לא ייכנע. אנשיו ינסו לשרוד כל עוד יש להם תקווה להישאר בחיים ולפעול בצורה ספורדית במסגרת מלחמת גרילה נגד צה"ל ברצועת עזה. זה עלול להימשך חודשים, אולי אפילו יותר משנה, ולכן צה"ל צריך לבסס את השליטה הביטחונית גם במקומות שעליהם כבר השתלט ובהם פירק את היכולות של חמאס לפעול כגוף צבאי מאורגן. כך זה היה גם אחרי מבצע "חומת מגן" ב-2002 ביהודה ושומרון: צה"ל נכנס לערים וליישובים הפלסטיניים אבל כיסי התנגדות וחוליות מחבלים נותרו לפעול באינטנסיביות עד 2004, אז דעכה ההתנגדות.
למעשה, פעולת "כיסוח הדשא" של צה"ל שהחלה אחרי חומת מגן נמשכת עד עצם היום הזה: המעצרים הליליים, הסיכול שמתבצע על סמך המידע שמושג והפעולות בערים, במחנות פליטים ובכפרים הם למעשה המשך של אותו מבצע מ-2002. מכאן אפשר להעריך שצה"ל ושב"כ ישהו ברצועת עזה גם מעבר לשנת 2024, אף כי בכוחות קטנים ולא תמיד בצורה גלויה. שורדי חמאס יעסיקו אותם עוד תקופה ארוכה וכדאי להכיר בכך.
הצהרת דובר צה"ל, הלילה

הפשיטה נועדה לשמש גם כאזהרה והתרעה למחבלים שמנסים להתחבא גם בבית החולים נאסר בחאן יונס ובבתי חולים אחרים בעיר שבדרום הרצועה ובמחנות המרכז. עוד נכונו לנו כמה פעולות כאלה.
הפעולה בשיפא מעידה על כך שחמאס שורד מפני שבכיריו ופעיליו מאמינים שדעת הקהל העולמית תעצור את צה"ל ושב"כ בעוד זמן קצר. הם אינם נכנעים כי הם מקווים שהלחץ הבינלאומי על ישראל ייתר כניעה כזאת, ובעניין זה על ממשלת ישראל והעומד בראשה לפנות לארה"ב ולבעלות בריתנו במערב ולהבהיר להן שהקריאות שלהן להפסקת אש מיידית מעודדות את חמאס לא להיכנע, ומאריכות את הלחימה ואת סבל האוכלוסייה. במקביל ישראל צריכה להכניס לרצועה סיוע הומניטרי רב כדי להדוף את הקריאות של הקהילייה הבינלאומית להפסקת אש.