מלבד ההודאה האיראנית בכך ששני חיילים נהרגו, בהם קצין בדרגה המקבילה לרב-סרן, גורמים איראנים אמרו בצהריים (יום שבת) ל"ניו יורק טיימס" כי ישראל הצליחה לפגוע בין השאר גם בבסיס הצבאי הסודי פרצ'ין שבפאתי טהרן. "אחד הכטב"מים שתקפו אותו פגע, ואחרים הופלו", טענו.
ידוע כי באותו בסיס, שמכונה בדיווחים שונים גם "מתקן ביטחוני", מפותחות טכנולוגיות טילים וכטב"מים מתאבדים, לצד טכנולוגיות גרעין.
נזק ב"מפעל כטב"מים" בשמסאבאד שמדרום לטהרן
בתקיפה הישראלית השתתפו עשרות מטוסי קרב וכלי טיס, והיא התמקדה לפי הדיווחים ב-20 יעדים שונים. בצה"ל אמרו כי כוונה לעבר מתחמים צבאיים, מערכות הגנה אווירית, מתקני ייצור טילים ומשגרי טילי קרקע-קרקע במחוזות טהרן וכן במחוזות חוזסטאן ואילאם שבמערב המדינה.
הגורמים האיראנים אמרו לניו יורק טיימס גם כי ישראל תקפה הלילה גם סוללת הגנה אווירית מדגם S-300 שהוצבה בנמל התעופה הבינלאומי האימאם חומייני, ומספקת הגנה לחלקים מהבירה האיראנית. הם הוסיפו כי לפחות שלושה בסיסי טילים של משמרות המהפכה נפגעו בסבב התקיפות הישראליות.
אזור פרצ'ין ממוקם כ-30 ק"מ ממזרח לטהרן. פרשננו רון בן ישי מציין כי באזור איראן עשתה בעבר ניסויים שנועדו לאפשר לה לייצר את הנשק הגרעיני עצמו – מתקן הנפץ הגרעיני. אין מידע מוצק המצביע על כך שאיראן כבר חידשה את מאמציה לייצר את ראש הנפץ הגרעיני, אבל אם נכונים הדיווחים שהותקף המתקן בפרצ'ין, נראה שהמטרה הייתה לסכל את היכולת של טהרן לבצע ניסויים שיקדמו אותה בייצור הפצצה עצמה, אם וכאשר תחליט.
לפחות לפי פרסומים זרים, זו לא הפעם הראשונה שישראל פועלת בבסיס המסתורי האיראני. במאי 2022 דווח על "תקרית" שהתרחשה בו, ובה נהרג המהנדס איחסאן גאד בייגי. ב"ניו יורק טיימס" דווח אז שהמתקן הותקף על-ידי כלי טיס בלתי-מאוישים. לפי הדיווח, מל"טים מתאבדים מדגם קוואדקופטר התפוצצו על "מבנה של משרד ההגנה האיראני, שבו נערכים מחקרים לפיתוח רחפנים וכלי טיס בלתי-מאוישים". בעיתון ציינו כי אופן הפעולה דומה לתקיפות קודמות של ישראל, שסירבה להתייחס לדיווח.
4 צפייה בגלריה
מסתירים עדויות לפעילות אסורה, בתמונת לוויין מ-25 ביולי 2012
(צילום: DigitalGlobe-ISIS)
ימים ספורים לאחר התקיפה, צבא איראן פרסם כי הרמטכ"ל האיראני מוחמד בקרי ומפקד צבא איראן עבד אל-רחים מוסווי ביקרו ב"בסיס מל"טים תת-קרקעי" שמיקומו לא נחשף. כתב הטלוויזיה הממלכתית האיראנית שהביא את הדיווח סיפר בו כי הביקור במתקן נעשה ביום חמישי השבוע, וכי לצורך הביקור הוא צלח טיסה של 45 דקות במסוק מכרמנשאה שבמערב איראן ל"מתקן מל"טים סודי תת-קרקעי". הוא דיווח שהותר לו להסיר את הכיסוי מעיניו רק אחרי שהגיע לבסיס, כך שלכאורה הוא אינו יודע היכן הוא. בצילומים שפרסמה הטלוויזיה האיראנית נראות שורות של מל"טים חמושים בטילים בתוך מנהרה, שלדבריה נמצאת מאות מטרים מתחת לפני הקרקע.
