סמ"ר יאיר ניפוסי ז"ל, לוחם בגדוד 101 של הצנחנים, נפצע קשה באחד הקרבות לפני כחודש בצפון רצועת עזה. הוא מת מפצעיו, ולאחר מותו נודע למשפחה שבנם נפגע מאש צה"ל. בריאיון ל-ynet Live סיפר אביו משה: "יותר קל לי לחשוב שהוא נפגע מטעות של אנשים שעובדים מסביב לשעון".
(צילום: איציק חנית)
"יאיר נכנס לרצועה יומיים אחרי שהודיע לנו שהוא מנתק טלפון", סיפר האב משה. "בגלל שהוא היה צלף ציוותו אותו לפלוגה נוספת מהגדוד, והם התקדמו ונכנסו מכיוון בארי לרצועה. באיזשהו שלב היו יריות ומרגמות על הכוח, והם העלו 'זיק' (כלי טיס בלתי מאויש – ש"כ ונ"כ) שדאג לאבטח אותם ולזהות את האויב".
לפי מה שסופר למשפחה, המפעיל של הזיק זיהה את הצוות של יאיר כאויב. "זה עבר את כל הבדיקות של חיל האוויר, והוחלט שזה אויב. הוא בעצם נורה מירי כוחותינו, זה מה שאנחנו יודעים. כשמדברים על דו"צ (ירי דו-צדדי – ש"כ ונ"כ), זה משהו קצת שווה כוחות. זאת אומרת חייל בטעות יורה על חייל. פה זה 'לא כוחות', כמו שאומרים. הוא לא יכול להתמודד מול זיק".
"דיברתי עם אנשים שביקרו אותי פה ואמרתי שבאיזשהו מקום מנחם אותי שזה מאש כוחותינו, שהבחורים שהיו באותה תקיפה פעלו לטובת ישראל, לטובת עם ישראל, לטובת החיילים האלה. הם בסופו של דבר טעו, אבל המטרה שלהם ברורה לי – הם ניסו להציל את הכוח מירי של נ"ט. היה מידע שיש כוח של מחבלים שזוממים את זה, וזה הסתדר להם לפי ההתרעות".
הצבא עדכן את המשפחה מהר מאוד על נסיבות מותו של יאיר. "ההלוויה הייתה ביום חמישי, ובשישי בבוקר כבר הודיעו לנו. אני שמח על הכנות של הצבא, שמיד, בלי לטשטש, ממש אמרו לנו את זה. לצערי זה טרגי, אבל כמו שאמרתי בשבעה, אם היו פורסים לי את כל האפשרויות באיזה סוף טרגי לבחור, לדעתי הייתי בוחר את זה".
"יותר קל לי לחשוב שהוא נפגע מטעות של אנשים שבאמת עובדים מסביב לשעון, אנשים שנותנים את הנשמה שלהם, וטעו", הוסיף האב. "הם לוקחים אחריות, הם אומרים 'זה שלנו, זה ירי שלנו', וזה יותר קל לי עכשיו, ואני מתאר לעצמי שגם בשנים הקרובות יהיה לי יותר קל".
יאיר ניפוסי היה צלף בגדוד 101 של הצנחנים והיה מוערך מאוד בפלוגה. "בשבעה אמרו לנו חיילים שעוד כשהיה צעיר קידמו אותו לעשות פעילות, למרות שהיו ותיקים מעליו בפלוגה. המפקד שלהם אמר להם 'אני לוקח את החבר'ה המקצוענים, את הפז"ם נשמור לאחר כך'. הוא התקדם בפלוגה והוא בעצם קיבל את תפקיד 'הסבתא שבפלוגה' – הוא דאג לקשר בין החיילים הצעירים יותר למפקדים, יאיר היה שם לעזור בתיווך".
"יאיר זה ילד שכולו אור. הוא נולד בחנוכה, קראנו לו יאיר, וכנראה לא סתם. הוא היה מרכז הבית מבחינת אווירה", הוסיף האב. "עם החברים שלו הוא היה האור. כשהם רצו לצאת ביום שהיה חופש אז שאלו 'יאיר, לאן יוצאים?'. הוא היה מחבר את החבר'ה, היה משמח את החברים שלו. כשהוא היה הולך למסיבות היה קשה להתקדם איתו במסיבה כי כולם מכירים אותו. היו בתי ספר גדולים מאלו שלמד בהם, אבל זה לא הורגש מבחינת חברים וכמויות של חברים שהכיר בעמק, הוא היה נאהב".
