(צילום: ירון ברנר)
"חאדר עדנאן הוא אדון על גופו, ועליו לקבל את התוצאות האפשריות ממעשיו. חברה מתוקנת לא יכולה להיות בת ערובה של אדם שמאיים לפגוע בעצמו אם דרישתו לא תתקבל". כך קבע השופט הצבאי מבית הדין לערעורים, סגן-אלוף מנחם ליברמן, בדיון האחרון שנערך לחאדר עדנאן, פעיל בולט של הג'יהאד האיסלאמי ביהודה ושומרון שהואשם בעבירות טרור והסתה, ביום חמישי האחרון.
חמישה ימים לאחר אותו דיון, עדנאן מת לפנות בוקר (שלישי) בתאו בבית המעצר ניצן אחרי שביתת רעב בת 86 ימים - ולפי הפלסטינים הפך לאסיר הראשון שמת באופן ישיר עקב שביתת רעב. לאחר מותו נורו שלוש רקטות לעבר עוטף עזה שהתפוצצו בשטחים פתוחים, ובהמשך זוהה גם ירי פצצת מרגמה שנפלה בשטח ישראל, ליד גדר המערכת. בנוסף, מחבלים ירו לעבר מכוניות בשומרון ופצעו קל אזרח ישראלי.
14 צפייה בגלריה
האסיר עדנאן שמת משביתת רעב, ופלסטינים שיצאו הבוקר להפגין בג'נין במחאה
(צילום: רויטרס )
מחשש למהומות של אסירים ביטחוניים, בשב"ס העלו את הכוננות לרמה הגבוהה ביותר, ותגברו גם יחידות מיוחדות כדי להגיב לכל הפרת סדר שאולי תפרוץ - במיוחד במחלקות שבהן כלואים אסירי הג'יהאד האיסלאמי. כחלק מהגברת הכוננות, הבוקר נותרו תאיהם של כל האסירים הביטחוניים נעולים, ובשב"ס נערכים גם לאפשרות של הצתות, ניסיונות לפגוע בסוהרים ואולי גם לפתוח בשביתות רעב נוספות. עד כה לא נרשמו אירועים יוצאי דופן.
מטעמו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמסר כי הוא ערך הבוקר הערכת מצב עם נציבת שב"ס רב-גונדר קטי פרי ובכירים נוספים בארגון, וכי בסיומה הוחלט על סגירתם של התאים ליציאה וכניסה של אסירים, במטרה למנוע התפרעויות. עוד נמסר כי בן גביר הורה לשב"ס "להודיע למחבלים בבתי הכלא כי במידה ומחבלים יפתחו בשביתת רעב או בהתפרעויות, יישללו מהם התנאים אותם הם מקבלים כיום". בן גביר עצמו אמר: "ההנחיה לשב"ס היא לנהוג באפס סובלנות כלפי שביתות רעב והפרות סדר בבתי הכלא הביטחוניים. אם המחבלים בבתי הכלא ינסו להשתמש באלימות, יש לנהוג באופן נחוש וברור תוך שלילת התנאים שהם קיבלו לצערי בשנים האחרונות".
השופט: "אם נשחרר אותו, נאבד שליטה"
בדיון המשפטי האחרון לפני מותו, זה שנערך ביום חמישי, השתתף עדנאן ממיטת חוליו באמצעות שיחת וידאו מרחוק - וסירב להזדהות או לענות על שאלות השופטים. בחלוף דקות אחדות הסכים לדבר עם בני משפחתו. הוא טען באמצעות סנגוריו, בערעור שלישי שהגיש על נסיבות הארכת מעצרו לקראת תחילת משפטו, כי יש לשחררו. בפעמיים שקדמו לכך נדחה, וכך גם הפעם, כאשר טענתו החדשה הייתה ההידרדרות במצבו הרפואי עקב שביתת הרעב שבה נקט בשלושת החודשים האחרונים.
הוא טען בנוסף כי עבר זמן רב יחסית בין ביצוע העבירות המיוחסות לו עד שנעצר וכי הוא מוכן שתופקד ערבות כספית גבוהה עבור שחרורו. השופטים בערכאות השונות לא התרשמו, וכך גם התביעה הצבאית. הסיבה לכך הייתה עברו הפלילי והביטחוני הכבד, שכלל עשרות הרשעות שונות, ואלו הובילו לקביעה שבשל מסוכנותו יש להותירו מאחורי סורג ובריח.