הבסיס שבו ניסו לפתח נשק גרעיני
בדו"ח חמור שפרסמה ב-2011 הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, כארבע שנים לפני חתימת הסכם הגרעין, היא כתבה כי איראן בנתה בבסיס הצבאי פרצ'ין מתקן שנועד לביצוע ניסויים הידרודינמיים, מה ש"מצביע על פיתוח אפשרי של נשק גרעיני". הבסיס צוין כאחד המוקדים העיקריים של תוכנית הגרעין, ונכתב כי בבונקרים תת-קרקעיים נערכו ניסיונות להפעלה בו-זמנית של חומרי נפץ שהם חלק ממנגנון הפצצה, וכן ניסויים הידרודינמיים שקשורים לפיתוח נשק גרעיני.
בפרצ'ין, כך נטען אז, קיים מתקן מיוחד שבו מנסים האיראנים לפתח את מעטפת חומרי הנפץ הקונבנציונליים שיעטפו את שני חצאי הכדור של האורניום המועשר כדי להתחיל את הריאקציה הגרעינית. בן ישי ציין אז כי מעטפת זו צריכה להתפוצץ בבת-אחת בדיוק של ננו-שניות ולכן מותקנים בה הידקים מיוחדים הנקראים קרויטרונים, שמתזמנים את פיצוצה ועל-ידי כך יוזמים את תחילת הריאקציה - שמשמעותה פיצוץ גרעיני.
בחודשים שחלפו מאז אותו דוח חמור, התפרסמו הערכות ותמונות לוויין שלפיהן איראן מטהרת את האתר בפרצ'ין מעדויות לפעילות גרעינית בעלת מאפיינים צבאיים. בין השאר, המכון הבינלאומי לביטחון ולמדע (ISIS) חשף צילומי לוויין שבהם נראה "כיסוי בצבע ורוד" לבניין בבסיס הצבאי, שבו ביקשו פקחי האו"ם לבקר. כיסוי הבניין, שלפי ההערכה הכיל תא ממתכת לניסויים בפיצוצים, איפשר ככל הנראה לאיראן לטהר את המבנה או לפעול שם באופן שלא יאפשר מעקב לווייני. שליח מערבי אמר אז שהפעולות לטיהור פרצ'ין "מתגברות" וספק אם פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית יוכלו לאתר שם עדויות מוצקות כלשהן - אפילו אם יותר להם להיכנס לאתר הצבאי.
האיראנים, כך התברר, ביקשו להסתיר את קיום הניסויים במעטפת ובמזעור הפצצה שנועדו לאפשר את הכנסתה לראש קרב של טילים בליסטיים. האיראנים ניסו להסיר שכבות עפר באזור כדי לטשטש את הקרינה הרדיואקטיבית שנפלטה במהלך השימוש בחומרים הגרעיניים. הם גם שטפו את האזור בזרמי מים עזים.
למעשה, רק בספטמבר 2015, ארבע שנים אחרי שדרשו לקבל גישה למתקן, קיבלו ראשי סבא"א גישה אליו - כחודשיים אחרי חתימת הסכם הגרעין עם המעצמות.
לאיראן, נציין, יש מתקנים תת-קרקעיים רבים שחלקם נחשפו בשנים האחרונות. בסיסים תת-קרקעיים אלה מכילים לרוב כטב"מים מסוגים שונים, לצד טילים ומערכות לוחמה אלקטרוניות. חלקם נמצאים בעומקים משמעותיים מתחת לאדמה. בנוסף, אתרים לפיתוחים גרעיניים הועברו אל מתחת לקרקע אחרי שנפגעו בעבר בתקיפות שונות.
מבחינת בסיסים אוויריים, לפי רשת אל-ג'זירה הקטארית, לאיראן עשרות בסיסים אוויריים המפוזרים בין אזורי הפיקוד המערבי, המזרחי והדרומי. הם קשורים לחיל האוויר האיראני או למשמרות המהפכה ומתבצעות בהם משימות רבות.
