אילן אפשטיין הנאשם ברצח, היום בבית המשפט
(צילום: ליאור אל חי)

בית המשפט המחוזי בחיפה האריך היום (ה') עד 4 בינואר את מעצרו של אילן אפשטיין (35), הנאשם שרצח את סמיון ויולין בן ה-93 לפני שש שנים במהלך שוד בביתו במעלות. בכניסה לדיון הוא צעק: "אני רומן זדורוב 2. מעלילים עליי עלילות". לאפשטיין, תושב מעלות, מיוחסות בנוסף לרצח לו גם עבירות שוד ופריצה.
כתב האישום הוגש בבוקר ובבקשה להארכת המעצר ציינה נציגת הפרקליטות כי לאורך רוב חקירותיו טען אפשטיין שלא התכוון להרוג את ויולין, אלא רק לגרום לו לאובדן הכרה ולהשתיק אותו בזמן שפרץ לביתו: "המשיב הכחיש קיומו של מניע כלשהו לפגוע במנוח. עם זאת, בחקירתו האחרונה, ורק לאחר שהוטח בו כי היו שמועות שלפיהן המנוח פגע בו בילדותו, כפי שנמסר בהודעתה של חברתו לשעבר, טען המשיב לראשונה כי המניע לרצח היה שילוב בין רצונו להשתיק את המנוח לצורך השלמת ביצוע השוד לבין נקמה על מעשיו של המנוח כלפיו".
3 צפייה בגלריה
אילן אפשטיין בבית המשפט
אילן אפשטיין בבית המשפט
אילן אפשטיין, הבוקר בבית המשפט. טוען לנקמה
(צילום: גיל נחושתן)
3 צפייה בגלריה
סמיון ויולין ז"ל
סמיון ויולין ז"ל
סמיון ויולין ז"ל. נאבק ברוצח
(צילום: מחוז צפון במשטרה)
מחוות הדעת הפתולוגית עלה כי ויולין מת כתוצאה מחניקה, אך הוא גם הוכה קשות בכל חלקי גופו, ראשו הוטח ברצפה ונגרמו לו שברים בעצמות הפנים והלסת התחתונה, שברים בתקרת ארובת העין השמאלית, שברים בצלעות בקדמת החזה ובעצם החזה. שכניו סיפרו שבזמן האירוע נשמעו רעשים וצעקות מדירתו, בין השעות 4:00 ל-5:00 לפנות בוקר, ובבוקר נראו טביעות רגל מגואלות בדם המובילות מהדירה.
גרב שנמצאה ליד הגופה נשלחה למכון לרפואה משפטית, ובבדיקה נמצאה בה תערובת DNA שהפרופיל הדומיננטי בה הוא של ויולין, אולם היה קיים פרופיל משני נוסף. באותו שלב לא ניתן היה לבודד את הפרופיל הנוסף באופן שיאפשר את בדיקתו אל מול המאגר במטה הארצי של המשטרה.
חמש שנים חלפו, ובשנה שעברה הצליח ראש מעבדת DNA במטה הארצי, רב-פקד יעקב משיח, ליצור "פרופיל משוער" למרכיב השני בתערובת, ואותו השווה אל מול מאגר ה-DNA לאיתור קרובי משפחה. בהשוואה זו עלה שמו של אפשטיין. בתחילה עלתה אפשרות שמדובר בקרוב שלו, אך בהמשך הוא נשלל כתורם אפשרי לתערובת. הפרופיל המקורי של אפשטיין, שהיה קיים במאגר, נשלח למכון לרפואה משפטית לשם השוואה אל מול התערובת ושם נמצאה התאמה.
3 צפייה בגלריה
הקלסתרון של החשוד
הקלסתרון של החשוד
הקלסתרון של אפשטיין שפרסמה המשטרה כחלק מהתרגיל
(צילום: משטרת ישראל)
זירת הרצח במעלות ביום האירוע
(עידו בקר)

בעקבות זאת ביצעה היחידה החוקרת תרגיל שבמסגרתו פורסם הקלסתרון של אפשטיין כמי שדרוש לחקירה בעניין פשע חמור משנת 2015, ובמקביל ניתן צו להאזנת סתר לטלפון שלו. זמן מה לאחר מכן נקלטה שיחה בין אפשטיין לבין אימו ביחס לקלסתרון שפורסם, ועל פי המשטרה עלו בה אמירות מפלילות שלו. בין השאר הוא אמר שסבר שיהיה לו יותר זמן בטרם ייתפס, ושלא מדובר רק בפריצה אלא ברצח. באוקטובר האחרון הוא נעצר וטביעות רגל חשופה שלו נשלחו למומחה מדנמרק.
בתחילה הכחיש אפשטיין כל קשר לאירוע, אך לטענת המשטרה, לאחר שהוטחו בו הממצאים הוא הודה במיוחס לו ואף מסר פרטים מוכמנים מהאירוע. בין היתר הוא ידע לספר שנכנס לדירה ללא נעליים ולאחר שטיפס מהחלון בסלון. הוא ידע למסור שוויולין ישן על הספה בסלון ותיאר את אופן ביצוע הרצח על ידי חניקה והטחת ראשו של הקורבן ברצפה. הוא גם סיפר שהסתובב בדירה במשך כשעה לחפש כסף.
עוה"ד סאהר פאר ונסרין סלאמה, שמייצגים את אפשטיין מטעם הסניגוריה הציבורית, מסרו: "אילן שיתף פעולה ומסר גרסה להשתלשלות האירועים. רק היום הוגש כתב האישום ומטבע הדברים טרם קיבלנו את חומרי החקירה. לאחר שנקבל ונלמד אותם נציג את טענותינו בבית המשפט".
לגבי טענת הפרקליטות למציאת DNA של אפשטיין בגרב שהשאיר בזירה אמר עו"ד פאר: "זה אירוע ישן מ-2015, וזה אומר שאת תוצאות בדיקת ה-DNA צריך לקחת בערבון מוגבל. את הדגימה יש למשטרה שש שנים. אם לקח זמן, אז כנראה שהדברים צריכים להיבדק באופן יסודי יותר".
מכתב האישום שהגישה עו"ד לילך תמיר עולה כי בין אפשטיין לבין ויולין הייתה היכרות מוקדמת, והנאשם אף נטל הלוואה מהמנוח ב-2013, שאותה לא השיב. על פי האישום, בלילה שבין 9 ל-10 באוקטובר 2015 הגיע אפשטיין לבניין שבו התגורר ויולין, עטה מסכה על פניו והסיר את נעליו על מנת שלא להרעיש בעת הפריצה. הוא טיפס על חזית הבניין ונכנס דרך חלון הסלון. ויולין, שישן באותה העת על ספה בסלון, התעורר למשמע רעשים והחל לצעוק. בשלב זה, טוענת הפרקליטות, החליט אפשטיין להרוג אותו: הוא חנק אותו והיכה אותו קשות בכל חלקי גופו.
אחרי שוויולין השתתק, ואפשטיין סבר שהוא מת, הוא החל לחפש בדירה אחר כסף וחפצי ערך. בכתב האישום צוין שבשלב מסוים חזר ויולין לצעוק, ולכן אפשטיין חנק אותו שוב והטיח את ראשו ברצפה בעוצמה. לבסוף, משלא מצא דברי ערך, עזב הנאשם את הדירה, נטל את הנעליים שהותיר בחוץ וברח מהמקום.