עדנאן טען שהוא בסכנת חיים, אבל השופט ליברמן קבע כי אין להיכנע לשביתת הרעב שלו: "הוא בן 45 ומבין היטב את מעשיו ולאן הם יובילו אותו. הוא אדון על גופו, ובתי המשפט נרתעים מפעולות שיש בהן לפגוע באוטונומיה של אדם על גופו. ככזה, עליו לקבל את התוצאות האפשריות ממעשיו. חברה מתוקנת לא יכולה להרשות לעצמה להיות בת ערובה של אדם הדורש את שחרורו, בניגוד לכללים הרגילים ולאחר בדיקה מדוקדקת של שופט בלתי תלוי, ומאיים לפגוע בעצמו אם דרישתו לא תענה. אם בית המשפט ייעתר לדרישת העותר, אין כל ערובה שגישה זו לא תתגבר ותועתק על ידי נוספים, ובכך הגורם הביטחוני יאבד שליטה על ההליך המתנהל מול עבריינים חשודים, והדבר יוביל לכאוס ביטחוני".
השופט הצבאי הוסיף עוד כי גם לא הונחה בפניו שום חוות דעת רפואית לפיה האסיר נמצא בסכנת חיים מיידית: "אין סיבה לשחררו ולאפשר לו לחזור לאחר מכך לנהוג כפי שפעל בעבר ובכך הביא למעצרו. על שירות בתי הסוהר לבצע את המעקב הרפואי הנדרש לגביו, ואנו כבית משפט קוראים לאסיר להפסיק את שביתת הרעב ולנהל הגנה יעילה על מנת לאפשר לבית הדין להגיע למסקנה המשפטית הנכונה ביותר בזמן הקצר ביותר".
עדנאן, בן 45 מעראבה שליד ג'נין, נעצר על ידי כוחות הביטחון בפעם ה-13 בחייו ב-5 בפברואר, ונכלא בפעם העשירית בשב"ס. הוא פתח בשביתת רעב זמן קצר לאחר מכן, והייתה זו הפעם החמישית בסך הכול שבה שבת רעב אחרי שנעצר על ידי ישראל. לפי שב"ס הלילה הוא אותר ללא הכרה בתאו בבית המעצר ניצן, ובתום פעולות החייאה נקבע מותו בבית החולים אסף הרופא, בסביבות השעה 3 לפנות בוקר.
לדברי שב"ס, עדנאן סירב במהלך שביתת הרעב שלו "לבצע בדיקות רפואיות או לקבל טיפול רפואי". מנגד, עורך דינו האשים את ישראל ברשלנות. "אחרי 36 ימים של מעצר, דרשנו שהוא יועבר לבית חולים אזרחי כדי שניתן יהיה לעקוב אחריו בצורה ראויה. למרבה הצער, הדרישה שלנו נתקלה בעקשנות ובסרבנות מצד רשויות הכלא הישראליות", אמר עורך הדין ג'מיל אל-חטיב בשיחה עם סוכנות הידיעות רויטרס.
בריאיון לאולפן ynet אמר גונדר משנה בדימוס נחום מנשה כי שירות בתי הסוהר יצטרך לבחון את המקרה: "נשאלה השאלה אם אפשר להאכיל בכוח אסיר, גם מבחינת חירותו של האדם. שירות בתי הסוהר צריך לבדוק עם עצמו אם היה צריך להעביר אותו לבית חולים". לדבריו, מדובר באירוע בעייתי מבחינה ביטחונית, "שעלול ליצור הסלמה". הוא הוסיף: "לשב"ס יש שאלות מקצועיות שהם ודאי ישאלו את עצמם. אני מעריך שהם עשו הכול כדי לשמור אותו בין החיים".
במערכת הביטחון טענו הבוקר כי עדנאן אינו מנהיג ואף לא בכיר בג'יהאד האיסלאמי, אבל כך או כך עדנאן היה פעיל בולט של הארגון ונחשב ל"מוח" שאחראי לתכנון פעילויות שונות של הג'יהאד בגדה המערבית. הוא נודע גם כמי שהטמיע בקרב האסירים הביטחוניים את עיקרון שביתות הרעב בכלא הישראלי - כדי להשתחרר או לשנות את תנאי כליאתם - ונחשב לגיבור בעיני הפלסטינים. מותו עורר זעם רב בקרבם, וזוכה גם לתשומת לב נרחבת של כלי תקשורת בינלאומיים.
