"מפרץ החזירים" הוא שם נרדף למהלך גדול שנחל כישלון מוחלט. ב-1960 תכננה ארצות הברית מתקפה נגד קובה באמצעות שליחים, במטרה להפיל את משטר פידל קסטרו. אלא שבדרך, כל מה שיכול היה להיכשל - נכשל. מהפכת לוין-רוטמן מזכירה את המבצע הכושל ההוא, אמרו הבוקר (שני) גורמים פוליטיים בכירים.
כבר עכשיו אפשר לקבוע שהרפורמה המשפטית, או ההפיכה המשטרית - תלוי את מי שואלים - תירשם בהיסטוריה כמהלך אסוני מתחילתו ועד סופו. זה קרה בגלל כניסה מרושלת של הקואליציה לאירוע ענק, בגלל היעדר הסברה, בגלל חוסר רצון או יכולת או גם וגם לשלוט בסדר היום - ובעיקר בגלל אובדן השליטה.
בשבוע שעבר נחשף ב-ynet כי הקואליציה צועדת ל"ריכוך" חד-צדדי של סעיפי המהפכה המשפטית הנדונים בוועדת חוקה. הלילה, אחרי חצות, הודיעה הקואליציה שפרט לשינוי בוועדה לבחירת שופטים, יתר סעיפי החקיקה הנפיצים יידחו.
פגישת ראשי הקואליציה, שבה הוחלט על כך, הייתה פגישה למראית עין בלבד. כבר בשעות הבוקר היה ברור שלשם זה הולך. אלא שגם מה שפורסם רשמית כ"ריכוך", לא קיבל את האפקט הנחוץ.
הציבור הישראלי שמתנגד למהפכה המשפטית חש שממשלת נתניהו כבר חשפה את כוונותיה האמיתיות וכל "ריכוך" שיבוא עכשיו הוא רק מהלך טקטי לכיבוי המחאות. האם מישהו אחד מאמין שכל החקיקה המקורית תיפסק בשנים הקרובות, שואלים המוחים.
מחאת הנשים נגד המהפכה המשפטית בתל אביב, במוצאי השבת האחרונה
צריך לשמוע את קולו הברור של שר המשפטים יריב לוין או את המילים שכתב רק אתמול לפעיל ליכוד שפרסם את התכתובת ברשתות. "לא עוצרים", הבהיר לו לוין. אלא שמאז אותה הבהרה של לוין הוא הסכים לדחיית אישור חלק מהחוקים לאחר הפסח - ומצבה של הקואליציה רק הורע.
באגף הניצי בליכוד מבקרים את המהלך ומאשימים כי הממשלה הנוכחית הפכה למיישמת מדיניות שמאל. ח"כ טלי גוטליב אף הודיעה שתפסיק להגיע לדיונים. ובמקביל הודיעו מתנגדי המהפכה המשפטית באופוזיציה ובכלל שההשפעה הפוליטית שהקואליציה מבקשת בוועדה לבחירת שופטים היא קו אדום וקיצוני. "צלם בהיכל", כלשונם. משני צידי המתרס: מהומה.
ובתוך כל זה, נתניהו תלוי בכך שבני גנץ או גדי איזנקוט יתנו אמון בו, ישתכנעו שכוונותיו אמיתיות ואולי גם יביאו איתם את המרכז הישראלי. מטרתו העליונה של הליכוד כרגע היא לפרק את האיחוד בין השמאל למרכז, שבחסות המהפכה המשפטית התאחדו בהפגנות. הרעיון הוא לתקוע טריז ביניהם ולהוריד את ההתנגדות של המרכז באמצעות ויתורים. מי זה מרכז? גנץ ואיזנקוט לשם הדוגמה. הסבירות לכך, לפחות כרגע, היא אפסית.
3 צפייה בגלריה
נתניהו יצטרך לבחור בין לוין ורוטמן לבין להחזיר את השקט לרחובות. הפגנת הענק בת"א במוצ"ש
(צילום: רויטרס)
לכן, בסופו של דבר בפני נתניהו עומדת שוב הברירה או הבחירה: לוין-רוטמן והאגף הניצי בליכוד - או להחזיר את השקט לרחובות. ניתוח קר של תמונת המצב מעלה מבחינת נתניהו תמונה מטרידה. זה לא רק הפחד מדיקטטורה ומפגיעה בחירות שמוציאים לרחובות אנשים שמעולם לא הפגינו. פוליטית, מבחינת הליכוד האירוע הכי חמור שקרה מאז פרסם שר המשפטים לוין את תוכניתו הוא שהשמאל הצליח למשוך אליו את המרכז הישראלי.
לאט-לאט הדיון הפוליטי תופס גוונים אחרים, בין ליברלים ויצרנים מול אלה שלא עובדים ורוצים יותר חוקים דתיים. זה הקרב ימין-שמאל החדש שנתניהו רוצה להימנע ממנו בכל כוחו. פגרת הפסח בכנסת, מודים כולם, היא הזדמנות טובה להרגיע. לעצור את החקיקה לחלוטין ולהיכנס להידברות כנה. אלא שמבחינת טבעת ההשפעה של נתניהו מדובר בהתקפלות, ולא בטוח שהוא יודע לשרוד את זה.
