ראש המועצה האזורית עמק חפר, גלית שאול, שלחה מכתב לשר הביטחון, יואב גלנט, בדרישה לסיוע ותגבור מעגלי ההגנה ביישובים סמוכי הגדר במועצה. "קו ההגנה הנוכחי אינו מהווה מכשול מספק", ציינה שאול.
"האירועים הקשים שהתרחשו ב-7 באוקטובר ביישובי העוטף גרמו להבנה כי על יישובים שהם סמוכי גדר להיערך מחדש מבחינה ביטחונית. בעמק חפר קיימים שלושה יישובים סמוכי גדר המערכת: בחן, יד חנה ובת חפר, המונים יחדיו כ-7,500 תושבים, עם צפי לגידול לכמות כוללת של כ-11,500 תושבים, כשתושלם הרחבת היישוב בת חפר בשנים הקרובות. בנוסף, קיימים שישה יישובים סמוכים מאוד לגדר ולכביש 57: בארותיים, עולש, אמץ, גן יאשיה, המעפיל ואחיטוב שאינם מקבלים מענה ביטחוני מתאים", כתבה שאול.
"לאחר למידת הליקויים שהיו קיימים באירועי השבת השחורה והפקת לקחים, נותחו הצרכים הייחודיים של גזרת היישובים בת חפר, יד חנה ובחן. לצערנו, קו ההגנה הנוכחי, החומה וגדר המערכת, אינו מהווה מכשול מספק לאור תרחישים ביטחוניים שעלולים, חלילה, לקרות", היא הוסיפה.
"אנחנו מבקשים לפעול ליצירת קו הגנה קבוע, שיכלול ציר ממזרח לחומת הגבול שיאפשר תנועה לכלי רכב צבאיים ופעילות מבצעית ממזרח לחומה ולגדר, בנוסף למכשול פיזי חדש מזרחית לחומה", כתבה שאול. "פעולה זו, בשילוב המכשול החדש, תמנע מצב שבו קו הבתים הראשון מהווה את קו המגע עם האויב, תאפשר זמן תגובה ארוך יותר ותקנה תחושת ביטחון לתושבות ולתושבי היישובים סמוכי הגדר ולתושבי העמק כולו.
"בנוסף, אנו מבקשים כי תיקחו אחריות צבאית גם על ששת היישובים הנוספים ובכך יהיה, כמו בעבר, מענה לתשעת היישובים צמודי הגדר עם אותם מרכיבי הביטחון", הוסיפה שאול. "כראש מועצה, אני מחויבת לשמר את איכות החיים ואת תחושת הביטחון האישית של תושביי. לשם כך, דרוש שינוי מעשי כפי שתואר לעיל".
הכותרת
מאחורי מעורבות ארה"ב במלחמה / נדב איל
24:24
אבי חיון, יו"ר ועד גן יאשיה וחבר בחפ"ק היישוב, אמר כי "מאז פתיחת המלחמה עשינו פעולות רבות ומשמעותיות לביטחון היישוב. יש אצלנו שמירה 24/7 ופטרולים, והמועצה ביחד עם כוחות מג"ב נותנת לנו מעטפת רצינית, תוך קשב רב לצרכים שלנו. קיבלנו נשקים נוספים, גויסו 'בני מקום', תושבים שעושים את שירות המילואים שלהם ביישוב, ומעבר לכיתת הכוננות, יש עוד עשרות חמושים ביישוב".
לדברי חיון, "המועצה גם תקצבה לנו ציוד חירום לכיתות הכוננות, ככה שמכל הבחינות קפצנו כמה מדרגות ברמת המוכנות והביטחון. ועדיין, כיום ברור לכולנו שהצבא חייב לתת מענים נוספים ליישובי קו התפר והקו השני, ביצירת מעגלי הגנה, כפי שדרשה ראש המועצה".
(צילום: חגי דקל)
בתוך כך, במושב רם און שבגלבוע סיפרו שמקרי הירי לעבר היישוב התגברו בחודש האחרון. רועי ישראלי, דובר המושב, הסביר בריאיון ל-ynet Live כי "המציאות שלנו התחילה להשתנות לפני כשנה, התחלנו לקבל דיווחים מתושבים על קליעים ששורקים להם מעל הראש. לפני כמה חודשים נפלה רקטה, יחסית פרימיטיבית, בשטח המושב. ב-5 באוקטובר ירי כזה נורה מרחוק. מאז יש כל כמה ימים ירי כזה למושב. זו מציאות הזויה שאנחנו לא רגילים אליה".
לדברי ישראלי, "בינינו לבין הכפרים הפלסטיניים יש שטח חקלאי. אנחנו רוצים לדאוג לאזור חיץ בינינו לבין הפלסטינים, מה שאמור לצמצם את היכולת שלהם לירות ממרחק. אנחנו שומעים על הפעולות שנעשות כמעט לילה-לילה בעיר ג'נין ובמחנה הפליטים, מוצאים שם תשתיות מנהרות, מכוניות תופת. בעוד שבוע, חודש או שנה המערכה תסתיים. איך תושבי רם און יכולים לחזור לישון בשקט ולא להפוך להיות עוטף ג'נין?".
הוא הוסיף כי "אנחנו מוצאים קליעים על גגות, בחצרות הבתים. דמיינו את ההשפעה של זה על קהילה כמו במושב. מדאיג אותנו הטפטוף הזה, שבסוף יהפוך למבול".