גם לאחר שיגור הרקטות הבוקר, הג'יהאד האיסלאמי איים בנקמה על מותו של עדנאן. "כל האופציות פתוחות בפני ההתנגדות לתגובה על פשע הרצח", אמר דובר ארגון הטרור. בארגון הודיעו גם על שביתה כללית בגדה ובעזה: "השייח והמפקד עדנאן מת מפשע שהאחריות עליו מוטלת על כתפי הכיבוש שעצר אותו והתעלם מהסבל שלו, ופעל נגדו בפשעים מכוערים, והוא ישלם את המחיר על הפשע הזה", אמרו.
אלמנתו של עדנאן נגד איומי הנקמה הפלסטיניים
גם בחמאס איימו להגיב, והרשות הפלסטינית איימה מצדה לפנות לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. דווקא אלמנתו של עדנאן, אום עבד א-רחמן, הביעה התנגדות לקריאות הנקמה הללו - אם כי היא אמרה זאת מתוך אכזבה על מה שנראה לה כהזנחת בעלה על ידי הפלסטינים. "אנחנו לא רוצים שדם יישפך, לא רוצים שיגור רקטות ואנחנו לא רוצים שמי שלא עזר לו יבוא עכשיו לנקום את מותו", אמרה האלמנה כשהיא מכוסה בניקאב (כיסוי ראש מוחלט מלבד פתח צר לעיניים) מחוץ לבית המשפחה בעראבה שליד ג'נין. "אנחנו לא צריכים אתכם עכשיו, אם לא נלחמתם לשחרר אותו - אל תבואו לנקום עכשיו".
14 צפייה בגלריה
אלמנתו של עדנאן מדברת מחוץ לבית המשפחה בעראבה, ליד ג'נין. "לא רוצה שיישפך דם"
(צילום: AP )
בשל מנהגו לפתוח בשביתות רעב, עדנאן כונה על ידי הפלסטינים "לוחם הקיבה הריקה". באחת הפעמים האחרונות שבהן נעצר, ב-2018, הוא פתח בשביתת רעב שנמשכה 58 ימים. הוא נעצר גם ב-2015, ופתח אז בשביתת רעב שנמשכה 56 ימים. ב-2012 הוא שבת רעב במשך 66 יום, ושוחרר מהכלא בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, לאחר הידרדרות במצבו הבריאותי.
גם ב-2005 שבת רעב, במשך 12 ימים, במחאה על בידודו בכלא הישראלי. הוא חזר לאכול רק כששב"ס נעתר לדרישתו להעבירו למחלקות הרגילות בכלא. ב-1998 שבת רעב במשך עשרה ימים, אבל אז היה זה תחת מעצרה של הרשות הפלסטינית - שהאשימה בהסתה להשלכת אבנים לעבר ראש ממשלת צרפת לשעבר ליונל ז'וספן, שביקר באותה עת באוניברסיטת ביר זית.
לאורך השנים פתחו כמה וכמה אסירים פלסטינים בשביתות רעב במחאה על מעצרם או תנאי שהותם בכלא הישראלי. ברוב המקרים ישראל שחררה אותם בסופו של דבר, אחרי שהמצב של חלקם הידרדר בצורה משמעותית. ראש מועדון האסיר הפלסטיני, קדורה פארס, טען בשיחה עם סוכנות הידיעות AFP כי עדנאן הוא "הפלסטיני הראשון שמת כתוצאה משביתת הרעב שלו" בכלא הישראלי.
14 צפייה בגלריה
חיפוש בתא של אסירים ביטחוניים בכלא גלבוע, ארכיון. ב-2015 אישרה הכנסת הזנה בכפייה, אבל לא ברור אם החוק נוצל
(צילום: עידו ארז)
לדברי פארס, אסירים פלסטינים נוספים מתו בעבר כתוצאה מניסיונות להאכיל אותם בכפייה. הוא מתכוון ככל הנראה למותם של ארבעה פלסטינים בשנות ה-70 וה-80 במאה הקודמת, ששבתו רעב ומתו לאחר שהואכלו בכפייה. המנהג הוצא מחוץ לחוק, אבל ב-2015 אישרה הכנסת חוק שמאפשר באופן עקרוני הזנה בכפייה, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה ואישור מבית משפט, אולם לא ברור אם החוק ההוא נוצל מאז.
